זאת במסגרת הוספה מוצעת לסעיף מטרות הקריאה לשירות מילואים. הטיוטה תהיה פתוחה להערות הציבור עד ה-15 באוקטובר, במקרה יום היעד לתשובת המדינה לעתירת התנועה לאיכות השלטון בנוגע לחקירת פרשת הצוללות והמניות. נכון לכתיבת שורות אלה, 715 הערות בלבד מטעם הציבור נמסרו.
תזכיר חוק חדש יאפשר צו מילואים לשירות בצה"ל למטרות "ביצוע פעולות הנוגעות להתמודדות" עם התפשטות נגיף הקורונה במסגרת הוראת שעה. כך עולה מתזכיר שהוגש ע"י משרד הביטחון בשבוע שעבר באתר התזכירים של משרד המשפטים. ע"פ לוחות הזמנים, תאריך סיום קבלת הערות הציבור בנושא נקבע ל-15 באוקטובר. עד אותו יום אמורה המדינה למסור את תשובתה לעתירת התנועה לאיכות השלטון בנושא חקירת ראש הממשלה בנימין נתניהו בפרשת המניות והצוללות.
- מוזיאון ישראל לא לבד: המוזיאון הימי הלאומי העביר מוצגים למקום בטוח עקב המצב הביטחוני
- "בכך סיכן את ביטחון המדינה ופגע ביחסי החוץ ובאינטרסים כלכליים של מדינת ישראל"
- לאחר פסיקת בג"ץ בעתירת חוק הגיוס, התנועה לאיכות השלטון פנתה לשר הביטחון ולרמטכ"ל: גייסו באופן מידי את כלל תלמידי הישיבות החרדים
- למרות החשש המתגבר כי מערכות ההגנה האוויריות של ישראל יאותגרו במערכה בצפון, נכון לשעה זו אין שינוי בהנחיות האופרטיביות בדבר חומרים רעילים בנמל חיפה
- לרגע אחד, מאות שנים לאחר שנעלם, חזר הטרבושה לככב ככלי נשק בשדה הקרב בישראל
ע"פ התיקון לחוק שירות המילואים, התיקון הראשון יסדיר את "שירות בפיקוד העורף בכובעו כשירות ההתגוננות האזרחית". בהצעה הסבירו כי "שינוי זה נועד להבהיר את המצב המשפטי, לפיו ניתן להפעיל חיילי מילואים בפיקוד העורף, בכובעו כשירות הגנה אזרחית, לרבות לפעולות – באישור שר הביטחון – המבוצעות מכוח סעיף 2(יא) לחוק ההתגוננות האזרחית, שלא בענייני 'התגוננות אזרחית'", וקבעו: "תיקון זה מבהיר את המצב המשפט הקיים ורלוונטי לא רק לעניין ההתמודדות עם נגיף הקורונה, ועל כן מוצע כי הוא יותקן כתיקון קבוע לצו".
בתיקון השני לחוק נכתב בסימן "פעולות הנוגעות להתמודדות עם התפשטות נגיף הקורונה" כי "התיקון השני מתבקש, כהוראת שעה בתקופת ההכרזה על מצב חירום בשל מחלת הקורונה, על מנת לאפשר גיוסם לשירות מילואם פעיל של חיילי מילואים בכלל יחידות הצבא, לצורך ביצוע פעולות הנוגעות להתמודדות עם התפשטות הנגיף, דוגמת פעולות סיוע שונות הנעשות עבור המגזר האזרחי". ע"פ ההצעה, שר הביטחון יהיה מוסמך לקבוע בצו שירות מילואים פעיל לאותן מטרות באישור ועדת החוץ והביטחון של הכנסת. פנינה עין מור כתבה באתר חקיקת המשנה כי היא "מתנגדת לחלוטין להעסיק חיילים בתפקידי שיטור אזרחיים. זה מאפיין מדינות טוטליטריות ולא מדינות דמוקרטיות. יש דרכים אחרות לאכוף חוק וסדר כדי לעורר אחריות אישית".
בד בבד, המערכת הפוליטית בחלקה גם לא נשארה אדישה לתיקון לחוק. "שימוש בצבא במצב חירום אזרחי הוא צעד מסוכן, עוד שלב בהפיכת ישראל לדיקטטורה מובהקת" כתב ח"כ עופר כסיף(הרשימה המשותפת) בטוויטר, והוסיף: "ראינו כיצד שלחו נתניהו וגנץ צנחנים חמושים למנוע הגעת מפגינים לכנסת וברור שבעתיד ישתמשו בהם גם כדי לפזר הפגנות ולעצור מפגינים. אסור לתת להצעה המטורפת הזו לצאת לפועל".
