כך עולה מדו"ח מבקר המדינה 70ג' בחודש שעבר. עוד נכתב כי "לא הוגבלה השתתפותם במכרז של גורמים בבעלות ממשלתית זרה". המנגנון לסינון השקעות זרות אינו מחייב את המאסדרים בהיוועצות עם הוועדה המייעצת, והדבר מותיר את עצם קיום ההיוועצות לשיקול הדעת של המאסדר. הדו"ח למעשה מתייחס למעורבות סין בהשקעת תשתיות בישראל כמו נמל חיפה החדש.
דו"ח מבקר המדינה, מתניהו אנגלמן, בחודש שעבר בסימן "מעורבות חברות זרות בהקמה ובהפעלה של מיזמי תשתית לאומית חיונית" במסגרת דו"ח 70ג' מעלה כי המטה לביטחון לאומי (המל"ל) לא שיתף את נציגי משרד הביטחון (משהב"ט) בעבודת המטה שריכז בשנים 2013 – 2014 לבחינה של הנחיות ביטחון לקראת מכרז בין-לאומי למפעיל התשתית הלאומית החיונית. זאת למרות העובדה שעסקה בין היתר בהשלכות של זהות הגורם המפעיל של התשתית הלאומית החיונית על הביטחון הלאומי. עוד נכתב כי "לא הוגבלה השתתפותם במכרז של גורמים בבעלות ממשלתית זרה". בכך התייחס המבקר אנגלמן לפעילות סינית בישראל כמו המרכז לתפעול נמל חיפה ותחנת הכוח אלון תבור.
- מוזיאון ישראל לא לבד: המוזיאון הימי הלאומי העביר מוצגים למקום בטוח עקב המצב הביטחוני
- "בכך סיכן את ביטחון המדינה ופגע ביחסי החוץ ובאינטרסים כלכליים של מדינת ישראל"
- לאחר פסיקת בג"ץ בעתירת חוק הגיוס, התנועה לאיכות השלטון פנתה לשר הביטחון ולרמטכ"ל: גייסו באופן מידי את כלל תלמידי הישיבות החרדים
- למרות החשש המתגבר כי מערכות ההגנה האוויריות של ישראל יאותגרו במערכה בצפון, נכון לשעה זו אין שינוי בהנחיות האופרטיביות בדבר חומרים רעילים בנמל חיפה
- לרגע אחד, מאות שנים לאחר שנעלם, חזר הטרבושה לככב ככלי נשק בשדה הקרב בישראל
המבקר המליץ בדו"ח כי "המאסדרים יביאו לפני הוועדה המייעצת את ההשקעה הזרה בעוד מועד, כדי למנוע מצב שבו השקעות הגורם הזר ירדו לטמיון, ואולי אף הפסדיו יושתו על הגורם הממשלתי שמתקשר עימו ותיגרם פגיעה ביחסי החוץ. בחינת ההשקעה בעוד מועד גם תמנע פגיעה בביטחון המדינה העלולה להיגרם, אם הגורם המתקשר יעדיף להימנע מביטול התקשרות שיש לבטל מטעמי ביטחון לאומי, מחשש שיהיה עליו לפצות את הגורם הזר, או מחשש לפגיעה ביחסי החוץ", והוסיף בסעיף אחר: "גופים ממשלתיים העוסקים בהתקשרויות עם חברות זרות – דוגמת משרד הביטחון, משרד האוצר ומשרד התחבורה וחברות ממשלתיות – יוודאו כי במסגרת פרויקטי תשתית עתידיים ייבחנו בקפידה הסיכונים שבמסירת הפרויקט לחברה זרה, הן בבעלות פרטית והן בבעלות ממשלתית, בכלל זה בחינת מבנה הבעלות שלהן )פירמידת החזקות(, לרבות היבטי ביטחון לאומי, ובהתאם יגובשו תנאי המיון המוקדם להליכים אלו". פעולת הביקורת התרחשה בחודשים דצמבר 2018 עד יוני 2019.
"בשל תפקידו ויכולתו של משהב"ט לשקול את כלל האינטרסים הביטחוניים הנוגעים להשקעות זרות במדינה והשפעתן של השקעות אלה על הביטחון הלאומי של ישראל, היה על המל"ל לשלב גם אותו בעבודת המטה שריכז. כאמור בדיונים בעניין זה השתתפו בין השאר נציגים ממשטרת ישראל, שירות הביטחון הכללי )להלן – שב"כ), צה"ל והמטה ללוחמה בטרור (להלן – לוט"ר) שבמל"ל" הסבירו במסמך, אך קבעו: "בביקורת נמצא כי הגם ששותפו גורמי הביטחון האמורים לעיל, נציגי משהב"ט לא שותפו בעבודת המטה שריכז המל"ל בשנים 2013 – 2014 לבחינה של הנחיות הביטחון לקראת מכרז בין-לאומי לבחירת מפעיל של תשתית לאומית חיונית. זאת אף שבעבודת המטה נדונו בין היתר ההשפעות על הביטחון הלאומי של זהות הגורם המפעיל של התשתית הלאומית החיונית".
