הרבה זמן לא שמענו את ראש הממשלה אומר "מה? מה פתאום?". גילוייו האחרונים של נחום ברנע בעיתון ידיעות אחרונות רק ממחישים רק איך הספין, עם קורטוב של שירות אישי, השתלט על השיח.
ממש כמו בפרשת הצוללות, שם התוודה נתניהו בריאיון היסטורי בפני קרן מרציאנו שהוא זה שאישר לממשלת גרמניה למכור צוללות עילית למצרים. תוך כדי הסתרת העניין משר הביטחון ומהרמטכ"ל. גם בהסכם הנורמליזציה של היחסים בין איחוד האמירויות לבין ישראל דומה שיש היתכנות לקיום סיכומים בע"פ. כן. גם הפעם שר הביטחון והרמטכ"ל לא יודעים מהם הפרטים בדיוק. המידור והשתיקה אפיינו אף את העניין הזה.
- פריצה בחומת המבצר: הפתקים המועברים לידי ראש הממשלה במסגרת משפטו הפלילי לא נשמרים, ותוכנם לא מאוכסן
- מעל 5 מיליון ב-16 חודשים: עלויות משכורות יועצי ראש הממשלה מטעם משרדו נחשפות
- הרשות השופטת מודה: "הפתקים הביטחוניים" המועברים לראש הממשלה במהלך עדותו במשפטו לא נבחנים
- מעל שנה אחרי: חלק מהפריטים הרפואיים בערכת הרפואה של מחבלי הנוח'בה היו תוצרת ישראל
- הערכה: עשרות אתרי עתיקות בישראל נפגעו במהלך הלחימה בדרום ובצפון
למרות הכחשות ראש הממשלה, הממשל האמריקאי הודיע שעסקת הנשק המגלומנית היא הפריצה במגעי הנורמליזציה. החשד כי המדינה, שאמנם לא הייתה אף פעם במאבק עם ישראל, קיבלה הסכמה ל"שחרור" ציוד שמקהה את החוד האסטרטגי הישראלי רק מראה לאיזה מרחקים הממשל הנוכחי רוצה ללכת כדי לקבל גושפנקא פוליטית.
כזכור, בקונגרס האמריקאי עבר כבר לפני שנים רבות חוק המחייב את הנשיא להבטיח את "עליונותה הצבאית האיכותית" של ישראל על כל צרוף של שכנים ולדווח על כך לקונגרס כל חצי שנה. האפשרות שבשיחות שבע"פ (ואולי בהסכמים כתובים עלומים) נפרצה ה"חומה" של שמירה על העליונות הצבאית הישראלית לטובת מיתוג של "שלום". שלום שלא בטוח איך יתממש הלכה למעשה, מטרידה מאוד.
