כך אמר דורון אלה, מומחה ביחסי סין במסגרת ארגונים בינלאומיים במכון למחקר ביטחון לאומי, למגזין לתוך הלילה בהתייחס להחלטת הקבינט לקביעת וועדת בחינה רגולטורית בנושא השקעות זרות בישראל. עוד נקבע כי הגוף לבחינת אותן השקעות זרות יהיה וולונטרי לרגולטור. המשמעות? הרגולטורים יצטרכו לפנות למנגנון באופן התנדבותי, במידה והם מעריכים כי להשקעה מסוימת תהיה השפעה על הביטחון הלאומי של ישראל.
"גם בארה"ב קיים מנגנון לפיקוח על השקעות זרות שנקרא CFIUS, אך זה מייעץ ישירות לדרגים פוליטיים. בין היתר מייעץ ישירות לנשיא" אמר אלה, והמשיך: "שם הגורם המחליט זה דרג פוליטי בעוד אצלנו זה הרגולטור. יש סט לחצים שונה". בעוד ההחלטה ניתנה לכלל ההשקעות הזרות בישראל, ניתן להבין כי השקעות ספציפיות הן שהניעו את המהלך: השקעות סיניות. "כולם יודעים שמטרת הוועדה היא לפקח על השקעות סיניות ולא בלגיות לדוגמא" הוסיף אלה, וקבע כי לדעתו "ההחלטה נכונה. אך הביצוע, על פי הפרסומים, טעון שיפור". ע"פ אלה בניגוד למנגנונים האירופאים ואף האוסטרליים, למנגנון הישראלי יש פחות כוח ביצועי. "תחת משרד האוצר, כמו [המנגנון] האמריקאי, גם פה המנגנון וולנטרי – בארה"ב המנגנון הוא וולנטרי בחלקו – ישנן השקעות בסקטורים מסוימים שחלה עליהן חובת דיווח" אמר אלה.
- מוזיאון ישראל לא לבד: המוזיאון הימי הלאומי העביר מוצגים למקום בטוח עקב המצב הביטחוני
- "בכך סיכן את ביטחון המדינה ופגע ביחסי החוץ ובאינטרסים כלכליים של מדינת ישראל"
- לאחר פסיקת בג"ץ בעתירת חוק הגיוס, התנועה לאיכות השלטון פנתה לשר הביטחון ולרמטכ"ל: גייסו באופן מידי את כלל תלמידי הישיבות החרדים
- למרות החשש המתגבר כי מערכות ההגנה האוויריות של ישראל יאותגרו במערכה בצפון, נכון לשעה זו אין שינוי בהנחיות האופרטיביות בדבר חומרים רעילים בנמל חיפה
- לרגע אחד, מאות שנים לאחר שנעלם, חזר הטרבושה לככב ככלי נשק בשדה הקרב בישראל
ע"פ אלה, המנגנון הינו "צעד חשוב כי בבחינת סין היא ראשית שיקול אמריקאי-ביטחוני כי ארה"ב דואגת מהשקעה סינית. [ארה"ב] לוקחת ברצינות את מדיניות החוץ שלה. כעת מתרחש מאבק כלכלי-אסטרטגי בין המדינות ולכן ארצות הברית לוחצת עלינו להקים מנגנון דומה". במקביל, אלה הרחיב כי "האופי של סין הוא שהיא לא מדינת אויב, אך היא ביחסים טובים עם איראן, סוריה ופקיסטן. היא מוכרת נשק ויש יחסי סחר ענפים. היא מעולם לא הצביעה בעדנו באו"ם".
"העתיד של סין להפוך למתחרה של ישראל בתחום ההייטק ולהפוך למובילה מבחינת חדשנות טכנולוגית. במחקר ופיתוח מתקדם כמו בינה מלאכותית, אלה תחומים שאנו טובים בהם והכלכלה שלנו נשענת עליהם", אמר אלה, והסביר: "הם מאפשרים צמיחה משנה לשנה. ברגע שאתה מאפשר להשקיע בלי פיקוח בעיקר בתשתיות הייטק ויש אפשרות של העברת ידע בידיעה שהמקבל יהיה מתחרה- נשמע לי קצת בעייתי".
"כעת שתוקם, בממשלת מעבר, יש שם נציגים גם מגופי הביטחון ויאזנו את כל השיקולים שצריכים. אני חושב שיהיה מאוזן. ושלא תהיה חותמת גומי" אמר אלה, וקבע כי יש "שטח אפור של תחומים טכנולוגיים ואחרים שאינם מוגדרים כראוי – תחומים חדשים שיש להם פוטנציאל דו-שימושי. כלומר יישום טכנולוגיות אזרחיות לצרכים צבאיים. לכן, צריך להגדיר באופן ברור אילו תחומים יהיו תחת פיקוח, אילו לא, ולחדד את ההגדרה של תחומים אפורים". בין התחומים ניתן למנות את תחומי הסייבר, בינה מלאכותית, זיהוי פנים ותחומים נוספים. "אם לא יגדירו בצורה ברורה אז יעבור מתחת לרדאר" אמר אלה. בהתייחסות לרכישה והשקעות סיניות בתעשיית הטכנולוגיה בישראל בעתיד, אלה אמר כי "יכולה להיות חברות טכנולוגיה פה ושם, אך לא משהו בסדר גודל מהותי. בסופו של דבר הדבר פרקטיקה עסקית נהוגה".
"לא ירע את היחסים באופן מיוחד" אמר אלה.
בד בבד, בין הפעילויות הסינית בתשתיות חיוניות בישראל ניתן למנות את קנית תחנת הכוח אלון תבור במסגרת קנית התחנה ע"י קבוצת MRC, בנית הנמל באשדוד ע"י קבלנית סינית ואף בנית נמל המפרץ החדש בחיפה ותפעולו ע"י צ'יינה הארבור הסינית. בהתאם, גם פרויקט הרכבת הקלה בת"א נבנה ע"י חברה סינית. בפרק שנקרא "הכיבוש הסיני" בתוכנית "שטח הפקר" של כאן11 שעסקה בתחום ההשקעות הסיניות בישראל, מנכ"ל נת"ע, יהודה בר-און, אמר כי אין שום אמירה של גורם ממשלתי פורמלי שמתריע על עבודה עם חברות סיניות. כעת, יש לראות האם יפנו לוועדה בעסקאות עם חברות סיניות.