"מן האמור עולה חשיבות הקמת מנגנון לבחינת מעורבויות זרות בישראל, על מנת להבטיח את השמירה על האינטרסים הנוגעים לביטחון הלאומי. לאחר סיום הביקורת, באוקטובר 2019 ,קיבל הקבינט המדיני-ביטחוני (להלן גם – הקבינט) החלטה על קביעת תהליך ומנגנון לבחינת היבטי ביטחון לאומי 5 .משרד מבקר המדינה רואה בחיוב את פעולות המל"ל, בהשקעות זרות משרד האוצר ומשהב"ט לקידום קבלת ההחלטה" הרחיבו במסמך.
בנוגע לביקורת, במשרד הביטחון הגיבו בספטמבר 2019 כי "אין עוררין כי למשהב"ט חייב להיות תפקיד מרכזי גם בכל אסדרה חוקית של הסוגיה".
ממשרד ראש הממשלה נמסר בספטמבר שנה שעברה בנוגע לביקורת כי הגורמים שנטלו חלק בעבודת המטה של המל"ל נותנים לדעתו מענה מלא וראוי לסוגיות הביטחוניות שהיו רלבנטיות לעבודת המטה וכי בעבודת המטה השתתפו הגורמים הרלבנטיים בצה"ל, שב"כ – אשר מופקד על שמירת ביטחון המדינה ועל שמירה וקידום אינטרסים ממלכתיים חיוניים אחרים לביטחון הלאומי של המדינה, ולפיכך וכיוון שלעמדת משרד ראש הממשלה הגורמים הביטחוניים הרלבנטיים היו חלק מעבודת המטה, "לא נדרש היה לזמן לדיונים את משרד הביטחון".
"סיכומי דיון מעבודת המטה הופצו למנכ"ל וסמנכ"ל משרד הביטחון וכן למזכיר הצבאי של שר הביטחון – שהעבירם לנציגי צה"ל השונים, וכך גם זימון נציגי צה"ל לדיונים בוצע באמצעות המזכיר הצבאי של שר הביטחון. בהתאם לכך ברי שמשרד הביטחון – שהכיר היטב את עבודת המטה שהתבצעה בנושא, היה מבקש ליטול בה חלק, ככל שהיה סבור שנוכחותו נדרשת )מעבר לנוכחות נציגי צה"ל)" כתבו ממשרד ראש הממשלה בנוגע לביקורת.
"שליטה של גורמים זרים בנכסים אסטרטגיים עלולה לפגוע במגוון רחב של אינטרסים לאומיים, ובכלל זה: פגיעה בביטחון הלאומי, בנכסים האסטרטגיים ובכושר התחרות בזירה הבין-לאומית. המעורבות הכלכלית הזרה בתחומי התשתיות הלאומיות ובתחומים בעלי השפעה משקית או לאומית רחבה, צריכה להיבחן בעתיד לאור שיקולי ביטחון לאומי ושיקולים עסקיים. משימה זו מונחת לפתחה של ממשלת ישראל, בין באמצעות המטה לביטחון לאומי ובין באמצעות גורם אחר שייקבע" קבעו במסמך.
בהתאם, מנהל אגף סחר חוץ בהתאחדות התעשיינים, דן קטריבס, ורכזת תכנית ישראל-סין במכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS), גליה לביא, כתבו ב"מבט על", מגזין מטעם המכון, כי "למרות שממשלת ישראל העדיפה לא לקבוע מנגנון לבחינת השקעות זרות כדי להימנע מלחץ דיפלומטי, כך על פי דוח המבקר, הרי שהמציאות הנוכחית מקשה על המשך מדיניות זו וגובר הסיכון לעימות אפשרי עם ארצות הברית. לפיכך, מומלץ לממשלה להפעיל את הוועדה לפיקוח על השקעות כמנגנון קבוע ובעל סמכות ולא רק כגורם מייעץ, לגבש קריטריונים ברורים ככל הניתן לגבי מידת המעורבות של גורמים זרים בעבודות תשתית לאומית, ולהציגם בגלוי כבר בשלבים המוקדמים של המכרזים, כפי שהמליץ גם המבקר, וכדי להימנע מפגיעה שלא לצורך בחברות המתחרות", ופירטו: "המדינה יכולה לשמור לעצמה מידה מסוימת של גמישות באופן קבלת ההחלטות שלה, אך יש לה גם הצדקה מלאה להתוות מדיניות ברורה בנושא בעל חשיבות לאומית, שתאזן נכונה בין שיקולים כלכליים ואסטרטגיים".
