לאור החלטת מספר שתיים בכחול-לבן, ח"כ יאיר לפיד, לוותר על הרוטציה- נדמה כי הרוח ירדה ממפרשי ספינת ההסברה של רה"מ. ההסברה למי אתם שואלים? לעם הישראלי בהינתן ביצוע תרגיל לפיזור נוסף של הכנסת. לכניסה לבחירות מחודשות. לבזבוז מסיבי נוסף של כספי משלם המיסים לשווא. אריה הלבר בתהיות.
ממש מעבר לפינה ממתינה לאזרחי ישראל מערכת בחירות שלישית בתוך טווח של שנה. מבחירות א' עד ג'. כעת, יש לראות אם רה"מ יקנה לכל האזרחים גלידה.
- מוזיאון ישראל לא לבד: המוזיאון הימי הלאומי העביר מוצגים למקום בטוח עקב המצב הביטחוני
- "בכך סיכן את ביטחון המדינה ופגע ביחסי החוץ ובאינטרסים כלכליים של מדינת ישראל"
- לאחר פסיקת בג"ץ בעתירת חוק הגיוס, התנועה לאיכות השלטון פנתה לשר הביטחון ולרמטכ"ל: גייסו באופן מידי את כלל תלמידי הישיבות החרדים
- למרות החשש המתגבר כי מערכות ההגנה האוויריות של ישראל יאותגרו במערכה בצפון, נכון לשעה זו אין שינוי בהנחיות האופרטיביות בדבר חומרים רעילים בנמל חיפה
- לרגע אחד, מאות שנים לאחר שנעלם, חזר הטרבושה לככב ככלי נשק בשדה הקרב בישראל
אחיזתו של ראש הממשלה המכהן בנימין נתניהו בקרנות מזבח ראשות הממשלה וסירובו להפנים את המציאות שבה הוא עצמו מהווה חסם לכינונה של ממשלה יציבה לישראל (כל מועמד אחר לראשות הממשלה מטעם הליכוד היה מאפשר את הקמתה של ממשלה רחבה) מובילה לדרך חד-סטרית. באוויר כבר עולה ריח זעת הפעילים החרוצים. בחירות מועד ג' מתי שהוא ברבעון הראשון של שנת 2020.
המשמעויות הנגזרות מרוע הגזירה הן חוסר יציבות שלטונית מתמשכת. בכל המגזרים הרלוונטיים. בכל משרדי הממשלה. בהשפעה ישירה על חיי האזרחים. ביטחון, כלכלה, בריאות- אתם תבחרו. והכל בכסות מאמץ עילאי. אך לשם מה? חסינות. חסינות היא המונח הנכון. המנוח, והמונח, על סף שפתיו יומם ולילה של רה"מ.
מעבר לכך, הליכה ברורה לבחירות סבב מספר שלוש משמעותה חזרה לקיטוב נוראי בין אזרחי המדינה. ימין חזק, שמאל חלש. ימין גרידא מושחת, שמאל גרידא מושחת פחות. זה השיח. זה התרגיל אליו כיוון רה"מ באומרו כנראה "אחדות". בזכותו יש אחדות. אחדות בשנאת האחר לך. אחדות בראיית האחר כמקור הרוע. כל זאת מפי מדרשו של אדם אחד. אגרסיביות קיצונית בין אדם לחברו, תחושה מצטברת של חוסר ביטחון, תחושה של אין מוצא, וכמובן תוספת גדושה לגירעון המתגבר כבאר שכבר מזמן הגיעה לתחתית. כעת, ממשל נתניהו בשל ניסיונות העומד בראשו מנסה לחפור עוד בבאר על מנת למצוא מים. אך מה לעשות שהשוקת שבורה ויש בצורת? בניגוד למוצג בדפי ישראל היום, הוא אכן אדם.
בצד הבעיות הישירות, טומנת בחובה ההליכה לבחירות גם היבטים בעייתיים ומדאיגים במישור המורלי. התרפסות בפני סקטורים דומיננטיים במישור הפוליטי- חוגים דתיים למיניהם- מצד אחד ומצג שווא של אחריות לאומית מצד שני אלו רק קצה הקרחון. הגדיל לעשות השר גלעד ארדן שקרא לארגוני הפשע בחברה הערבית להסגיר את נשקם. כעת, החליט כבוד השר לטפל בבעיה המדאיגה. לאחר שבמהלך כל כהונתו המגזר מתרפק על דלתו חזור ושוב. ללא עונה נראה לעין. "הדאגה והדהרה", בהיעדר ביטוי יאה אחר, של השר לטפל כעת בבעית הנשק במגזר הערבי היא על סף הקומית. אם לא היה מדובר בחיינו.
אוי לנו היושבים בציון, שאולי ברי מלוכה אך לא ברי דרך ארץ. ללא מוצא. וללא תחתית מוסרית. אוי לנו היושבים בציון.
