כך עולה מהערות עמותות סביבתיות בנוגע לתיקונים המוצעים. בסעיף אחד נרשמה הארכה אוטומטית של היתר מעבר למועד פקיעתו, רק משום שלא נתקבלה החלטה בעניין חידוש ההיתר. בשבוע שעבר התקיימה מסיבת עיתונאים משותפת של מספר ארגונים סביבתיים שקראו לראש הממשלה בנימין נתניהו ושר האוצר ישראל כ"ץ לבטל את התיקונים. חוק ההסדרים יובא לדיון בממשלה השבוע.
תיקונים במסגרת חוק ההסדרים "לטיוב הליך רישוי עסקים" מחלישים ופוגעים פגיעה אנושה ברגולציה הסביבתית בישראל ובסמכויות המשרד להגנת הסביבה. זאת באמצעות רפורמת רישוי עסקים, שינויי רגולציה סביבתית ורפורמה בחוק התשתיות הלאומיות. חוק ההסדרים יובא לדיון בממשלה השבוע. ע"פ הארגונים הסביבתיים, החוקים המשמעותיים ביותר להגנת הסביבה בישראל- חוק אוויר נקי, חוק רישוי עסקים והחוק למניעת זיהום ים- יפגעו קשות מהמהלך. בין הסעיפים המוצעים נכתב "להעביר את סמכות הרישוי של הרשות המקומית, לרשות הרישוי לעסקים בעלי חשיבות לאומית", והוסיפו: "על מנת להתמודד עם החשש שרשות מקומית תמנע באמצעות מנגנון רישוי עסקים את הקמתו של עסק שיש לו חשיבות לאומית". ההצעה למעשה יוצרת הליך מזורז שמבטל את סמכויותיהם של משרדי הגנת הסביבה, הבריאות וביטחון הפנים ומנטרל את היכולת שלהם לקבוע תנאים ולמזער סיכונים באמצעות רישיון העסק. בהתאם, חוק רישוי עסקים פוגע ביכולת של ראשי ערים לנהל את המתרחש בתחומם. מפעלים המחזיקים בחומרים מסוכנים יקבלו היתר לעשר שנים, במקום לשנה כיום, ומפעלים יוכלו לבחור בעצמם את הטכנולוגיה למניעת זיהום אוויר.
- מוזיאון ישראל לא לבד: המוזיאון הימי הלאומי העביר מוצגים למקום בטוח עקב המצב הביטחוני
- "בכך סיכן את ביטחון המדינה ופגע ביחסי החוץ ובאינטרסים כלכליים של מדינת ישראל"
- לאחר פסיקת בג"ץ בעתירת חוק הגיוס, התנועה לאיכות השלטון פנתה לשר הביטחון ולרמטכ"ל: גייסו באופן מידי את כלל תלמידי הישיבות החרדים
- למרות החשש המתגבר כי מערכות ההגנה האוויריות של ישראל יאותגרו במערכה בצפון, נכון לשעה זו אין שינוי בהנחיות האופרטיביות בדבר חומרים רעילים בנמל חיפה
- לרגע אחד, מאות שנים לאחר שנעלם, חזר הטרבושה לככב ככלי נשק בשדה הקרב בישראל
ע"פ מסמך הערות של עמותת שומרי הבית עולה כי בין הסעיפים שהוצעו תאופשר הארכה אוטומטית של היתר מעבר למועד פקיעתו, רק משום שלא נתקבלה החלטה בעניין חידוש ההיתר. "חוסר יכולתה של המדינה לעמוד בלוחות הזמנים שהיא עצמה קבעה, אינו יכול לשמש כאמתלה לאפשר המשך פעילות של מקור פליטה, מקום בו, למשל, התברר כי הוראות היתר הפליטה הקיים שלו אינן מספקות, תוך נשיאת הציבור והסביבה בתוצאות" הוסבר במסמך. סעיף אחר מציע דרך חדשה, שאינה מעוגנת כיום בדין הישראלי ביחס להיתרי פליטה, היתרי רעלים והיתרי הזרמה לים, של השגה לעובד בכיר ומנכ"ל המשרד להגנת הסביבה. עמותת שומרי הבית התייחסה לסעיף: "הסעיף הוא חד צדדי ולא מאפשר לציבור כלל, את האפשרות ליתן את עמדתו בהליך ההשגה. באופן זה עושה הסעיף לפלסתר את מנגנון שיתוף הציבור הקבוע בחוק אוויר נקי ומאפשר, הלכה למעשה, את ביטולו. בנוסף ועל פי נוסחו של הסעיף, נראה כי לא קיימת אפשרות לביקורת שיפוטית אפקטיבית על החלטת המנכ"ל והעובד הבכיר".
