זאת לאור הדברים הקשים שהועלו בישיבת ועדת הפנים והגנת הסביבה בנוגע להתנהלות החברה ברחבי העולם. הדיון במועצת הנפט יתקיים היום בשעה 14:00. יו"ר עמותת שומרי הבית, יוני ספיר, מסר: "מכתב בנושא הזה ששלחנו למר גינזברג לפני שלושה שבועות, נותר ללא מענה לנושא השימוע".
עשרות פעילי עמותת "שומרי הבית" קיימו אמש הפגנה מול ביתו של יו"ר מועצת הנפט, הד"ר אלי גינזברג, בתל אביב בדרישה לקיום שימוע ציבורי מקיף לחברת שברון. זאת לאחר הדברים שהועלו ע"י ארגוני סביבה וקהילה בינלאומיים נגד חברת האנרגיה בנוגע לדרך פעילותה העולמית בועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת בראשות ח"כ מיקי חיימוביץ' בשבוע שעבר. בהתאם, הדיון לאישור כניסת החברה לישראל יתקיים היום (14.09) במועצת הנפט. למשרד להגנת הסביבה ישנו אך ורק שני נציגים מתוך ה-15 שמרכיבים את המועצה. אמנם מועצת הנפט הוא גוף ממליץ בלבד, אך שר האנרגיה, יובל שטייניץ, כבר הראה נכונות לאשר את כניסת שברון לישראל, על אף הרקורד הבעייתי.
- מוזיאון ישראל לא לבד: המוזיאון הימי הלאומי העביר מוצגים למקום בטוח עקב המצב הביטחוני
- "בכך סיכן את ביטחון המדינה ופגע ביחסי החוץ ובאינטרסים כלכליים של מדינת ישראל"
- לאחר פסיקת בג"ץ בעתירת חוק הגיוס, התנועה לאיכות השלטון פנתה לשר הביטחון ולרמטכ"ל: גייסו באופן מידי את כלל תלמידי הישיבות החרדים
- למרות החשש המתגבר כי מערכות ההגנה האוויריות של ישראל יאותגרו במערכה בצפון, נכון לשעה זו אין שינוי בהנחיות האופרטיביות בדבר חומרים רעילים בנמל חיפה
- לרגע אחד, מאות שנים לאחר שנעלם, חזר הטרבושה לככב ככלי נשק בשדה הקרב בישראל
יו"ר עמותת שומרי הבית, יוני ספיר, מסר בנוגע להפגנה: "שברון היא אחת מחברות הנפט והגז בעלות הרקורד הסביבתי המזעזע ביותר בעולם. בשבוע שעבר שמענו בוועדת הפנים והגנת הסביבה עדויות מצמררות מרחבי העולם על הנזקים שגרמה שברון לסביבה, לבריאות ולדמוקרטיה במדינות רבות, מבלי לקחת אחריות על נזקים אלו. מקוממות במיוחד היו הטענות של משרד האנרגיה כאילו הכל בסדר, משום שלדבריהם הם שאלו את משרד האנרגיה האמריקאי ואלה ענו להם שמדובר בחברה גדולה ומקובלת", וקבע: "הגוף שאמור לאשר את כניסת שברון לארץ הוא "מועצת הנפט", המונה 13 חברים ומשקיפים, מתוכם שבעה נציגי ציבור. מחר תדון מועצת הנפט בסוגיית השתלטות שברון על מאגרי הגז והנפט הגדולים של ישראל".
"לצערי, מכתב בנושא הזה ששלחנו למר גינזברג לפני שלושה שבועות, נותר ללא מענה לנושא השימוע, ועל אף הנתונים הקשים ודרישת ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, עדיין לא נקבע שימוע ציבורי להחלטה שעלולה להיות הרת גורל לציבור הישראלי" הסביר ספיר, והוסיף: "אנו דורשים קיום שימוע ציבורי מקיף ויסודי, לרבות מעורבות האוצר, המשפטים והרשות להגבלים עסקיים, לפני קבלת החלטה כלשהי בנושא. על חברי מועצת הנפט, ודאי על מי שיושבים בה כנציגי הציבור, לפעול אך ורק למען הציבור".
