50 אלף תושבי שדרות וקריית שמונה ללא תוכנית פינוי גמורה. 17 יישובים בסמוך לגבולות המדינה ללא יעד לקליטת תושבים במקרה של פינוי עקב מצב חירום. נכון לשנת 2019, כ-20% מהמקלטים הציבוריים בישראל אינם כשירים לשימוש.
דו"ח מבקר המדינה בסימן "ההיערכות להגנת העורף מפני איום טילים ורקטות -ביקורת מעקב" בחודש שעבר במסגרת הדו"ח השנתי 70ג' גילה כי נכון לשנת 2018, 2.6 מיליון תושבים, כ-28 אחוזים מכלל תושבי ישראל, ללא מיגון תקני בסמוך למקום מגוריהם. ביניהם, 231,650 המתגוררים עד 40 ק"מ מגבול רצועת עזה, ו-50 אלף תושבים המתגוררים עד תשעה ק"מ מגבול הצפון. עוד עולה בדו"ח כי נכון לשנה שעברה 20 אחוזים מכלל המקלטים הציבוריים בישראל- 2494 מתוך 12,601- אינם כשירים לשימוש. בהתאם, 17 יישובים בסמיכות לגבול ללא יעד לקליטת תושבים בעתות חירום. הנתונים מדהימים עוד יותר נוכח העובדה כי הדו"ח הנוכחי הוא דו"ח מעקב לדו"ח המשרד משנת 2016. "ליקויים מהותיים במיוחד נמצאו ביישובי גבול הצפון" נכתב בהקדמת הדו"ח. תוכניות הפינוי של הערים קריית שמונה ושדרות טרם הושלמו. פעילות הביקורת התקיימה בחודשים פברואר עד יוני 2019.
בתמונת המצב העגומה העולה מהדו"ח כתוב כי "מקלטים ציבוריים הנמצאים ביישובים הסמוכים לקו הגבול ושתושביהם עלולים להידרש לשהות בהם שהייה ממושכת יכולים להיחשב כשירים מבחינת פיקוד העורף אף שלא מתקיימים בהם התנאים הפיזיים הנדרשים לשהייה ממושכת. כמו כן, הצפיפות הצפויה במקלטים הפרטיים המשותפים עלולה לא לאפשר שהייה ממושכת בהם", והוסיפו: "העובדה שחלק מאמצעי המיגון לא מאפשר למתמגנים שהייה ממושכת לא באה לידי ביטוי בסקירת מצאי המיגון הכשיר שמציג פיקוד העורף". בהתאם, בדו"ח עוד חשפו כי "על פי קביעת רשות החירום הלאומית (רח"ל), תוכנית ”מלונית“ לפינוי אוכלוסייה מקווי עימות מבוססת על עקרונות יסוד שגויים ויהיה קושי ביישומה. התוכנית החלופית שמגבשת רח“ל בימים אלו אינה עוסקת בפינוי יישובי גבול הצפון".
מנגד, המשרד ציין בדו"ח "מאז הביקורת הקודמת שופר המענה במיגון העורף על ידי הוספת ממ“דים לכמיליון תושבים. מאז הביקורת הקודמת שיפר פיקוד העורף את אופן הצגת נתוני המיגון למקבלי ההחלטות, והוא אינו כולל אמצעי מיגון שאינם כשירים. בפברואר 2018 אישר שר הביטחון תוכנית דו-שנתית בהיקף של כ-150 מיליון ש“ח למיגון יישובים הנמצאים בטווח של עד 20 ק“מ מגבול סוריה ומגבול לבנון. במסגרת התוכנית עד סוף יולי 2019 שופצו 553 מקלטים, ועד סוף שנת 2019 יושלם שיפוצם של 181 נוספים. בשנים 2015 – 2019 השקיעה מערכת הביטחון כ-400 מיליון ש“ח בשיפור מערך ההתרעה".
עוד נכתב בביקורת כי "עד אוקטובר 2019 טרם הושלמה הסדרת הסמכויות בין המשרד לביטחון פנים (לבט"פ) למשרד הביטחון (משהב"ט) בכל הנוגע לטיפול בעורף, וטרם קודם תזכיר הצעת חוק בנושא מוכנות המרחב האזרחי לכדי טיוטת חוק שניתן להביאה לדיון בוועדת השרים לענייני חקיקה", ובחלק אחר קבעו: "משרד מבקר המדינה מציין כי אף שחלפו חמש שנים מאז קיבלה הממשלה את החלטה 1661 ביוני 2014, שעניינה הסדרת הסמכויות וחלוקתן בין המשרד לבט"פ למשהב"ט, היא טרם מומשה, ועלולות להיות לכך השלכות על הטיפול במצבי החירום השונים. על משהב"ט והמשרד לבט"פ להמשיך ולפעול, בתיאום עם המטה לביטחון לאומי (מל"ל), לגיבוש הצעה מוסכמת להסדרת הסמכויות בין שני המשרדים בכל הנוגע לטיפול בעורף בהתאם להחלטת הממשלה מיוני 2014. אם יש מחלוקות בין המשרדים, על המל"ל להביא אותן להכרעת הקבינט המדיני-ביטחוני".
