זאת בהתאם לתחומים שמוסדרים כעת בתקנות שעת החירום. במקביל, מוצע שההסדר ייקבע כהוראת שעה לתקופה של כעשרה חודשים. ע"פ אתר החקיקה הממשלתי, המהלך בא בהתאם לפסיקת בית המשפט העליון ולהנחיות היועץ המשפטי לממשלה בדבר החלפת תקנות שעת חירום בחקיקה ראשית.
תזכיר חוק חדש שעלה לאתר החקיקה הממשלתי מציע להסמיך את הממשלה בסמכויות להגבלת פעילות על האוכלוסייה במרחב הפרטי והציבורי במגוון תחומי החיים לתקופה של עשרה חודשים כהוראת שעה. כך עולה מהודעה באתר החקיקה הממשלתי. נכון לכתיבת שורות אלה, נרשמו 12405 הסתייגויות מהציבור. באתר הסבירו כי המהלך יעשה "בהתאם לסעיף 39 (ה) לחוק-יסוד: הממשלה, המחייב כי השימוש בתקנות שעת חירום יעשה רק כאשר לא קיימת ברירה אחרת" , והוסיפו: "יתר על כן סעיף 39(ו) לחוק היסוד מגביל את תקופת התוקף המרבית של תקנות שעת החירום לשלושה חודשים. עתה, כאשר מועד פקיעת התוקף של תקנות שעת החירום האמורות קרב, נוכח מגבלה חוקתית זו, קם הצורך להעמיד תחליף חקיקתי להסדרים החיוניים שבתקנות שעת החירום, אשר יאפשר את המשך המאבק בנגיף מעבר לתקופת שלושת החודשים".
- "בכך סיכן את ביטחון המדינה ופגע ביחסי החוץ ובאינטרסים כלכליים של מדינת ישראל"
- לאחר פסיקת בג"ץ בעתירת חוק הגיוס, התנועה לאיכות השלטון פנתה לשר הביטחון ולרמטכ"ל: גייסו באופן מידי את כלל תלמידי הישיבות החרדים
- למרות החשש המתגבר כי מערכות ההגנה האוויריות של ישראל יאותגרו במערכה בצפון, נכון לשעה זו אין שינוי בהנחיות האופרטיביות בדבר חומרים רעילים בנמל חיפה
- לרגע אחד, מאות שנים לאחר שנעלם, חזר הטרבושה לככב ככלי נשק בשדה הקרב בישראל
- בג"ץ הורה על השהיית חקירת המבקר את צה"ל ושב"כ בנוגע למחדלי אירועי ה-7 באוקטובר, בשלב זה של הלחימה
בתזכיר נכתב כי "כחלק ממכלול המאמצים למניעת התפשטות נגיף הקורונה, התקינה הממשלה מאז חודש מרץ 2020 מגוון תקנות לשעת חירום מכוח סעיף 39 לחוק-יסוד: הממשלה. מטרת תקנות שעת חירום אלה הייתה לתת מענה להגנה על בריאות הציבור ולהבטיח את האספקה של המוצרים והשירותים החיוניים תוך כדי התמודדות עם הנגיף. בין היתר הותקנו תקנות שקבעו הסדרים כדי לצמצם ולהגביל את המפגשים בין אנשים, וזאת במטרה להביא לצמצום ולמניעת התפשטות המחלה. תקנות שעת חירום אלה עיגנו, בין היתר, הסדרים שקבעו כללים להתנהגות במרחב הפרטי והציבורי, להגבלת הפעילויות בתחומי החיים השונים ובכלל זה הפנאי, העבודה והמסחר, להגבלת פעילות התחבורה הציבורית", והרחיבו: "על אף הירידה בקצב ההתפשטות המחלה והשיפור בנתוני התחלואה, נדרש עדיין שיהיו בידי המדינה כלים למתן הוראות לציבור ולעסקים לצורך התמודדות עם הנגיף. זאת, בשים לב למצב התחלואה הנוכחי, וכן לעמדת גורמי המקצוע לפיה הסכנה מפני התפשטות הנגיף עוד לא חלפה".
