מאמר דעה: בושה, אחד העם

עד שלא ידעה נפשנו בנוגע לפוליטיקה בישראל, הבור נעשה עמוק יותר. ציבור אחד מרגיש כי ניצח, וציבור אחר מרגיש בגידה. מה שבטוח, אין אחדות.

"הדמוקרטיה הישראלית ניצחה. הדמוקרטיה הישראלית אינה עומדת למשא ומתן. הצדק הדמוקרטי הכריע, וכנסת ישראל ה-23 יוצאת שוב לדרכה. אזרחי ישראל, אלו אינם ימים רגילים. האנושות כולה ניצבת מוכת תדהמה אל מול מגפה שגליה מכים בעוצמה בחופי מבטחים של מדינות העולם כולו…" כך התחיל אתמול ח"כ גנץ את דבריו בעת קבלת מעמדו הזמני בתור יו"ר הכנסת. עד כאן, נכון. זוהי בהחלט מגפה עולמית. שחיתות היא אכן מגפה עולמית. קשה מנשוא, קשה לקיים, וקשה לדכא. יו"ר הכנסת גנץ מילא את הדרך הקלה מן הפלונטר. הוא ביצע את מה שחלק מצומצם מציבור בוחריו ציפה ממנו. הוא שבר את הקוד הערכי של בוחריו, ומחק את אמונם בו. כמו רבים מאנשי הכנסת, גם הוא אכזב.

• המלחמה שלנו, הפחד שלהם: גוף ניתור דיסאינפורמציה טאיוואני טוען כי נעשה שימוש בסרטונים ובתמונות מהלחימה בעזה במסגרת מבצעי השפעה על הציבור המקומי
• תוך מעקב רעידות האדמה בסנטוריני ובאיים הקיקלידיים, לפני שבועיים פורסמה לכל ראשי המחלקות בבית החולים רמב"ם רשימה עם דגשים למקרה של צונאמי מתקרב
• ממתין להכרעה: ממצאי חקירת נציבות שירות המדינה של תקיפת העיתונאי על ידי רמ"ט שר התקשורת הועברו אמש לבחינת אגף המשמעת בשירות
• פריצה בחומת המבצר: הפתקים המועברים לידי ראש הממשלה במסגרת משפטו הפלילי לא נשמרים, ותוכנם לא מאוכסן
• מעל 5 מיליון ב-16 חודשים: עלויות משכורות יועצי ראש הממשלה מטעם משרדו נחשפות

כל מי שינסה לטבל באלפי פלפולים שונים את המאבק הפוליטי הנוכחי כמאבק בין ימין לשמאל- מסמא עיניים. הוא עיקש על הפרדיגמות הישנות. כעת, זה כן או לא שחיתות. כן או לא שוחד. כן או לא מרמה. ומרמה ניצחה, כי בתחבולות תנצח. בני גנץ וחבריו לחוסן לישראל, ואני אומר זאת ביגון עמוק, הוכיחו כי עם הספר הוא אכן עם השקר. כי האחדות בפה, אך לא בלב. אין אחדות. יש בעיקר בושה. אך הסימנים היו קודם. מהכוונה לא להילחם ראש בראש בנתניהו מאיזה רגש מזויף של ממלכתיות, לבין אופורטוניזם זול של סובביו. תוכיחו אותי אחרת. הימים יהפכו לשבועות, וכך הלאה.

הכאב הוא חד, כי הארץ אכן שינתה את פניה. מהשיחה המקובלת עם השר והחשוד אריה דרעי ע"פ דיווחי בן כספית. עד הצעדים המהוססים מעל בימת הכנסת. אתה, בני גנץ, אכזבת. את ישראל. את כחול לבן. את בוחריך. את הלוקסוס של מנהיג כוח פוליטי אתה מכרת עבור כלום.

"אני קורא גם לכל שותפיי הפוליטיים האפשריים לנהוג באותה הדרך. אזרחי ישראל נושאים אלינו עיניים, בצדק, ומצפים מאיתנו להמשיך ולתמוך במאבק הקדוש במגפת הקורונה והשפעותיה. ובצדק רב לא פחות, הם דורשים מאיתנו לשמור על הדמוקרטיה, הממלכתיות והאחדות בעם. כך נכון למדינת ישראל, כך נכון לבוחרים שנתנו בנו את אמונם.". הציטוט הנתון נלקח מפייסבוק. בכך הוא מסמן את הפוליטיקה הישראלית. הכל זה הצגה, הכל למען החזות. ח"כ גנץ נשאב לתוך התסריט אותו תווה רה"מ ביד מכוונת ומהונדסת. הרי כל גאונותו הפוליטית מסתכמת בזה. איפה שאחרים רואים אחריות, הוא רואה הזדמנות פוליטית. כל ההונאה של מרבית בוחרי כחול לבן, ואני אכן מכוון להונאה.

חותמת גומי היא חותמת גומי. כמו ששם לעיתים הוא פשוט כסות לשליטה של אחר. גנץ הערב איבד את כוחו האלקטורלי, "האחדות" המיוחלת הציגה אותו כערום ערכית, ובצדק. אותה אחדות, עם גוש הימין. עם מפלגות החרדים שבראשם עומדים חשודים שונים. כל טוהר המידות היה לתוכן ריק, כאמתלה כעת, כאשר מסתכלים על מעשי יו"ר חוסן.