חירות ניתנת בתוקף לידה, לא מכורח הדרגה. דמוקרטיה נמדדת מקיום החירויות, לא מתוקף המנהיג שמושל בה. ביום שלישי יצוינו שנה למותו של סלומון טקה, חודש למותו של איאד אל-חאלק. האם תהיה ועדת חקירה ממלכתית שתדון באלימות משטרתית? נדמה כי רק ראשי הקואליציה, אותה קואליציה "ממלכתית" עשויים לדעת.
חירויות לא נרכשות בדרגות ותפקידים – הן ניתנות מתוקף לידה וקיום. לא צריך להיות תא"ל במילואים כדי ששרים בממשלה יעמדו על זכותך להפגין וכדי שהמשטרה תודיע על למידת לקחים ממעצרים. על כל אזרח ותושב לזכור שהוא משלם למנגנוני אכיפת החוק וכוחות הביטחון את המשכורות. ביום שלישי תמלא שנה למותו של סלומון טקה וחודש למותו של איאד אל-חלאק. עד היום, הסרטון שבו מתועד חלאק בעודו נורה למוות על ידי שוטרים שחשו מאוימים מפלסטיני שרוע, לא פורסם.
- מוזיאון ישראל לא לבד: המוזיאון הימי הלאומי העביר מוצגים למקום בטוח עקב המצב הביטחוני
- "בכך סיכן את ביטחון המדינה ופגע ביחסי החוץ ובאינטרסים כלכליים של מדינת ישראל"
- לאחר פסיקת בג"ץ בעתירת חוק הגיוס, התנועה לאיכות השלטון פנתה לשר הביטחון ולרמטכ"ל: גייסו באופן מידי את כלל תלמידי הישיבות החרדים
- למרות החשש המתגבר כי מערכות ההגנה האוויריות של ישראל יאותגרו במערכה בצפון, נכון לשעה זו אין שינוי בהנחיות האופרטיביות בדבר חומרים רעילים בנמל חיפה
- לרגע אחד, מאות שנים לאחר שנעלם, חזר הטרבושה לככב ככלי נשק בשדה הקרב בישראל
באותו היום תצביע הכנסת על הקמתה או אי-הקמתה של ועדת חקירה ממלכתית שתדון במקרים של אלימות משטרתית. אם תוקם, הארץ צריכה לרעוד כפי שלא רעדה לאחר ועדות כהן ואור.
השמאל הציוני אוהב לטעון שמה שקורה מעבר לקו הירוק יזלוג בסופו של יום לתוכה של מדינת ישראל. אמנם השפעת הכיבוש על יצירת דור שלם של שוטרים ולוחמים לשעבר, שהורגלו לדיכוי אוכלוסייה אזרחית – משמעותית ומובהקת, אבל הקלגסיזציה של ישראל החלה לכל הפחות בשנות החמישים. על השומר, ברית הבריונים ושאר המיליציות הציוניות אין מה לדבר. מ-1949 עד 1956, אלפי מגורשים פלסטינים שניסו לחזור לבתיהם נורו למוות, כ-500 בשנה. על פיגועי הנקם על מותם ישראל הגיבה במעשי טבח באוכלוסייה אזרחית – כמו בקיביה, בית ג'אלא וסמוע.
אמנם התדמית של ישראל היא של צבא שיש לו מדינה, אבל המדינה שייכת לאזרחיה. היא דמוקרטית אך ורק אם לאלה הבאים תחת מרותה יש השפעה על הפעלת המרות בה ועל קביעת המדיניות. תחת מרותה הישירה של מדינת ישראל באים 12 מיליון איש, והעקיפה – עוד שני מיליון. מתוכם, רק ל-6.5 מיליון יש זכות הצבעה.
עכשיו אפשר לקרוא שוב את השורה הראשונה.