"לפיכך מוצע בתזכיר חוק זה להסמיך את הממשלה, בחקיקה ראשית, להתקין תקנות לשם הגבלות פעילות על האוכלוסייה במרחב הפרטי והציבורי במגוון תחומי החיים, בהתאם לתחומים שמוסדרים כעת בתקנות שעת החירום שצוינו לעיל. מוצע שההסדר ייקבע כהוראת שעה לתקופה של כעשרה חודשים" הוצע בתזכיר.
בין הוראות השעה הנכללות בסמכויות המוקנות ניתן למנות הסמכת ועדת השרים לקבוע אזור שבו התפשטה מחלת הקורונה בהיקף נרחב כאזור מוגבל שעליו יחולו הגבלות לעניין כניסה ויציאה מהאזור וכן הגבלות בתוך האזור האמור שנועדו למנוע את התפשטות המחלה, הסדרת עבירות פליליות ומנהליות עבור הפרה של הנחיות מסוימות, והסדרים לצמצום היציאה אל המרחב הציבורי וכללי ההתנהגות בו, הגבלת פעילויות המסחר, הפנאי, הגבלת הפעילויות במקומות הפתוחים לציבור והגבלת שירותי התחבורה הציבורית. ההסדרים בדבר הגבלת מספר העובדים הרשאים להגיע למקום העבודה ובדבר תנאים לפעילות במסגרת מקום עבודה אף הם נכללים בחבילת הוראות השעה שיוסדרו בחקיקה ראשית. כל זאת כאשר ראש הממשלה בנימין נתניהו עומד למשפט כנאשם בשוחד, מרמה והפרת אמונים.
בתקשורת הישראלית דווח אמש (01.06) כי עקב הביקורת הציבורית, שר המשפטים, ח"כ אבי ניסנקורן, הורה לבכירי משרדו לבחון דרכים להגברת הפיקוח הפרלמנטרי על פעולות הממשלה במקרה של הכרזה על מצב חירום עקב המשך התפרצות הנגיף. ניסנקורן אף הודיע כי לא תישלל הזכות להפגין, הכנסת ובתי המשפט ימשיכו בעבודתם, ולרשויות ינתנו הכלים לאכוף את ההנחיות אולם שוטרים לא יפרצו באופן שרירותי לבתי האזרחים במסגרת החוק אשר קיבל את הכינוי "חוק הקורונה". עו"ד אמיר פסטרנק, ממובילי מחאת הריבון, מחאה על מפלגתית נגד פגיעה בזכויות אזרח, אמר בריאיון למגזין לתוך הלילה: "אני לא מאמין למילה שניסנקורן אומר, ולכן נמשיך לפעול". ישי הדס, ממובילי מחאת הבימה ומחאת CRIME MINISTER, מסר למגזין לתוך הלילה בנוגע לחוק: "איך נולד החוק הזה בדיוק? מטורף" והוסיף כי אינו מאמין לאמירותיו של ניסנקורן ללא הוכחה לביצוע.
"נתניהו חייב ללכת לפני כל דבר אחר" אמר הדס בהתייחס לנתון כי החוק מקנה סמכות רבה ושנויה במחלוקת לראש הממשלה בנימין נתניהו. זאת בשעה שנתניהו מואשם בשוחד, מרמה והפרת אמונים ועומד למשפט בעוון האשמות אלו.
בדף הפייסבוק של עמותת "שומרי הבית" נכתב כי "חוק חדש מהווה פגיעה בזכות שלנו למחות ולהפגין ופגיעה אנושה בחופש הפרט שלנו. היכנסו עוד היום לקישור והביעו התנגדותכם לחוק המזעזע הזה", והסבירו: "בסעיף 5.2 מעוניינת הממשלה שיתאפשר לה להגביל הפגנות בהתאם למצב הרוח. יהיה צורך ברישוי להפגנות, גם כאלו שכיום לא נדרש להן רשיון בהתאם לפסיקת בג"צ ההפגנות נגד מנדלבליט (6536/17), ובעצם מה שלא היה תקף עד עכשיו במצב המשפטי, נכנס בדלת האחורית של הקורונה".
"גם תוקף החוק הזה, עד סוף חודש מרץ 2021, הוא ארוך מדי, בוודאי בהתחשב באופן שבו הוא מאפשר לדרוס את זכויותנו" נכתב בהודעה ברשת החברתית.
