זאת לאחר פרסום מסמך לשיתוף הציבור בנוגע לחלופות המוצעות להקמת מתקן ימי לייצוא גז מונזל. בהתאם, בחודשים האחרונים פורסם על מימון 46 אחוזים מהקמת צינור אשדוד-אשקלון ע"י החברה הממשלתית נתגז. בדיווחים זרים דווח בשנה שעברה על עסקת "מוצרי פטרוליום" בין חברות נובל אנרג'י ודולפינוס.
ראש המחקר של לובי 99, אריאל פז-סוויצקי, אמר בשבוע שעבר למגזין לתוך הלילה כי "מתקן הנזלה זה משהו שמדברים עליו כבר שנים. הבעיה במתקן הנזלה זה שמדובר בפרויקט עם עלות מאוד גבוה, ולא ברור בכלל שיש לזה תועלת. הסיבה שאנחנו חושבים שאין לזה יותר מדי תועלת זה בעיקר כי יש שני מתקני הנזלה במצרים שלא נמצאים בתפוקה מלאה ואנחנו מחוברים אליהם במערכת של צינורות", והוסיף: "אם כבר יש התשתית הקיימת כדי לייצא במתקני הנזלה במצרים- אז לא ברור למה צריך להשקיע מיליארדי שקלים כדי לבנות מתקן הנזלה ישראלי. מה שאני חושש זה שהם מנסים לנצל את חוק מיסוי משאבי טבע, לפיו על כל שקל שהם הם נותנים בהשקעות פיתוח, הם חותכים שקל וחצי בתשלום מיסים. לכן, יש להם אינטרס למקסם כמה שיותר את עלויות הפיתוח שלהם".
- "בכך סיכן את ביטחון המדינה ופגע ביחסי החוץ ובאינטרסים כלכליים של מדינת ישראל"
- לאחר פסיקת בג"ץ בעתירת חוק הגיוס, התנועה לאיכות השלטון פנתה לשר הביטחון ולרמטכ"ל: גייסו באופן מידי את כלל תלמידי הישיבות החרדים
- למרות החשש המתגבר כי מערכות ההגנה האוויריות של ישראל יאותגרו במערכה בצפון, נכון לשעה זו אין שינוי בהנחיות האופרטיביות בדבר חומרים רעילים בנמל חיפה
- לרגע אחד, מאות שנים לאחר שנעלם, חזר הטרבושה לככב ככלי נשק בשדה הקרב בישראל
- בג"ץ הורה על השהיית חקירת המבקר את צה"ל ושב"כ בנוגע למחדלי אירועי ה-7 באוקטובר, בשלב זה של הלחימה
פז-סוויצקי הרחיב: "נניח שהם עכשיו הם בונים מתקן הנזלה בעלות של ארבעה מיליארד שקלים. אז אני חושש שזה נכנס לחישוב של המס ששינסקי ודוחה להם בעצם בשישה מיליארד שקלים של רווחים את תשלום המיסים. לכן, זה כן בסוף יוצא להם רווחי גם אם לא ישתמשו כלל במתקן, וישירות פוגע באינטרס של המדינה", והסביר: "הכוונה שיהיה במימון של חברות הגז, שזה קודם כל דבר שצריך להבטיח אותו, כי זה בוודאות לא דבר שיש הצדקה שהמדינה תישא בעלויות שלו. מה שהם בעצם שואלים את הציבור: 'איפה אתם חושבים שכדאי לעשות את זה?' ונותנים שלוש אפשרויות- זו לא השאלה המעניינת".
בהתייחס לאסדת לוויתן, פז-סוויצקי העריך כי "בגלל שהאסדה נבנתה על אזור שהים לא מאוד עמוק, מיכליות גדולות לא יכולות להגיע לאסדה. זה מוביל לכך שצריך להזרים קונדנסט שזה תוצר נלווה להפקת הגז, יש להזרים בצינורות ליבשה", והוסיף: "[זה] מייצר בעיה של בעצם להחזיק את זה במיכליות גדולות בים בסכנה מאוד גדולה שתהיה איזה שהיא דליפה וכמובן מאוד פגיע מבחינה ביטחונית לטרור. ויש צינור שמזרים קונדנסט, דבר שדומה לבנזין, והוא זורם מעל אקוויפר החוף. יש סכנה של דליפה נוספת. הבנתי שהיו צריכים להשקיע המון בשביל לאפשר את הקמת הצינור הזה לאסדת לוויתן".