עד מועד סיום הביקורת טרם גיבש הצוות הבין-משרדי תוכנית רב-שנתית למיגון העורף ולשיפור המוכנות לרעידות אדמה. "במאי 2019 כתבה מחלקת מיגון בפקע"ר למשרד מבקר המדינה כי פקע"ר ואגף ההנדסה הציגו מתכונת למינהלה משותפת לשני הגופים, לרבות סמכויותיה, אחריותה, תפקידיה ומקום מושבה. אגף התכנון בצה"ל (אג"ת) ומשהב"ט החליטו כי יאושרו משרות כוח אדם בתקן באגף ההנדסה ולא בצה"ל לצורך הקמת המינהלה, ואולם משרות כאמור לא אושרו בשל עצירת תקציב התוכנית, ומשכך לא הוקמה המינהלה. עד אוקטובר 2019 לא הוקמה המינהלה הייעודית" פירטו בדו"ח המבקר. בביקורת הנוכחית עלה כי באפריל 2019 שיעור המקלטים הלא-כשירים מתוך כלל המקלטים הציבוריים עלה לכ-20% (לעומת כ-16% בינואר 2015), ואילו שיעור המקלטים שרמת כשירותם נמוכה ירד לכ-25% (מ-33% בביקורת הקודמת). עוד עלה כי בעקבות טיוב הנתונים גדל מספר המקלטים הציבוריים הרשומים במסד הנתונים של פקע"ר לעומת מספרם בינואר 2015 מ- 10,657 ל-12,601 מקלטים. בכך, גידול של 18%.
עוד עלה בביקורת כי ל-"2.5 מיליון תושבים יש מיגון באמצעות מקלטים פרטיים משותפים, אולם לפקע"ר אין כל מידע בדבר כשירותם של מקלטים אלה. כמו כן פקע"ר אינו יודע כמה מהמקלטים ערוכים לשהייה ממושכת". על פי נתוני פקע"ר עד מאי 2019 רק 130 מ-256 הרשויות המקומיות בישראל, 51 אחוזים, אימצו חוק עזר לעניין הפיקוח על המקלטים הפרטיים המשותפים. כן עלה בביקורת הנוכחית כי רק 22 מ-58 הרשויות המקומיות שנמצאות בטווח של עד 20 ק"מ מגבולות סוריה ולבנון או מגבול רצועת עזה אימצו חוק עזר בנושא הפיקוח על המקלטים הפרטיים המשותפים.
"משרד מבקר המדינה מעיר למשרד הפנים כי נוכח העובדה שכל חוק עזר מחייב את אישור שר הפנים, המידע על הרשויות המקומיות שאימצו או טרם אימצו את חוק העזר אמור להיות בידי משרד הפנים. מומלץ שמשרד הפנים יבדוק מידע זה ויבחן את הסיבות לאי-אימוץ חוק עזר על ידי הרשויות שלא אימצו חוק כאמור" נכתב בדו"ח. מנגד, משרד הפנים מסר בנוגע לביקורת באוקטובר 2019: "על מנת לשקול פנייה לרשויות מקומיות שלא חוקקו חוק עזר להחזקת מקלטים, מן הראוי להקדים בדיקה באילו רשויות מדובר, ומאיזו סיבה לא הותקן אצלן חוק עזר בנושא זה… על פי בחינת נתונים אלה ייבחן הצורך בפנייה כמוצע".
בביקורת אחרת של המשרד בנוגע למיגון תשתיות חיוניות נכתב כי משרד הביטחון "לא פעל כדי למגן פיזית תשתיות חיוניות בגופים מסוימים. אין בידיו תוכנית עבודה לביצוע המיגון במידת הצורך, והוא לא הכין תרחיש ייחוס לגופים אלה", והוסיפו: "פערים שונים שהתגלו בתסקירים ובבדיקות לא טופלו". עוד נכתב כי מבין עשרות אתרים חיוניים, רק מעטים מוגנו מתוך אלו שאישרה ועדת השרים שנדרש למגנם.
