באגודה לזכויות האזרח מסרו כי "הסמכת השב"כ להשתמש בסמכויות המעקב הדרקוניות שלו לצורך שאינו בטחוני – תקדים מסוכן ולא חוקי". כזכור, בעתירה הקודמת שהגישה האגודה לזכויות האזרח בנושא, עת המדינה עשתה שימוש בחוק השב"כ לצורך הסמכת השב"כ, פסק בג"ץ כי על הממשלה לחדול מהשימוש בשב"כ וכי עליה לפעול לקידום חוק אם ברצותה להמשיך בהסדר זה.
"עתירה זו נוגעת לליבת ההגנה על הדמוקרטיה ועל חירויות הפרט". כך פתחו האגודה לזכויות האזרח וארגון רופאים לזכויות אדם את עתירתם ביום חמישי הקודם לבית המשפט העליון לביטול החוק המקנה לשירות הביטחון הכללי להשתמש ביכולות המעקב שהוענקו לו לצורך מעקב אחר נשאי וירוס הקורונה והבאים במגע עמם בקרב הציבור. בעתירה טוענים עורכי הדין גיל גן-מור ודן יקיר כי החוק אינו חוקתי, שכן הוא מסמיך את השב"כ להשתמש בכלי מעקב המוני קיצוניים שניתנו לו בחוק השב"כ רק לצורכי ביטחון המדינה, ולא למטרות אזרחיות, וכי כלים אלו פוגעים בצורה קשה ומתמשכת בפרטיות ובחירות. לעמדת הארגונים מדובר באמצעי קיצוני ולא מידתי שהנזק שלו עולה על התועלת, ובמיוחד שיש לו חלופות.
- מוזיאון ישראל לא לבד: המוזיאון הימי הלאומי העביר מוצגים למקום בטוח עקב המצב הביטחוני
- "בכך סיכן את ביטחון המדינה ופגע ביחסי החוץ ובאינטרסים כלכליים של מדינת ישראל"
- לאחר פסיקת בג"ץ בעתירת חוק הגיוס, התנועה לאיכות השלטון פנתה לשר הביטחון ולרמטכ"ל: גייסו באופן מידי את כלל תלמידי הישיבות החרדים
- למרות החשש המתגבר כי מערכות ההגנה האוויריות של ישראל יאותגרו במערכה בצפון, נכון לשעה זו אין שינוי בהנחיות האופרטיביות בדבר חומרים רעילים בנמל חיפה
- לרגע אחד, מאות שנים לאחר שנעלם, חזר הטרבושה לככב ככלי נשק בשדה הקרב בישראל
"החוק שבמוקד עתירה זו מסמיך את השב"כ לבצע מעקב המוני, שיטתי ומתמשך אחרי אזרחים, תוך השעיה של הזכות לפרטיות ממעקב המדינה, לצורך סיוע בחקירות אפידמיולוגיות. גם העובדה שמדובר ב"בהוראת שעה" אינה מניחה את הדעת. חוק מעקבי השב"כ הינו המשך ישיר לתקנות שעת חירום ולהחלטות ממשלה דומות שנדונו בפני בית המשפט הנכבד, והוא המשך ישיר להפעלת השב"כ למעקבים לצרכי הקורונה החל מחודש מרץ, באופן רציף ומתמשך, למעט תקופה קצרה שבה הופסקו המעקבים לבקשת ראש השב"כ" נכתב בתחילת המסמך, והוסיפו באחד הסעיפים: "סעיף 5 לחוק קובע כי בתקופת תוקפה של ההכרזה רשאי השב"כ, לפי בקשה של משרד הבריאות, לעבד מידע טכנולוגי לגבי החולה שהבקשה נוגעת אליו ולגבי אנשים שבאו עמו במגע קרוב בתקופה של 14 ימים לפני תאריך אבחונו כחולה. מידע טכנולוגי כולל נתוני זיהוי, נתוני מיקום ונתוני התקשרויות, למעט תוכן שיחה כהגדרתה בחוק האזנת סתר".
