לאור הפרסומים האחרונים לבקשת משרד רה"מ להקלות ב"עודף הרגולציה" של המשרד להגנת הסביבה, מערכת לתוך הלילה דיברה עם שני מומחים בתחום הרגולציה על רגולציה חכמה, מהות חברתית והאם מוסד חוץ-ממשלתי הוא הפתרון להכשרת העוסקים בדבר.
"רגולציה היא אחת מתפקידי שירות המדינה. היא כוללת פיקוח של הרשות המבצעת או גוף מטעמה על פעולות ושירותים של בארגונים עסקיים ולא עסקיים", אמר נציב שירות המדינה לשעבר ועמית בכיר במכון ון-ליר, הפרופ' יצחק גל-נור, בפני מגזין לתוך הלילה השבוע. "זה נעשה בעזרת חוקים, תקנות וכללים" הודיע גל-נור, וציין כי "המונח לרגולציה בעברית הוא אסדרה".
- מוזיאון ישראל לא לבד: המוזיאון הימי הלאומי העביר מוצגים למקום בטוח עקב המצב הביטחוני
- "בכך סיכן את ביטחון המדינה ופגע ביחסי החוץ ובאינטרסים כלכליים של מדינת ישראל"
- לאחר פסיקת בג"ץ בעתירת חוק הגיוס, התנועה לאיכות השלטון פנתה לשר הביטחון ולרמטכ"ל: גייסו באופן מידי את כלל תלמידי הישיבות החרדים
- למרות החשש המתגבר כי מערכות ההגנה האוויריות של ישראל יאותגרו במערכה בצפון, נכון לשעה זו אין שינוי בהנחיות האופרטיביות בדבר חומרים רעילים בנמל חיפה
- לרגע אחד, מאות שנים לאחר שנעלם, חזר הטרבושה לככב ככלי נשק בשדה הקרב בישראל
"כדי להגיע לרגולציה חכמה, יש להבחין בין טיפוסי מטרות: בארה"ב הדגש הוא על פיקוח על ארגונים עסקיים, או על בריאות הציבור, כמו הפיקוח של מינהל המזון והתרופות בתו תקן. הגישה שם מאוד עקבית. הם מפקחים על כשלי שוק", אמר גל-נור, והמשיך: " קיימת גישה רחבה יותר, שבנוסף על הפקוח על עסקים, הרגולציה נועדה לשמור על ערכים חברתיים — החל ממניעה של הלבנת הון וכלה בהגנת הצרכן. אם רוצים לשמור על ערכים חברתיים. צריך רגולציה".
עמית בכיר במכון הישראלי לדמוקרטיה ועמית באוניברסיטת בר-אילן, הפרופ' יובל פלדמן, אמר למערכת לתוך הלילה כי "כבר הרבה שנים יש שיח על השיעור האופטימאלי של רגולציה ונעים בין בעד הגברת פיקוח מחד ודה-רגולציה מאידך", והוסיף: "אפשר להסתכל על רגולציה חכמה כמעין פשרה בה היה ניסיון לרבע את המעגל לפקח אבל עם כמה שיותר חשיבה על איך להקל מבחינת טכנולוגיה, מדידה, שימוש במדע , נסיון להבנה של ההקשרים השונים. בבחינה התנהגותית שיותר קרובה אליי, יש כל הזמן נסיונות לשפר את האפקטיביות של הכלים הממשלתיים ולהביא לשינוי התנהגות של אנשים עם כמה שפחות כפיה".
"הרגולציה נמצאת היום בכל מקום. זה יכול להשפיע באופן ישיר נניח ברישום עסק, כל מוצר שעובר תקינה. יותר ויותר דברים בחיינו- של איך יש להתנהל- מקיפים אותנו כרגולציה מכל כיוון".
"שהרגולציה תיקח בחשבון את כל אלו שהיא חלה עליהם" אמר פלדמן, והרחיב: "זה יכול להשפיע באופן ישיר נניח ברישום עסק, כל מוצר שעובר תקינה. יותר ויותר דברים בחיינו- של איך יש להתנהל- מקיפים אותנו כרגולציה מכל כיוון".
