ברק קבע בדבריו כי חוק הקורונה, או בשמו השני חוק ההסמכה, נועד רק לשרת את ראש הממשלה בנימין נתניהו להימלט ממשפטו. גוף התקשורת העצמאי "שקוף" דיווח כי למרות "הריכוכים" שדווחו בתקשורת, רה"מ עדיין מחזיק כמעט בכל הסמכויות מהנוסח המקורי באופן בלעדי, למעט הכרזה על אזור מוגבל.
ראש הממשלה לשעבר, רא"ל (במיל') אהוד ברק, תקף את יו"ר כחול לבן, רא"ל (במיל') בני גנץ, על ההתקדמות בחקיקת חוק הקורונה, או בשמו השני חוק ההסמכה. "נאשם בפלילים כממונה בלעדי על קיום חוקי חירום? איפה ה׳חליפי׳ ואיפה השכל הישר? מה כל כך חירום שאיננו מאפשר דיון בפורום מצומצם של 5-6 שרים? זה ניהול מדינה ולא היתקלות בחולית מחבלים" כתב ברק, וקבע: "זה לא קורונה זו בריחה ממשפט. בשום מדינה בעולם אין ממשלת חירום ותקנות חירום. כי פשוט לא צריך. ככה פשוט". זאת בשעה שגוף התקשורת העצמאי "שקוף" דיווח כי למרות ההצהרות על "ריכוכים" בנוסח החוק, הסמכות לקביעת התקנות נמצאת גם בנוסח החדש בידי ראש הממשלה. "אפילו בקביעת תקנות להגבלה בתחומי משרדים אחרים, כגון מוסדות חינוך או רווחה, אין חובת היוועצות עם השרים הממונים על התחום" נכתב. הסמכות היחידה המוקנית למספר שרים שלא נקבעת בלעדית ע"י ראש הממשלה בנימין נתניהו היא הסמכות להכריז על אזור מוגבל.
אך ברק אינו היחיד המזועזע מהתקפלות כחול לבן ופגיעה בזכויות אזרח. נכון לכתיבת שורות אלה, נרשמו כ-14,836 הערות מטעם הציבור לתזכיר החוק באתר החקיקה הממשלתי. יו"ר תל"ם, רא"ל (במיל') משה (בוגי ) יעלון, קבע בריאיון באולפן אתר החדשות וינט כי "אנחנו כבר יותר משנה במשבר מנהיגות פוליטי, הכול משועבד לעניין אחד – איך נתניהו ייחלץ מאימת הדין. כולל הבחירות, כולל האיום על מיליון חולים ועשרת אלפים מתים". יעלון הרחיב כי ""סעיף 38 אומר שראש הממשלה יכול לעשות מה שהוא רוצה. וזה ראש ממשלה שנמצא בניגוד עניינים עם מדינת ישראל בגלל שיש נגדו כתב אישום. הוא יכול לקבל החלטה להפיל משטרה כך, לפזר הפגנה כך, להיכנס לתוך בית במסגרת המעקב הדיגיטלי", והסביר שדרש לעצור מיד את העיקוב הדיגיטלי. "אני מוטרד מזה שלא יופעל שיקול דעת, ולא יהיו איזונים ובלמים, כי ברגע שראש הממשלה מקבל המון כוח והכנסת ברוב התחומים נמצאת מחוץ לתחום ולא יכולה לפקח – זו דיקטטורה. נתניהו יכול להחליט לסגור שטח בלי פיקוח של הכנסת. הוא יכול להחליט שאסור להתקהל, כולל הפגנות. הוא יכול לשלוח משטרה כדי לפזר הפגנה. בעניין הזה צריך להיות פיקוח של הכנסת, והוא לא רוצה פיקוח של הכנסת, ולכן יש את סעיף 38 שהוא מאוד בעייתי בחוק הזה, שנותן לו כוח עצום" אמר יעלון.
במקביל, בתקשורת פורסם היום (09.06) כי גנץ נועד עם ראשי המועצות ביהודה ושומרון בנוגע לסיפוח משטחי יהודה ושומרון והכרה במדינה פלסטינית. "כשאנחנו עושים מהלכים מדיניים אנחנו חייבים להקשיב היטב גם למה שקורה בתוך השטח ומסביבנו, ולשמור על הסכמי השלום שלנו עם ירדן למשל. ההסכמים האלו תורמים מאוד ליציבות האזורית ולביטחון של כולנו. האחריות שלנו היא עוד לפני שמקבלים החלטות בנושא הריבונות, לעזור לטפח ולסייע למקומות שאנשים גרים בהם בצורה חוקית גם בביטחון וגם בכדי לאפשר חיים נורמליים" אמר גנץ. בהתאם, בסקר בחדשות 12 דווח אמש כי כחול לבן ירדה בסקרים לכדי 12 מנדטים בשעה שיש עתיד-תל"ם עלו לכדי 14 מנדטים. הרשימה המשותפת נרשמה כמפלגה השנייה בגודלה עם 15 מנדטים והליכוד רשמה 40 מנדטים. הישג משמעותי לראש הממשלה בנימין נתניהו.
מפלגת כחול לבן לא הגיבה לבקשת המגזין להתייחסות לסעיף השנוי במחלוקת