מתוך הדיון בועדה בשבוע שעבר עלתה תמונה קשה של פעילות שיטתית לכאורה של חברת שברון של אי-לקיחת אחריות ואף הזנחה בעת תקלות בתחום פעילות נפט וגז. בדיון הועדה, ד"ר נאן גריר, מנכ"לית ארגון אליסטר אינטרנשיונל, קבעה בנוגע להתנהלות החברה באקוודור:" זיהיתי התנהלות עבריינית של שברון", והוסיפה: "התמונות מזעזעות, וזה חוזר במדינה אחר מדינה. זה צריך להטריד את ישראל ושכנותיה. העדויות מעלות שאלות קשות והרשויות בישראל צריכות לשאול את עצמן האם לאפשר לשברון לפעול כאן".
בד בבד, בדיון, מנהל אגף סביבה במנהל אוצרות הטבע במשרד האנרגיה, אילן נסים, ביטל את העדויות שהועלו ע"י הועדה: "אנחנו לא נסמכים על רכילות", והוסיף: "לא הובא לידינו אף נתון. שברון היא חברה גדולה ומקובלת. יש להם רקורד והיא פועלת לפי החוק הפדרלי. אנחנו לא מטילים דופי בגלל כתבה בעיתון. פנינו לרגולטור האמריקני המקביל אליי ולטענתו מדובר בחברה גדולה ומכובדת. מבחינתנו זה מספיק".
עוד טען נסים כי הדיון הנתון הינו "עקרוני". לכך היועץ המשפטי של הועדה, עו"ד תומר רוזנר, ענה בחוות דעתו: "הטענה שהדיון עקרוני מעוררת קשיים. הנושאים הסביבתיים מדליקים נורות אדומות אותן צריך לבדוק בטרם תהליך האישור". לקראת סוף הדיון, אילן ניסים טען כי המדינה תדרוש משברון ביטוח על כחצי מיליארד דולר. חיימוביץ' העירה ש"זה סכום קטן" בהינתן הנזקים במקרה של אסון סביבתי, ואילו מנכ"לית עמותת צלול שיזמה את הדיון, מאיה יעקובס, סיכמה ש"זה לא ביטוח הולם. במקרה של אסון דליפה המיליארדים של הנזקים יגולגלו לציבור".
בד בבד, לובי 99 , ארגון לובי למען הציבור הישראלי, פרסם בשבוע שעבר את התייחסותו לתזכיר חוק הנפט שפורסם בתחילת חודש אוגוסט השנה "ועוסק בהקמת צינורות יצוא ומתקני הנזלה של גז טבעי, נועד לקדם פרויקט כלכלי ב היקף של מיליארדי שקלים, לו גם השלכות סביבתיות משמעותיות, בפיקוח רגולטורי מינימלי או ללא פיקוח כלל".
"הכנת התשתית החוקית להקמת מתקן הנזלה דווקא בעת הזו, כאשר ישנם סימני שאלה גדולים ביחס לכלכליות פרויקט מסוג זה, מעלה חשש כי נוסח התזכיר נועד לשרת את האינטרסים של חברות הגז ומתעלם באופן בוטה מהאינטרס הציבורי" כתבו במסמך ההערות ליועצת המשפטית של משרד האנרגיה, עו"ד דרורה ליפשיץ, והסבירו: "זאת, תוך ויתור מראש על דרישות של רישוי והליכי אישור סדורים ותקינים הלוקחים בחשבון את כלל ההשלכות והסיכונים". בין ההקלות בתזכיר ניתן לראות פטור למקים הצינור מהליך הפיקוח הסטנדרטי של רישוי המבוצע להוראות חוק משק גז טבעי. "דברי ההסבר לתזכיר החוק כלל אינם מנמקים את הוויתור על הליך הרישוי, למרות שהליך זה נועד לפקח על היבטים סביבתיים ובטיחותיים וכן על היבטים כלכליים, כמו למשל היקפי הגז המיוצאים באמצעות הצינור" נכתב במסמך.
עוד הוסיפו במסמך ההערות על הקושי בתזכיר כי "שלושת האתרים האפשריים להקמת מתקן הנזלה, נמצאים מחוץ לגבול המים הריבוניים של ישראל. מיקום מתקן ההנזלה צפוי להיות במים הכלכליים של ישראל ולכן נדרשת התייחסות למתקנים אלו בחוק אזורים ימיים, שהליך חקיקתו לא הושלם".
