לטענת התנועה, החוק מגביל באופן קיצוני את זכות המחאה ופוגע קשות ובצורה לא מידתית בזכות היסוד להפגין ובחופש הביטוי. בג"צ דחה את מתן צו הביניים לאפשר בינתיים הפגנות רק ברכבים פרטיים ובשיירות רכבים. היועמ"ש מסר אמש לממשלה כי "הגבלת ההפגנות שאושרה הלילה בכנסת לא תקפה עד שתתקין תקנות חדשות בנושא".
בג"צ, באמצעות כבוד השופט ניל הנדל, הורה אמש (30.09) למדינה להשיב לעתירת התנועה לאיכות השלטון בעניין הגבלת ההפגנות עד השבעה באוקטובר. מנגד, בג"צ דחה את הדרישה לצו ביניים לאפשר עד בירור העתירה הפגנות רק ברכבים פרטיים ובשיירות רכבים. בד בבד, היועץ המשפטי לממשלה (היועמ"ש), הד"ר אביחי מנדלבליט, הודיע אמש לממשלה כי הגבלת ההפגנות שאושרה הלילה בכנסת לא תקפה עד שתתקין תקנות חדשות בנושא. בשל כך, אזרחים עדיין יכלו להפגין במקום המרוחק יותר מקילומטר מביתם. במשרד המשפטים עבדו הערב על ניסוח התקנות שהועברו להחלטת ממשלה.
- מוזיאון ישראל לא לבד: המוזיאון הימי הלאומי העביר מוצגים למקום בטוח עקב המצב הביטחוני
- "בכך סיכן את ביטחון המדינה ופגע ביחסי החוץ ובאינטרסים כלכליים של מדינת ישראל"
- לאחר פסיקת בג"ץ בעתירת חוק הגיוס, התנועה לאיכות השלטון פנתה לשר הביטחון ולרמטכ"ל: גייסו באופן מידי את כלל תלמידי הישיבות החרדים
- למרות החשש המתגבר כי מערכות ההגנה האוויריות של ישראל יאותגרו במערכה בצפון, נכון לשעה זו אין שינוי בהנחיות האופרטיביות בדבר חומרים רעילים בנמל חיפה
- לרגע אחד, מאות שנים לאחר שנעלם, חזר הטרבושה לככב ככלי נשק בשדה הקרב בישראל
בעתירה נכתב כי "על פי הפרסומים בתקשורת, עולה כי המתווה שעליו הוחלט בסופו של דבר נעשה בניגוד לדעתם של מומחי משרד הבריאות שדיברו בפני הקבינט ובחריגה מוחלטת מהמתווה שהציעו, בהיעדר תשתית עובדתית, ונקבע מתוך שיקולים זרים וניגוד עניינים", והוסיפו בסעיף אחר: "תיקון החוק פוגע הן ביכולת הפיזית של כל פרט ופרט להגיע להפגנה והשתתף בה, והן פוגעת ביכולת של המפגינים כקבוצה להביע את המסר שלהם בצורה אפקטיבית במרחב הציבורי. הזכות להביע את המסר ב"כיכר העיר", ולהשמיע את קול המוחים ברבים, הוכרה כעומדת בליבת הזכות להפגין, ועל כן צמצומן של ההפגנות לכדי הפגנות של קבוצות קטנות ומפוזרות במרחק ממקום המגורים, ללא כל קשר מציאותי לאפקטיביות של ההפגנה, יוצרת נזק בלתי פרופורציונלי לפרט המבקש להביע את מחאתו במשטר דמוקרטי".
"התיקון לחוק מכפיף את חופש ההפגנה למגבלת התנועה אשר נקבעות בתקנות מכוח חוק הקורונה, כך שדה-פקטו, לא יוכל אזרח לצאת להפגין במקום שבו מתקיימת 'הפגנה אפקטיבית', אלא רק למקום הפגנה שנקבע באופן שרירותי במרחק של עד קילומטר ממקום מגוריו. תנאי זה פוגע בזכות ההפגנה באופן ניכר ומרוקן אותה מתוכן" הסבירו בתנועה, וקבעו: "הגבלת המיקום של ההפגנות למרחק ממקום מגוריו של המפגין, כוללת בתוכה את ביטול ההפגנות מול מעון ראש הממשלה הרשמי, ובכך – לביטול המסר של ההפגנה אשר ממוענת במידה רבה לעומד בראשות הממשלה, הנאשם בעבירות מתחום טהור המידות".
"ועדת חוקה, חוק ומשפט דנה בהסתייגות להחריג מחאות באמצעות שיירות רכבים, ללא התקהלות כלל – והסתייגות זו נדחתה. זו הוכחה לכך שמניעים בריאותיים או אפידמיולוגיים אינם עומדים בבסיס תיקון זה, אלא איסור גורף על מחאה נגד הממשלה והעומד בראשה, שההליך הפלילי בעניינו תלוי ועומד בבית המשפט" ציינו בעתירה, והרחיבו: "התקנות שאושרו מנוגדות חזיתית לחקיקה ולפסיקה, המבכרות את הזכות להפגין כזכות עילאית במשטר החוקתי בישראל, אשר לה זכות קיום במרחב הציבורי – ובשל כך אין התיקון עומד בדרישת פסקת ההגבלה לערכיה של מדינת ישראל כמדינה 'יהודית ודמוקרטית'. התיקון לחוק אינו עומד במבחני המידתיות הקבועים בפסקת ההגבלה, ועל כן הדבר מהווה עילה להתערבות שיפוטית".
"לנוכח כל האמור ביקשה התנועה לאיכות השלטון מבג"ץ לבטל את הסעיפים המגבילים קיומן של הפגנות למרחק המתבסס על מקום המגורים, ובמתכונת של קבוצות המונות עד 20 איש" פנו בתנועה.
כזכור, שר המדע והטכנולוגיה, יזהר שי, כתב במכתב התפטרות שבוטל כי " עניין ההפגנות הוא שעמד במרכז ועיקר החלטתם של כמה מן השרים בממשלה, ללא קשר לחסרונה של תשתית עובדתית אפידמיולוגית שהונחה לפניהם, הייתה להביא לסיום ההפגנות נגד ראש הממשלה החשוד בפליליים חמורים". מנגד, השר חזר בו מדבריו בריאיון לרדיו 103: "התוצאות לא לרוחי, אבל מכאן ממשיכים ומסתכלים קדימה".
