אמנם היה איום לא מרומז. האמנם אכן התנהגה כחברה במשפחת פשע עם אולטימטומים אך מירי רגב היא רק כלי אחד בארסנל של ראש ממשלה נאשם בעבירות חמורות. שוחד, מרמה והפרת אמונים- מול המסך, קורונה סטייל.
במבט נבוך גם אם משועשע צפיתי בראיון "שהתפוצץ" של שרת התחבורה מירי רגב (הליכוד) באולפן תוכנית בהנחיית אייל ברקוביץ' ואופירה אסייג. הליפסינק "סטייק" או "לא-סטייק", "משפחת פשע או לא משפחת פשע" כחבורת נבחרי מפלגת הליכוד, והעיסוק הנלווה לכך אינו אלא מסך עשן.
- פריצה בחומת המבצר: הפתקים המועברים לידי ראש הממשלה במסגרת משפטו הפלילי לא נשמרים, ותוכנם לא מאוכסן
- מעל 5 מיליון ב-16 חודשים: עלויות משכורות יועצי ראש הממשלה מטעם משרדו נחשפות
- הרשות השופטת מודה: "הפתקים הביטחוניים" המועברים לראש הממשלה במהלך עדותו במשפטו לא נבחנים
- מעל שנה אחרי: חלק מהפריטים הרפואיים בערכת הרפואה של מחבלי הנוח'בה היו תוצרת ישראל
- הערכה: עשרות אתרי עתיקות בישראל נפגעו במהלך הלחימה בדרום ובצפון
מסך העשן הנוכחי נועד להסוות, בין הופעותיהם התקשורתיות המרובות במוצאי שבת של יו"ר הקואליציה מיקי זוהר, או השר לביטחון פנים אמיר אוחנה, את העובדה כי מאז חתימת הסכמי הנורמליזציה עם איחוד האמירויות ובחריין- עדיין לא ידוע תוכנם המלא. הסכמים אשר מוכרים את החוד האסטרטגי של ישראל לכאורה.
בנימה אישית, קיים קשר ישיר בין מאמרה של איריס לעאל בעיתון "הארץ" לגבי זהות השמאל לבין שרשור הספינים שמייצר נתניהו. לעאל תומכת בגישת מצקצקי הלשון והפעולה הפוליטית הפסיבית. כמו שלי חיימוביץ' לפניה, היא אינה פועלת אך דורשת לבקר פעיל מחאה. בוחרת במודע להתעסק באמירה אחת של פעיל מחאה, על פני קבלת התנצלות והתעסקות בדבר שאכן ישפיע על חיי כולנו. היכולת להתבונן בזמן מלחמה, לדווח כשהתותחים רועמים, היא מבורכת. אך לעאל מנסה בעל כורחה לעשות פעולת "מחזור" לידיעה החדשותית.
