בית מלאכה להכנת סבון משמן זית, הולך ומתגלה בשבועות האחרונים בחפירה ארכיאולוגית של רשות העתיקות ובני נוער ברהט. המסבנה, המתוארכת לתקופה האיסאלמית, מאפשרת לשחזר את תהליך הייצור של עשיית סבון משמן זית.
חפירה ארכיאולוגית ברהט, המנוהלת בחצי השנה האחרונה ע"י ד"ר אלנה קוגן-זהבי מרשות העתיקות ובעזרת ד"ר יעל עבאדי רייס ואבינעם להבי, מצאה את בית המלאכה הקדום ביותר לייצור סבון בשטחי מדינת ישראל. המסבנה התגלתה בבית אמידים מהתקופה האסלאמית לפני 1200 שנים. עם הגילוי הייחודי ישנה אפשרות לשחזור תהליך הייצור המסורתי של תעשיית הסבון משמן זית.
- מוזיאון ישראל לא לבד: המוזיאון הימי הלאומי העביר מוצגים למקום בטוח עקב המצב הביטחוני
- "בכך סיכן את ביטחון המדינה ופגע ביחסי החוץ ובאינטרסים כלכליים של מדינת ישראל"
- לאחר פסיקת בג"ץ בעתירת חוק הגיוס, התנועה לאיכות השלטון פנתה לשר הביטחון ולרמטכ"ל: גייסו באופן מידי את כלל תלמידי הישיבות החרדים
- למרות החשש המתגבר כי מערכות ההגנה האוויריות של ישראל יאותגרו במערכה בצפון, נכון לשעה זו אין שינוי בהנחיות האופרטיביות בדבר חומרים רעילים בנמל חיפה
- לרגע אחד, מאות שנים לאחר שנעלם, חזר הטרבושה לככב ככלי נשק בשדה הקרב בישראל
ד"ר אלנה קוגן – זהבי מסרה בנוגע למציאה: "נראה שבעלי המקום יצרו סבון לשימוש עצמי ולמכירה באזור, ויתכן שזה היה מקור ההתעשרות שלהם, כפי שבא לידי ביטוי באחוזה שחשפנו", והוסיפה: "במהלך החפירות בבית החווה גילינו ממצאים מרגשים נוספים שמספרים לנו על חיי היום-יום של תושבי המקום – משחקים קדומים: האחד – לוח מעוגל מאבן גיר ששימש למשחק אסטרטגיה בשם 'הטחנה'- משחק המוכר מהמאות ה-2 וה-3 לספירה ועד לימינו. השני – לוח המשחק '58 חורים', שמקורו במצרים".
ע"פ הודעת רשות העתיקות בנוגע לממצא, תהליך ייצור הסבון משמן זית התנהל כך: אל הבסיס – שמן הזית, הוסיפו אפר שהופק משריפת צמחי מלחית הבורית (קילי), המכילה אשלג ומים. לאחר מכן, בושלה התערובת במשך כשבעה ימים, ואז הועברה לבריכה רדודה, שם התמצקה לעוד כעשרה ימים, עד שניתן היה לחתוך ממנה חתיכות סבון. אלה, נערמו לייבוש נוסף, והתוצר הסופי התקבל רק לאחר כחודשיים נוספים. באתר ברהט נחשפו מתקנים המזוהים עם תעשייה זו, ודגימות נלקחו מהממצאים במטרה לזהות את החומרים שבהם השתמשו בתהליך הייצור.
החפירה הארכיאולוגית ברהט משלבת מאות מתנדבים מהעיר רהט ומהסביבה, בני נוער וחניכי מכינות, מתוך מטרה לחבר את הקהילה לעבר המקומי במסגרת מה שנקרא ארכיאולוגיה קהילתית.