"שימוש באמצעי מעקב המוני אחרי תנועותיהם של חולים, אחרי מקומות שבהם שהו, אחרי מגעים קרובים של אנשים עם חולים, והכל – ללא הסכמתם, פוגע בצורה קשה בזכות לפרטיות" טענו העותרים, וקבעו בסעיף אחר: "בחוק סעיף מטריד במיוחד שלעמדת העותרות מוביל לפגיעה שאינה בחוק או מכוח חוק. מדובר בסעיף 3(2 )לחוק בשילוב סעיף 22(ב) לחוק. שילוב הסעיפים הללו משמעו שראש הממשלה רשאי לקבוע "נסיבות חריגות" בהן ניתן יהיה להסמיך את השב"כ באישור הוועדה. ברצותו, יוכל ראש הממשלה לאשר בוועדה בתוך זמן קצר הרחבה של הנסיבות שבהן מותר להסמיך את השב"כ לבצע מעקבי מגעים ללא הגבלה של ממש, ללא הליך חקיקה מלא".
"הנזק משימוש באמצעים של השב"כ לצורך אזרחי הוא נזק ארוך טווח של פגיעה בזכות לפרטיות ובצנעת הפרט ובזכות לחירות, וכן נרמול והתרגלות למעקבים המוניים באמצעים טכנולוגיים חריגים למטרות שונות ומשונות. מדובר בשד שיצא מהבקבוק, ובעתיד לא ניתן יהיה להחזיר" כתבו בעתירה.
בעתירה הוסיפו כי לצורך ביצוע המעקבים השב"כ מסתמך על מאגר נתוני תקשורת עצום שנוצר מכוח סעיף 11 לחוק השב"כ, וכי ספק אם יצירת מאגר כזה, האוגר דרך קבע נתוני תקשורת רבים של אזרחים תמימים, באופן שמאפשר הפקת מהירה של מידע אישי ואינטימי ביותר, היא חוקית גם כשזה לצרכי ביטחון המדינה. אפילו יותר כשמדובר לצורך סיוע בחקירה אפידמיולוגית. "המאגר רחב יתר על המידה מהנדרש למשימה, הוא חשאי, לא מפוקח ולא שקוף" נמסר מהאגודה. לאור הכתוב לעיל, העותרים מבקשים לקבוע כי לא ניתן להסתמך על הסעיף עבור צורך מעקבי וירוס הקורונה.
עו"ד גיל גן-מור, מהאגודה לזכויות האזרח, מסר למגזין: "משבר הקורונה הוא משבר אזרחי מורכב ומתסכל שמחייב התמודדות ארוכת טווח וחיוני לעשות זאת תוך שמירה על זכויות האזרחים ועל העקרונות הדמוקרטיים. הסמכת השב"כ לבצע מעקבים היא צעד קיצוני ולא מידתי, שאינו מתקיים באף מדינה דמוקרטית אחרת המתמודדת עם הקורונה", והוסיף: "מי שמנסה להחדיר לנו לראש את המשוואה שזה "או שב"כ או סגר" מטעה את הציבור, ופונה לפחדים שלנו. יש חלופות אזרחיות וולונטריות שגם שומרות על בריאות האזרחים וגם על פרטיותם וחירותם, והן גם מדויקות יותר באיתור מגע קרוב. נרמול המעקב אחרי אזרחים הוא מדרון חלקלק ולא סתם ציינה הנשיאה חיות בפסק דינה שקיבל את עתירתנו הקודמת בנושא כי זהו 'מהלך העשוי להדיר שינה מעיניו של כל שוחר דמוקרטיה'".
כזכור, בעתירה הקודמת שהגישה האגודה לזכויות האזרח בנושא טרום חקיקת החוק הנוכחי, פסק בג"ץ כי על הממשלה לחדול מהשימוש בשב"כ וכי עליה לפעול לקידום חוק אם ברצותה להמשיך בהסדר זה. בג"ץ אף קבע כי יש לבחון את מידתיות ההסדר ולגבש חלופות אזרחיות. לאחר פסק הדין זנחה הממשלה את הרעיון לקדם חוק, בין היתר בשל לחץ של ראש השב"כ, נדב ארגמן, אך עם העלייה במספר החולים המאומתים ביקשה הממשלה מהכנסת לחוקק חוק והוא אכן נחקק בהליך בזק ביום 1.7.2020 כהוראת שעה ל-21 ימים, עם כוונה להאריך את ההסדר ואף להרחיבו מיד בתום תקופה זו.