"הרעיון מאחורי הגישה הוא להישאר מחויב להגנה על הציבור עם כמה שפחות התערבות לא נדרשת בפעולה של השוק " אמר פלדמן, וקבע: "לעשות כל מה שאפשר לעשות בלי לפגוע בכדי להקל. במקום שתפנה לעשר רשויות שונות להקמת מפעל- שיהיה שיתוף מערכתי להקל על הציבור".
"בישראל אכן יש רגולציה קשה" אמר גל-נור, אך הוסיף: " הנטייה היא לחוקק ולהתקין תקנות גם כשברור שזו לא הדרך. בקצה השני קיימת רגולציה רכה שמיעוטה כפיה ורובה הנחייה. כלומר, הארגון המפוקח מפנים את הכללים וסומכים עליו ורק אם יש בעיה אז מתערבים. בשיטה הזו אין מפקחים של משרד החינוך [שם]".
במקביל, ד"ר אייל פאר ופרופ' פלדמן הציעו את אחת היוזמות המעניינות ביותר של העת הנוכחית בתחום הרגולציה. לעודד שימוש בהצהרות והתחלת פעולות על בסיס אותן הצהרות ללא בדיקה של הרגולטור. "פחות מציק, יותר בקלות אך עדיין מפקח" אמר פלדמן, והסביר כי "כל עוד הציבור עדיין מוגן ולא ניתן לפקפק בטיב ההצהרות, כמובן בהינתן המוניטין של המצהיר והגבת הסנקציה ביחס למי שמפר ההצערה שלו עצמו. הפוטנציאל מאוד גדול, בעלי העסקים ה"טובים" שרוצים לציית יוכלו לרוץ קדימה עם הרבה פחות הפרעות ".
בהתייחס לרגולציה הישראלית, פלדמן אמר: "בוודאי יש תחושה של עודף בירוקרטיה. יצא לי לשמוע בכל מיני פגישות עם ה OECDגופים בארץ שדיברו על הקושי כמו בתי מלון. בתי מלון מחויבים בארץ לפרוס יריעות להצללה. מצד אחד טוב כי בתי המלון דואגים לבריאות הנופשים, אך מצד שני התיירים הישראלים בסוף טסים לחו"ל, בין היתר בשל עליית המחיר כתוצאה מאותה בירוקרטיה. זה מאתגר".
"לאמץ חשיבה יותר בודקת את עצמה ולא סתם עושה דברים, וכמובן שהדרגתית ייקח הרבה זמן, היא גישה נכונה" אמר פלדמן, וציין: "להקדים לכל דבר פיילוט לראות שעובד. זו חשיבה שמנסה לעשות רגולציה אפקטיבית עם כמה שפחות נטל בירוקרטי. ולעשות דברים בצורה לא פוגעת".
איך אתה שומר על הציבור למרות שלא נותנים מיליון טפסים והמשרד עושה את עבודתו נאמנה- זו שאלת השאלות. איך לדאוג כי כל התקנים יהיו בצורה שבעל עסק מצהיר ויש אפשרות לבדוק אותו. לבוא לקראתם, לחסוך חלק מהדברים. להבין שלא לדרוש דברים מיותרים ולעשותם בצורה טובה
בהתייחס למכתב ראש אגף רגולציה במשרד רה"מ, עמיחי פישר, עבור מנכ"ל המשרד לאיכות הסביבה, גיל סמט, קבע גל-נור כי המשרד להגנת הסביבה הוא "משרד יחסית חלש מאוד. יש לו אמצעים חוקיים מספיקים, אך אם יוציאו למשרד אחר את גורמי האכיפה הוא יעלם לחלוטין", והוסיף: "ברמת האכיפה יש לחזק אותו. יש להגיע להבנות עם גורמים חברתיים ולא עם מפעלים מזהמים. בתחום זה אין מקום להבנות".
"יש רגולציה משותפת. הרגולטור מופקד על החוק אך עושה זאת בשיתוף פעולה עם גופים המפוקחים, -כי החוק כשלעצמו לא יכול לכפות . לדעתי את אכיפת חוקי הפיקוח על בנייה לא ניתן לעשות באמצעות רגולציה קשה. צריך קודם להדריך, לחנך ללמד אמצעי בטיחות ורק אחר כך לכפות ולהעניש. בהתחלה זו מעין רגולציה וולונטרית".
