אז המכתב הנתון היה פנייה לח"כ בני גנץ. מעבר להרי החושך של הפוליטיקה הישראלית. מעבר להבטחות שווא, שכעת אנו יודעים שהן שווא. מעבר לקריסה ערכית, מוסרית, נפשית של אביוננו- בני גנץ.
מדינה אכן תשנה את פניה. לעד. ימים יהפכו לשבועות. שבועות לחודשים. עד אשר רמז, נשיפה, ברוח וירוס הקורונה לא יישמע מעל בימת הנואמים ורה"מ ניצח. כך בחרתי להתחיל את דבריי עבור אותו מוקיון פוליטי, ח"כ בני גנץ. הייתי בטוח. לא. הייתי משוכנע, שח"כ גנץ לא יבגוד בערכים אותם אמר שיקדם. אך חדל, הערכים עבדו, ואיתם הדרך. צריך רק להסתכל על המשך קריאות הגוועלד מבית ראש הממשלה בנימין נתניהו, במילותיו ודבריי בנו, בכדי להבין את משקל האפלה אשר סוררת כעת מעל ראשו הפוליטי של גנץ. המתמודד למלוכה עירום, המחנה יצא לקרב, אך הוא ברח.
- למרות החשש המתגבר כי מערכות ההגנה האוויריות של ישראל יאותגרו במערכה בצפון, נכון לשעה זו אין שינוי בהנחיות האופרטיביות בדבר חומרים רעילים בנמל חיפה
- לרגע אחד, מאות שנים לאחר שנעלם, חזר הטרבושה לככב ככלי נשק בשדה הקרב בישראל
- בג"ץ הורה על השהיית חקירת המבקר את צה"ל ושב"כ בנוגע למחדלי אירועי ה-7 באוקטובר, בשלב זה של הלחימה
- דעה: עוד כמה פסעים שכאלה, והניצחון המוחלט יהיה ניצחון פירוס לישראל
- ע"פ הערכות: כ-16 אלף דונמים נשרפו בגל השרפות בצפון הארץ
"סבי, עליו השלום, היה ברשימה הליברלית. מה שהרכיב בשעתו את אותה רשימה מהודרת של בגין. הוא כל חייו נלחם נגד השחיתות הפושעת של מפא"י. כל חייו, עד מותו בטרם עת. הוא היה עורך דין במקצועו, וחברי מפא"י התנכלו לו בשעה שלא אכל בקרבת הצלחת או עוגת השובע. זאת למרות היותו יליד הארץ. זאת למרות היותו בן ההגנה ואחיותיו באצ"ל. הליכוד היום מייצג מה שמפא"י היה דאז. אם נגזר עליי להיות, ולהתאכזב, ולקרוא כנביא בעירי ובמולדתי על נפילת ערכי מולדת. על נפילת כבוד תורה. יהי כן. אני תמיד הערכתי אותך".
אני תמיד הערכתי אותו. אכן. אך לא יותר. חברי הכנסת של סיעת כחול לבן נתפסו כמה שהם. מקוששי הקולות, ומחביאי הזנבות של הרגע. אם איש לא העלה בדעתו כי אשכנזי וגנץ, גינזבורג ושי, יעשו מעשה נבלה ועוד ינסו להשאיר את כוחם האלקטורלי חי- כעת האמת המסריחה מתבררת לכל.
"אם עליי לשלם את המחיר בדד כתשלום על עקרונות סבי, אעשה זאת בשמחה. אם עליי להילחם את מלחמתו. כפי שהוא עשה. אעשה זאת בשמחה. אם עתה נפלת בשל מה שאתה מגדיר כאילוצי מולדת. עדיין, אלך בדד אל הדרך. כי נפשי אל מולדתי קוראת. ארץ ערך, ולא בפה בלבד. אלו הם זמנים קשים. זמנים בהם השיסוי רב והמנהיג חסר עקבות מוסריות. אלו זמנים שיש לעמוד איתן, מול גלי השנאה וההסתה. מול גלי הסחטנות ותועבה היוצאת מפי מדרשו של מה שבעבר נתפס כתפקיד ממלכתי. אני, שיירשם לדורי דורות, לא אלך שקט לתוך האפלה". אז המכתב לא נשלח, לא בסוף. כי מעשי הטוען לכתר הידהדו מעבר להרים החשוכים. מעשיו, אשר מבחינתו אולי ייחשבו לגיטימים, מראים כי הוא צל חיוור לאלטנטיבה. כעת, החזקים מתגלים. ואלו שאולי נתפסים כעת כבעלי הכוח אולי ישכחו, אך לא אנחנו, כוח שניתן ע"י העם יכול בהצבעה להילקח ע"י העם. אחרי הכל זה החוכמה של רה"מ המכהן.
