בין התקנות שיוארכו ניתן למנות את הגבלות שונות על התנועה, ועל פעילות המסחר, הבילוי והפנאי. כן קובעות חובות החלות על מפעיל או מחזיק של עסק או מקום הפתוח לציבור וכללי התנהגות במרחב הציבורי. מטרת התזכיר "להגן על בריאות הציבור בישראל ולשם צמצום ומניעת התפשטות נגיף הקורונה". אורן פסטרנק, מייסד ומוביל מחאת הריבון, מסר למגזין: " הם גיבשו הצעת החלטה שהם לא פרסמו אותה עד רגע זה לציבור. בה הם מעבירים את כל הסמכויות לראש הממשלה, לבן-אדם יחיד. זה בעצם דיקטטורה".
השבוע פורסם באתר החקיקה הממשלתי תזכיר חוק שיאפשר הארכת תוקפן של תקנות שעת חירום, בהתאם לחוק נגיף הקורונה, ב-45 ימים מטעם משרדי האוצר והבריאות. התקנות שיוארכו הן, בין היתר, הגבלות שונות על התנועה, ועל פעילות המסחר, הבילוי והפנאי. כן קובעות חובות החלות על מפעיל או מחזיק של עסק או מקום הפתוח לציבור וכללי התנהגות במרחב הציבורי. זאת, במטרה להגן על בריאות הציבור בישראל ולשם צמצום ומניעת התפשטות נגיף הקורונה. "בהתאם לסעיף 39(ו) לחוק-יסוד: הממשלה, הקובע כי 'תוקפן של תקנות שעת חירום יפקע כעבור שלושה חודשים מיום התקנתן, זולת אם הוארך תוקפן בחוק'" נכתב בתזכיר, והוסבר כי בשל העובדה שבהתאם לחוק ב-21 ביוני עתידות התקנות לפקוע "כדי שניתן יהיה להמשיך ולהחיל את ההסדרים האמורים, לשם התמודדות עם מגיפת הקורונה, נדרש להאריך את תוקפן של תקנות הגבלת פעילות לתקופת זמן נוספת". שני תזכירי החוקים נסגרו להערות מצד הציבור אמש.
- "בכך סיכן את ביטחון המדינה ופגע ביחסי החוץ ובאינטרסים כלכליים של מדינת ישראל"
- לאחר פסיקת בג"ץ בעתירת חוק הגיוס, התנועה לאיכות השלטון פנתה לשר הביטחון ולרמטכ"ל: גייסו באופן מידי את כלל תלמידי הישיבות החרדים
- למרות החשש המתגבר כי מערכות ההגנה האוויריות של ישראל יאותגרו במערכה בצפון, נכון לשעה זו אין שינוי בהנחיות האופרטיביות בדבר חומרים רעילים בנמל חיפה
- לרגע אחד, מאות שנים לאחר שנעלם, חזר הטרבושה לככב ככלי נשק בשדה הקרב בישראל
- בג"ץ הורה על השהיית חקירת המבקר את צה"ל ושב"כ בנוגע למחדלי אירועי ה-7 באוקטובר, בשלב זה של הלחימה
אורן פסטרנק, מייסד ומוביל מחאת הריבון, מסר למגזין לתוך הלילה בנוגע לחוק כי "ממשלת ישראל נכנסה למצוקה בגלל שאנחנו, מחאת הריבון ומחאות אחרות, חשפנו את המחטף של חג השבועות עם חוק הקורונה. ביבי וגנץ נאלצו ,עקב 20 אלף התנגדויות שאנחנו דאגנו מסביב לשעון שיוגשו, לחזור בהם מהכל וירדו מכל סעיפי 'שוטרים בבית' והזכות להפגין".