ע"פ פרסומים בסוכנות הידיעות רויטרס, בנובמבר שנה שעברה נחתם הסכם בין חברת נובל אנרג'י לחברת דולפינוס בנוגע ל"מוצרי פטרוליום". אחת ההחלטות התמוהות של התקופה האחרונה מטעם המדינה הוא המימון הכמעט חציוני של הקמת צינור אשדוד-אשקלון.
"אנחנו התנגדנו שהצינור ימומן ע"י הציבור כי היו החלטות ישנות משנת 2014 שאם הצינור הוקם לצרכי ייצוא אז כל העלות צריכה ליפול על היצואן" אמר פז-סוויצקי, והוסיף: "אנחנו יודעים שחברות הגז הפעילו לוביסטים מאחורי הקלעים בכדי לשכנע את משרד האנרגיה להטיל את חצי מהעלות הזו על נתגז שזו חברה ממשלתית. כשמטילים על זה עליהם, זה מגדיל את החוב של נתגז, ומי שיצטרך להכניס את היד לכיס ולהציל את נתגז מפשיטת רגל זו הממשלה כי זו חברה ממשלתית".
פז-סוויצקי אמר "עתרנו לבג"צ על כך שההחלטה מתקבלת ללא נציגי ציבור כחוק. ישנו גוף שנקרא מועצת הגז. לפי חוק אמורים להיות שם שני נציגי ציבור ואנחנו יודעים שכבר שנה אין שם נציגי ציבור. אמורים להיות שניים מתוך חמישה. 40 אחוזים מהמועצה", וקבע: "עתרנו לבג"צ לבקש שההחלטה לא תתקבל עד שלא ימונו נציגי ציבור כחוק. בג"צ הסכימו שזה בעייתי ושהם צריכים למנות נציגי ציבור אבל הם לא הקפיאו את ההחלטה בנושא הזה וההחלטה התקבלה. זה היה אמור להיות 50-50. זה נהיה 54-46. טיפה לטובת הציבור ממה שהיה לפני, אך עדיין כ-300 מיליון שקלים הולכים ליפול על הציבור במסגרת הפרויקט".
הסעיף אליו התייחס בחוק מיסוי רווחים ממשאבי טבע עוסק ב"נכס בר ניכוי". נכס שכזה הוגדר בחוק "מכונה או ציוד שבבעלותו של בעל זכות נפט של מיזם נפט, המשמשים לצורכי ייצור הכנסתו מהפקת נפט בשטח זכות הנפט של מיזם הנפט וכן הוצאות חיפוש ופיתוח, והכל בלבד שלא נחשבו כהוצאה המותרת בניכוי לפי תקנות מס הכנסה", והוסיפו כי הגדרת אותן הוצאות חיפוש ופיתוח הן "כל ההוצאות שהוצאו בחיפוש ובפיתוח נכס נפט, כולו או מקצתו, לרבות הוצאות לבדיקות ולניסויים גאולוגיים, גאופיסיים, גאוכימיים וכיוצא באלה, למעט מקרקעין".
מהו "נכס נפט" שאלתם? החוק מתייחס אף אליו. "מצבר נפט נפרד, המצוי מתחת לשטח שעליו ניתנה זכות נפט, והשטח שעל פני הקרקע הדרוש להפקת הנפט, ובלבד שבעל זכות נפט רשאי לבחור שמספר מצברי נפט נפרדים יחושבו כנכס נפט אחד, אם הם מצויים מתחת לשטח שעליו ניתנה אותה זכות נפט, או שעליו ניתנו זכויות נפט אחדות רצופות, או שאינן רצופות אך מופעלות כיחידה אחת" נכתב בחוק.
