אמנם היה איום לא מרומז. האמנם אכן התנהגה כחברה במשפחת פשע עם אולטימטומים אך מירי רגב היא רק כלי אחד בארסנל של ראש ממשלה נאשם בעבירות חמורות. שוחד, מרמה והפרת אמונים- מול המסך, קורונה סטייל.
במבט נבוך גם אם משועשע צפיתי בראיון "שהתפוצץ" של שרת התחבורה מירי רגב (הליכוד) באולפן תוכנית בהנחיית אייל ברקוביץ' ואופירה אסייג. הליפסינק "סטייק" או "לא-סטייק", "משפחת פשע או לא משפחת פשע" כחבורת נבחרי מפלגת הליכוד, והעיסוק הנלווה לכך אינו אלא מסך עשן.
- בית הדין המשמעתי לעובדי המדינה: נזיפה חמורה לראש המטה של השר קרעי
- ברית באירופה? השפעות ההתקפה האמריקאית בונצואלה מורגשות מעבר לגרינלנד
- בהכוונה איראנית: שב"כ ומשטרת ישראל עצרו תושב נוסף שצילם את ביתו של בנט
- עשרות קריאות למוקד המשטרה: מקרה נוסף החודש של התחזות למשטרת ישראל
- בחסות מלחמת האזרחים בסודן: מעל 4000 פריטים ארכיאולוגיים ותרבותיים נגנבו, 5 אתרי מורשת נפגעו
מסך העשן הנוכחי נועד להסוות, בין הופעותיהם התקשורתיות המרובות במוצאי שבת של יו"ר הקואליציה מיקי זוהר, או השר לביטחון פנים אמיר אוחנה, את העובדה כי מאז חתימת הסכמי הנורמליזציה עם איחוד האמירויות ובחריין- עדיין לא ידוע תוכנם המלא. הסכמים אשר מוכרים את החוד האסטרטגי של ישראל לכאורה.
בנימה אישית, קיים קשר ישיר בין מאמרה של איריס לעאל בעיתון "הארץ" לגבי זהות השמאל לבין שרשור הספינים שמייצר נתניהו. לעאל תומכת בגישת מצקצקי הלשון והפעולה הפוליטית הפסיבית. כמו שלי חיימוביץ' לפניה, היא אינה פועלת אך דורשת לבקר פעיל מחאה. בוחרת במודע להתעסק באמירה אחת של פעיל מחאה, על פני קבלת התנצלות והתעסקות בדבר שאכן ישפיע על חיי כולנו. היכולת להתבונן בזמן מלחמה, לדווח כשהתותחים רועמים, היא מבורכת. אך לעאל מנסה בעל כורחה לעשות פעולת "מחזור" לידיעה החדשותית.
