חירות ניתנת בתוקף לידה, לא מכורח הדרגה. דמוקרטיה נמדדת מקיום החירויות, לא מתוקף המנהיג שמושל בה. ביום שלישי יצוינו שנה למותו של סלומון טקה, חודש למותו של איאד אל-חאלק. האם תהיה ועדת חקירה ממלכתית שתדון באלימות משטרתית? נדמה כי רק ראשי הקואליציה, אותה קואליציה "ממלכתית" עשויים לדעת.
חירויות לא נרכשות בדרגות ותפקידים – הן ניתנות מתוקף לידה וקיום. לא צריך להיות תא"ל במילואים כדי ששרים בממשלה יעמדו על זכותך להפגין וכדי שהמשטרה תודיע על למידת לקחים ממעצרים. על כל אזרח ותושב לזכור שהוא משלם למנגנוני אכיפת החוק וכוחות הביטחון את המשכורות. ביום שלישי תמלא שנה למותו של סלומון טקה וחודש למותו של איאד אל-חלאק. עד היום, הסרטון שבו מתועד חלאק בעודו נורה למוות על ידי שוטרים שחשו מאוימים מפלסטיני שרוע, לא פורסם.
- המלחמה שלנו, הפחד שלהם: גוף ניתור דיסאינפורמציה טאיוואני טוען כי נעשה שימוש בסרטונים ובתמונות מהלחימה בעזה במסגרת מבצעי השפעה על הציבור המקומי
- תוך מעקב רעידות האדמה בסנטוריני ובאיים הקיקלידיים, לפני שבועיים פורסמה לכל ראשי המחלקות בבית החולים רמב"ם רשימה עם דגשים למקרה של צונאמי מתקרב
- ממתין להכרעה: ממצאי חקירת נציבות שירות המדינה של תקיפת העיתונאי על ידי רמ"ט שר התקשורת הועברו אמש לבחינת אגף המשמעת בשירות
- פריצה בחומת המבצר: הפתקים המועברים לידי ראש הממשלה במסגרת משפטו הפלילי לא נשמרים, ותוכנם לא מאוכסן
- מעל 5 מיליון ב-16 חודשים: עלויות משכורות יועצי ראש הממשלה מטעם משרדו נחשפות
באותו היום תצביע הכנסת על הקמתה או אי-הקמתה של ועדת חקירה ממלכתית שתדון במקרים של אלימות משטרתית. אם תוקם, הארץ צריכה לרעוד כפי שלא רעדה לאחר ועדות כהן ואור.
השמאל הציוני אוהב לטעון שמה שקורה מעבר לקו הירוק יזלוג בסופו של יום לתוכה של מדינת ישראל. אמנם השפעת הכיבוש על יצירת דור שלם של שוטרים ולוחמים לשעבר, שהורגלו לדיכוי אוכלוסייה אזרחית – משמעותית ומובהקת, אבל הקלגסיזציה של ישראל החלה לכל הפחות בשנות החמישים. על השומר, ברית הבריונים ושאר המיליציות הציוניות אין מה לדבר. מ-1949 עד 1956, אלפי מגורשים פלסטינים שניסו לחזור לבתיהם נורו למוות, כ-500 בשנה. על פיגועי הנקם על מותם ישראל הגיבה במעשי טבח באוכלוסייה אזרחית – כמו בקיביה, בית ג'אלא וסמוע.
אמנם התדמית של ישראל היא של צבא שיש לו מדינה, אבל המדינה שייכת לאזרחיה. היא דמוקרטית אך ורק אם לאלה הבאים תחת מרותה יש השפעה על הפעלת המרות בה ועל קביעת המדיניות. תחת מרותה הישירה של מדינת ישראל באים 12 מיליון איש, והעקיפה – עוד שני מיליון. מתוכם, רק ל-6.5 מיליון יש זכות הצבעה.
עכשיו אפשר לקרוא שוב את השורה הראשונה.