"לאחר מכן, הם עשו מחטף נוסף, ובשישי-שבת (הקודמת- א"ו), הם גיבשו הצעת החלטה שהם לא פרסמו אותה עד רגע זה לציבור. בה הם מעבירים את כל הסמכויות לראש הממשלה, לבן-אדם יחיד. זה בעצם דיקטטורה. לא סיפרו לציבור שהם מעבירים, ברגע שנעבור למצב חירום, הם יעבירו את השלטון בישראל לדיקטטורה שבה ראש הממשלה לבד בלי ממשלה ובלי הצבעת ממשלה ובלי הצבעת הכנסת…בן אדם יחיד מקבל החלטה ומתקן תקנות בעצמו" הסביר פסטרנק, וקבע: "לא גילו את זה. חשפנו את זה לציבור. שוב פעם נוצרה דעה בציבור רעה מאוד נגד החוק. הבינו שהדבר הזה לא יכול לעבור כרגע. אנחנו מטעמנו פנינו להמון משפטנים. עשינו קול צעקה מאוד מאוד גדול". בין הצעדים שננקטו הייתה פניה ללשכת עורכי הדין שהביעה אף היא התנגדות נגד חוק הקורונה.
ראש לשכת עורכי הדין, עו"ד אבי חימי, כתב בנוגע לחוק הקורונה כי "המתווה של הסדרה בחוק מסגרת של תקנות עתידיות שתוכנן אינו ברור ומעלה חשש לפגיעה ממשית בזכויות יסוד, כשתוכן התקנות עצמו אינו מעוגן בחוק ואינו נתון לפיקוח של הכנסת במסגרת תהליך החקיקה של חוק, מנוגד לחוק יסוד הממשלה ודינו להתבטל", והוסיף: "המסקנה הבלתי נמנעת היא, שיש לגנוז תזכיר זה לאלתר, לערוך לגביו חשיבה מחודשת, ולפעול למציאת הסדר ראוי שיעלה בקנה אחד עם האמור בחוק יסוד הממשלה".
"הבינו שהם לא יכולים להעביר את זה כרגע, אז הם אמרו: 'נעביר חוק שמאריך את התקנות הקודמות'. הם יודעים שזה לא יכול לעבור. כי בג"צ אסר על זה, וגם היועמ"ש" אמר פסטרנק, וציין: "הם רוצים לגלגל את האשמה לפתחו של מישהו אחר. הם רוצים להגיד 'רצינו לחוקק חוק בחקיקה ראשית כמו שבג"צ הנחה אותנו, זה התעכב, אז אין לנו ברירה, אז זה יתארך ב-45 ימים'…והודיעו 'אם הציבור יתנגד גם לזה, אז נעביר מהר את החוק'. אך אם הציבור יתנגד לחוק, אז יגידו 'אז אין ברירה, אז נעביר את התקנות'. כך או כך, הם ינסו לפגוע בציבור מכיוון כלשהו".
החוק הנוכחי להארכת תקנות החירום ב-45 ימים מצטרף כעת למספר חוקים שנויים במחלוקת- ביניהם חוק השב"כ, אליו התנגד ראש השב"כ, נדב ארגמן, לאיכון חולים. באתר כלכליסט דווח כי ראש השב"כ העיד בפני קבינט הקורונה כי המעקבים נשאו תג מחיר כבד לזכויות האדם, ועם הירידה הדרמטית בשיעור הנדבקים הסתבר שאפשר להשתמש בחקירות אפידמיולוגיות אנושיות, כמו שהיה ניתן מלכתחילה. בנוסף נכתב כי בארגון קיימת "אי- נוחות" מביצוע המהלכים הללו. "כמובן שאין צורך בציטוטים, כמובן שאין שום הצדקה שעורך-דין לא יפגוש עצור…זה עוד חוק נוסף" אמר פסטרנק, והוסיף: "זאת ההיערכות שלהם אלינו, למחאת הריבון, כי דיברנו על הפגנת המיליון… בסוף יש גם את הסמכות להגביל את הזכות להפגין במסגרת חוק הסמכויות. בסוף, כל אלה ביחד מתנקזים לכדי חוקי הדיקטטורה בשם הקורונה".
