חוקרים ומרצים בתחום המשפטים משלל מוסדות הלימוד האקדמאים והקצוות הפוליטיים בארץ התריעו בפנייה ליו"ר הכנסת, ח"כ יולי אלדשטיין, ויועץ המשפטי של הכנסת, עו"ד איל ינון, על אי-חוקתיות סגירת הכנסת וקראו לכינוסה לאלתר.
הסגל המשפטי האקדמאי בישראל קרא לפתיחתה לאלתר של הכנסת והתריע נגד אי-חוקתיות סגירתה ע"י יו"ר הכנסת, ח"כ יולי אדלשטיין, במכתב לידי היועץ המשפטי של הכנסת, עו"ד איל ינון, ולידי היו"ר. כך עולה במכתב שהתקבל במערכת לתוך הלילה.
- "בכך סיכן את ביטחון המדינה ופגע ביחסי החוץ ובאינטרסים כלכליים של מדינת ישראל"
- לאחר פסיקת בג"ץ בעתירת חוק הגיוס, התנועה לאיכות השלטון פנתה לשר הביטחון ולרמטכ"ל: גייסו באופן מידי את כלל תלמידי הישיבות החרדים
- למרות החשש המתגבר כי מערכות ההגנה האוויריות של ישראל יאותגרו במערכה בצפון, נכון לשעה זו אין שינוי בהנחיות האופרטיביות בדבר חומרים רעילים בנמל חיפה
- לרגע אחד, מאות שנים לאחר שנעלם, חזר הטרבושה לככב ככלי נשק בשדה הקרב בישראל
- בג"ץ הורה על השהיית חקירת המבקר את צה"ל ושב"כ בנוגע למחדלי אירועי ה-7 באוקטובר, בשלב זה של הלחימה
"אנחנו, חברי סגל בפקולטות ובבתי הספר למשפטים החוקרים והמלמדים משפט חוקתי ומשפט ציבורי, פונים בעניין סגירת הכנסת, מתריעים על אי-החוקתיות של המהלך, וקוראים לכינוס של הכנסת ללא דחיה" כתבו חברי הסגל, והוסיפו: "מדינת ישראל מצויה במצב חירום קיצוני. יו"ר הכנסת הודיע על דחיית ההכרעה על הקמת ועדות הכנסת על אף בקשה מפורשת של 61 חברי הכנסת לקיים הליכים בכנסת, להקים ועדות ולפקח על הממשלה".
במכתב המשיכו כי "כל סמכות מחייבת הפעלתה בשיקול דעת ומתוך שיקולים ענייניים. בהינתן ההתמודדות הרפואית עם משבר הקורונה, המשבר הכלכלי במשק, הוראות החירום המאפשרות מעקב אחר האזרחים והגבלת פעילות בתי המשפט, ישנה חשיבות עליונה בפעילות הכנסת וועדותיה לשם פיקוח על הממשלה שעודנה, יוזכר, ממשלת מעבר המכהנת מכח עקרון הרציפות ולא מכח אמון העם", וקבעו: "אין כל איסור על הכנסת להתכנס והיא מוחרגת מהוראות משרד הבריאות – וכך צריך להיות – בשל היותה שירות חיוני. ככל שתהיינה הגבלות על פעולת הכנסת, יש למצוא דרכים חלופיות לאפשר את עבודתה התקינה והמלאה. כשם שיו"ר הכנסת רשאי, בנסיבות מיוחדות, לכנס את הכנסת במקום אחר ממקום מושבה, כך יש למצוא פתרונות לכינוסה גם בנסיבות הנוכחיות, תוך שימוש באמצעי זהירות רפואיים או תוך שימוש באמצעים טכנולוגיים אחרים".
"יובהר כי גם בתקופת חירום, הרשות המחוקקת והעצמאית שנבחרה כדין והמייצגת את העם הריבון – לא מפסיקה לפעול. אין ולא יכול להיות ואקום שלטוני. אין בסמכותו של יו"ר הכנסת למנוע מן הרוב הנבחר לפעול במסגרת הכנסת" כתבו הסגל, והסבירו כי "הכנסת, כאמור בחוק-יסוד: הכנסת, היא בית הנבחרים של המדינה ואין אף בכוחן של תקנות שעת חירום להפקיע את תוקפו של חוק היסוד או לקבוע בו תנאים. מכח תפקידה, הכנסת היא גם הזרוע המפקחת על הממשלה. במיוחד בימים אלו בהם כח רב מרוכז אצל הרשות המבצעת, הכנסת היא המוסד המרכזי שעליו לפקח על פעולות הממשלה והחלטותיה".