ע"פ תיקון אחר במסגרת חוק ההסדרים "עסקים שיש בפעילותם משום חשיבות לאומית והם טעונים רישוי לפי חוק רישוי עסקים, לא יקבלו עוד רישיון עסק ופעילותם לפי חוק רישוי זה לא תוסדר עוד על ידי הרשות המקומית בתוכם הם פועלים, אלא על ידי רשות מיוחדת שמנהלה יהיה מנהל היחידה לרישוי מפעליים בטחוניים". עמותת שומרי הבית העירה בהתייחס לתיקון כי "אם יתקבל התיקון, מפעלים רבים להם השפעה משמעותית על הסביבה בכלל ועל תושבי הרשויות המקומיות בהם הם ממוקמים בפרט, לא יקבלו עוד תנאים והנחיות שעניינם רישוי עסקים מהגורמים הרלוונטיים לכך ברשות המקומית, כפי שנעשה היום", והרחיבו: "מטרת התיקון היא להחליש את יכולת הרשויות המקומיות לאכוף תנאים סביבתיים ואחרים על מפעלים בעייתיים באמצעות חוק רישוי עסקים – ואף להביא לסגירתם מקום בו הם מהווים סכנה חמורה לסביבה ולבריאות הציבור, כפי שנעשה בעניין סגירת מיכל האמוניה בחיפה. נדרש לכן לבטל תיקון זה".
יו"ר עמותת שומרי הבית, יוני ספיר, מסר בנושא למגזין לתוך הלילה: "על פי ארגון הבריאות העולמי, זיהום האוויר בישראל עולה לנו 27 מיליארד שקלים בשנה. זה לא מפריע לממשלה לדון בשבוע הבא בחוק ההסדרים, במסגרתו יאושרו שורה של צעדים שיפגעו באופן אנוש בסמכויותיו ובתפקודו של המשרד להגנת הסביבה, ירוקנו מתוכנו את חוק אוויר נקי ויחזקו את פוטנציאל המזהמים לפגוע בבריאות הציבור", והוסיף: "חוק אוויר נקי הוא 'מסיכת הפנים' המגינה עלינו מפני מחלות ומוות. על הממשלה לפעול לייעול הרגולציה באוריינטציה של דאגה לבריאות העם, לא לרווחי המפעלים המזהמים. טיוטת חוק ההסדרים נראית כמו פח אשפה סביבתי, לתוכו הושלכו כל החוקים בעלי ההשלכות הסביבתיות החמורות, שהממשלה לא הצליחה לקדם בשנים האחרונות".
בעמותת שומרי הבית הסבירו כי במידה ויתקבלו התיקונים, הם ישקלו פנייה לבית המשפט ב"בקשת סעד". אך הם לא לבד. בשבוע שעבר יצאו רשימה של ארגונים סביבתיים, ביניהם עמותות שומרי הבית וצלול, בקריאה נגד התיקונים שמחלישים משמעותית את סמכויות המשרד להגנת הסביבה. הארגונים השותפים לקריאה הם אדם טבע ודין, צלול, החברה להגנת הטבע, מגמה ירוקה, שומרי הבית, גרינפיס ישראל, חיים וסביבה, שינוי כיוון, אזרחים למען הסביבה, הקואליציה לבריאות הציבור, בינוי שפוי, מרכז מחקר סביבתי חיפה, המועצה הישראלית לבניה ירוקה, הקליניקה לרגולציה סביבתית, מנקים את מפרץ חיפה, ירוק עכשיו, איגוד ערים חיפה, אקואושן, THE NATURAL STEP, הפורום להתחדשות עירונית, הרשת הירוקה, המרד בהכחדה-XR, אל אמל, ומרכז השל לקיימות.
מנכ"לית עמותת צלול, מאיה יעקבס, מסרה במסיבת העיתונאים: "זהו מצב חירום. בחסות הקורונה והמשבר הכלכלי, הממשלה משתפת פעולה עם לחצים של התאחדות התעשיינים וגופי התכנון, ומובילה מהלכים שיחזירו את הגנת הסביבה והבריאות בישראל שנים לאחור", והוסיפה: "בעידן של משבר אקלים חריף ומשבר בריאותי, הקשר בין בריאות הציבור והסביבה חשוב וברור מתמיד, והוא חייב לעמוד בראש סדר העדיפויות של כל מהלך שנועד להוציא את ישראל מהמשבר, לסייע לעסקים ולחברות, ולקדם בניית תשתיות שיישנו את פני הארץ, לתמיד".
מנהל גרינפיס ישראל, ד"ר ד״ר יונתן אייקנבאום, מסר: ״הסכנה הגדולה ביותר ברפורמה ברישוי עסקים היא בכך שתגדיר את המאבק הסביבתי כנגד הקמת מתקנים מזהמים כאויב של 'האינטרס הלאומי'", והסביר: "הרפורמה תעניק כוח חסר תקדים בידיים של שלושה משרדי ממשלה בלבד וכל מי שיפעל נגדם יתויג אנטי פטריוט. זהו ניסיון להשתיק קולות מגוונים בחברה הישראלית כנגד בעלי ההון ולהפוך מאבקים לטובת הכלכלה, הסביבה ובריאות הציבור כנגד הקמה מתוכננת של מתקנים מזהמים בעידן של משבר אקלים, ללא לגיטימיים״.
במשרד האוצר בחרו שלא להתייחס לדברים.