בפיקוח על בטיחות אני חושב שרגולציה קשה היא לא אפקטיבית דווקא בשל התאונות הרבות האחרונות . אין אפשרות טכנית שיהיו מספיק פקחים שיבואו ויפקחו. צריך שותפים לרגולציה כזו, לפי שיטת מקל וגזר", אמר גל-נור, והסביר: "מעין מבקר פנים אצל כול קבלן שמדווח למי שאחראי. דווקא כאן הייתי הולך על הדרכה וחינוך להגברת מודעות".
בהתייחס להחלטת ממשלה מנובמבר 2018 בהתאם להנחיות ארגון ה-OECD, גל נור השיב כי "יש לשבח את האגף למדיניות במשרד רה"מ וראשו הקודם אודי פרבר שלקח את העניין ברצינות ב-2014 והחלו לעבוד על כך. פרויקט המחקר על רגולציה בון ליר היה שותף לחלק מהדיונים והשפענו על המדריך שפורסם, לדוגמה על התפיסה יש צורך ביותר רגולציה כאשר מעבירים שירותים למיקור חוץ". גל-נור הוסיף: " אני חושב שהכיוון נכון — הפחתת הנטל וחשיבה מחדש על רגולציה חשוב להזכיר שהם החלו במיפוי של מנגנוני הרגולציה בשירות המדינה , דבר שלא היה קיים מעולם".
מנגד, גל נור אמר כי "אם מתסכלים על מה שהתרחש בפועל חמש שנים לאחר המהפכה, ההישגים דלים", והסביר: "מצד אחד יש רצון לדה-רגולציה, אך הפרטות ומיקור חוץ י יוצרים צורך ברגולציה חדשה. לדוגמה, בתחום התחבורה הציבורית, מרגע מיקור חוץ- משרד התחבורה חובב מיקור חוץ אך לא מסוגל לפקח ".
אמרו לנו [במשרד התחבורה] נעשה פיקוח צמוד. רגולציה שלא הייתה כמותה [בנושא הטסט]. אתה מתאר לעצמך? מי מסתכל? מי יכול לפקח?" אמר גל-נור, והרחיב: "רגולציה צריכה להיעשות לא מתוך מחשבה על טובת הציבור. לדעתי רמת הנהיגה של הצעירים תרד כתוצאה ממהלך ההפרטה שיגרום לדה-רגולציה. למיטב ידיעתי עד היום לא הוקם במשרד התחבורה מערך רגולטיבי כפי שהובטח
טענה אחרת של גל-נור היא העדר הבנה לצורך להקים מערך רגולטיבי המתאים לתהליכי מיקור החוץ שמבצעים משרדי הממשלה. "הניסיון לרכז את כול הרגולציה של הרגולציה במשרד רה"מ ע"י הקמת גוף בקרה מרכזי הוא טעות. האם כדאי להוציא זאת לגוף חיצוני? התשובה היא לא". לדעת גל-נור צריך לפתח במשרדי הממשלה יכולת לרגולציה ולא פחות חשוב — שיתופי פעולה בין הרגולטורים השונים. בעיה נוספת לדעתו של פרופ' גל-נור היא כי המיקוד ברגולציה לא עונה על הבעיות האקוטיות של שירות המדינה. "בנוסף לקושי העצום של רגולציה משולבת, קיימת תופעת הטריטוריאליות הארגונית. אין תיאום בין משרדי. אך רגולציה דורשת שיתוף פעולה ועל זה לא נתנו את הדעת מספיק. לדוגמא, הפרטת בחינת הנהיגה 'הטסט' במשרד התחבורה" אמר גל-נור והוסיף: " התרענו שאפילו אם יהיה חיסכון בכסף וגם זה בספק, לא היה צריך להפריט כי מדובר בחיי אדם. אחוז הנהגים הצעירים בתאונות גבוה מאחוזם באוכלוסייה. לא שמעו בקולנו".