המכתב, שעליו חתמו ראשי תחום המשפטים באקדמיה, סוכם: "תחת מסך עשן כבד של לוחמה עצימה בנגיף הקורונה – שהיא ללא ספק חשובה וחיונית, בערפל הקרב, הדמוקרטיה הישראלית קורסת. אנחנו קוראים לכנס את מליאת הכנסת באופן מידי ולפעול ללא דיחוי להרכבת הוועדה המסדרת ועל מינוי וועדות הכנסת הרלוונטיות. דווקא בשעת חירום זו יש לעמוד על המשמר ולא לאפשר את כרסום יסודות המשטר הדמוקרטי".
ד"ר אדם שנער ,מהמרכז הבינתחומי בהרצליה, אמר למגזין לתוך הלילה כי "סגירת הכנסת היא צעד קיצוני. זה לא דבר שקורה כל יום", והסביר: "כשאתה סוגר את הכנסת, מה אתה בעצם עושה? אתה לא מאפשר לנציגי העם להתדיין, להעלות הצעות חוק, ולפקח על הרשות המבצעת. יכולת הפיקוח היא קריטית במיוחד כאשר יש לך מצב של חירום, כמו המצב כעת של הקורונה, בו הממשלה מתקינה תקנות שעת חירום כדי לנהל מעקב אחר חולים, חשודים כחולים, ואלה שבאו אתם במגע, וכאשר שר המשפטים משתמש בסמכותו לסגור חלק מבתי המשפט. הבעיה מתעצמת כאשר הממשלה עצמה היא ממשלת מעבר המכהנת מכוח עיקרון הרציפות. לא מדובר בממשלה שנהנית מאמון הכנסת ומאמון העם. בהינתן כל אלה אכן מדובר בפגיעה קשה במשטר הדמוקרטי".
"אנחנו במכתב ניסינו להיות מאוד מצומצמים ודנו באמת רק באי-כינוס הכנסת ואי-כינוס הועדות. אנחנו חושבים שזה מאוד מאוד בעייתי ומסוכן מכמה בחינות" אמר פרופ' יניב רוזנאי, מהמרכז הבינתחומי הרצליה, והרחיב: "זה מסכל באיזה שהוא אופן את כל ההליך הדמוקרטי. נבחרה הכנסת, והיא אמורה להתחיל לפעול…לא יכול להיות שכנסת שנבחרה פשוט לא תכונס. הכנסת היא שירות חיוני. וכמו שיש שירותים חיוניים אחרים שיודעים לפעול גם במצב חירום, הכנסת חייבת לפעול והכנסת באמת מוחרגת גם מהנחיות משרד הבריאות".
"אנחנו חושבים שבכל מקרה, גם במצב קיצון, הכנסת חייבת לפעול, בין אם זה תוך שמירת שימוש באמצעים רפואיים כל שהם ואם זה בשימוש באמצעים טכנולוגיים חדשניים. אין שום סיבה שהכנסת לא תפעל…מה שאנחנו רואים עכשיו, שבזמן חירום, הממשלה כמובן מרכזת הרבה מאוד סמכויות וכוח אצלה, משתמשת בתקנות בזמן חירום. ובזמן הזה במיוחד צריך להיות פיקוח של הכנסת. במסגרת התפקידים שלה, היא לא רק מחוקקת, אלא היא גם מפקחת על הרשות המבצעת" אמר רוזנאי, והוסיף: "במיוחד בזמן חירום, וכשהממשלה משתמשת בתקנות זמן חירום שלמעשה מפקיעות סמכויות מהרשות המחוקקת. תקנות שעת חירום מאפשרות לממשלה…להפקיע חוקים ולשנות חוקים תוך עקיפת הכנסת. דווקא בזמן הזה חשוב מאוד שהכנסת וועדות הכנסת יעבדו ויפקחו. ועל כל זה גם הרשות המבצעת היא לא ממשלה נבחרת אלא ממשלת מעבר".
"אנחנו חשנו סכנה גדולה לעקרונות הדמוקרטים…כאן אם תסתכל על רשימת השמות של המשתתפים ,תוכל למצוא אקדמאים שמרנים יותר ופחות".
