מערכת לתוך הלילה ראיינה את יפתח שילוני, אחד מפעילי מחאת כיכר גורן בפתח-תקווה שנעצר והורחק ע"י משטרת ישראל בשבועות האחרונים, על ערכיות, מה כיוונה של המחאה והיכן הכל התחיל מבחינתו. היה מעניין.
בעת קיום הריאיון, יפתח שילוני, מורה בשנות ה-40 לחייו, סיים לרצות את עונש ההרחקה בן 15 הימים מפתח תקוה שהטילה עליו המשטרה. לדבריו, ובניגוד לעמדת המשטרה, הוא קיבל זימון לחקירה בעת שלא הפגין בכלל. "אמרתי בסוף השבוע שלא אלך להפגין" אמר שילוני, והמשיך: "חילקתי מכתב לבאי בית הכנסת (בו מתפלל היועץ המשפטי לממשלה הד"ר אביחי מנדלבליט-א"ו), בו נכתב שאני מודע לאי נחת שגורמת להם המחאה ושאשמח לדבר איתם על הכאב שמביא אותי לפתח תקווה בכל שבוע. הזמנתי אותם לדבר גם על הכאב שלהם".
- מוזיאון ישראל לא לבד: המוזיאון הימי הלאומי העביר מוצגים למקום בטוח עקב המצב הביטחוני
- "בכך סיכן את ביטחון המדינה ופגע ביחסי החוץ ובאינטרסים כלכליים של מדינת ישראל"
- לאחר פסיקת בג"ץ בעתירת חוק הגיוס, התנועה לאיכות השלטון פנתה לשר הביטחון ולרמטכ"ל: גייסו באופן מידי את כלל תלמידי הישיבות החרדים
- למרות החשש המתגבר כי מערכות ההגנה האוויריות של ישראל יאותגרו במערכה בצפון, נכון לשעה זו אין שינוי בהנחיות האופרטיביות בדבר חומרים רעילים בנמל חיפה
- לרגע אחד, מאות שנים לאחר שנעלם, חזר הטרבושה לככב ככלי נשק בשדה הקרב בישראל
לאחר הגעה למקום והחלפת שבת שלום עם באי בית הכנסת, הגיע אופנוע משטרתי שהודיע לשילוני כי הוא מפר הוראות מפקד המחוז של המשטרה. למרות הצהרה מפורשת של שילוני כי אינו מוחה, נציגי המשטרה הודיעו יש לו עשר דקות לעזוב את המקום.
"בשליחות של הידברות אין למיטב ידיעתי הגבלות של מקום וזמן" אמר שילוני, אך הוסיף כי לאחר מכן נלקח בניידת לחקירה בתחנת העירונית. בה הושם בתא מעצר כאחרון העבריינים ושוחרר רק לאחר ארבע שעות. שילוני הרחיב כי ניהלו בעניינו תהליך פרוצדורלי כמי שעבר דבר עבירה. "כל זאת על שליחות של שלום והידברות" הוסיף בחן. בחקירתו, הצהיר שילוני כי ע"פ בג"ץ קביעות המשטרה נמצאו לא חוקיות. אך הצהרה זו לא הועילה בפני החוקרת.
בשבועות האחרונים עולים דיווחים שונים ברשתות החברתיות ובערוצי התקשורת על התנהלות ייחודית ומעלה תהיות של משטרת פתח-תקווה. מנגד, באחת המחאות הוצב ארון שקרא להמחיש את מות הדמוקרטיה. פעולה ממנה התנערה וגינתה תנועת המחאה. "עצרו לדוגמא אדם שאך ורק החנה את הרכב. האדם שאל את השוטרת על מה עילת המעצר? הוא נענה בעצם קיומו במקום" הודיע שילוני במהלך הריאיון, והוסיף כי תשובת השוטרת לעצור היתה "מכירים [אותך] מהמחאה ולכן עצרנו אותך".
"אני עושה את הפעולות האלה שאם לא בא בחומר הלימוד, על מורים לאזרחות לעשות פעולות ולהציף את הנושא. להציף את השאלה בכיתה. מעטים המורים שמדברים על הפרות זכויות האדם ועל הכרסום המתמשך בדמוקרטיה. חשוב בעיני שתלמידים בישראל ידעו שמורים לאזרחות נעצרים רק בגלל שהביעו דעה או עשו פעולה שלא נוחה לשלטון. אם לא בתוכנית [לימודים] רשמית, התלמידים צריכים לדעת מדוע מורה שלהם נעצר".
שילוני המשיך: "האם המעצר חוקי? אני נלחם על זכויות האזרח שלהם ( של התלמידים ושל ילדיו-א"ו), העכשוויות והעתידיות". שילוני הרחיב כי "אנחנו בתקופה שבה אף גוף לא נתפס כדובר אמת. זו מחלה עולמית. מוסדות גדולים שאמורים לשרת אותנו [האזרחים] מתמוטטים", והסביר: "יש שינוי מאוד עמוק, תודעתי ומוחשי, שמתעסק באקטיביזם. רגעים לא פשוטים. אני אמור כמורה לדבר על שיוויון בפני החוק וזכות המחאה".
"בישראל אין מסורת של מחאה, המחאה מתרחשת רק כשיש קטסטרופות גדולות כמו מלחמת יום כיפור. אצלנו יש מסורת של הליכה בתלם, יש הסללה לשירות צבאי. ללא הבדל. אך השירות הצבאי נאכף רק על קבוצה הולכת וקטנה – הקבוצה החילונית הליברלית. כמעט כל השאר פטורים משירות או מקבלים שירות מקוצר. אני מציף את העיוות הזה בכל במה אפשרית, וקורא לתקן אותו בהקדם" אמר שילוני.
בהתייחס לשאלת כיוונה של המחאה, שילוני ענה כי "אני לא יודע אם ההפגנה תגדל, הפעולה האפקטיבית ביותר היא הפסקת שיתוף הפעולה עם כל גורם שעושה עוול. אי ציות אזרחי שפעל מול עוולות הצליח במאבק השחורים בארה"ב בהנהגתו של מרטין לותר קינג ובדרום אפריקה בהנהגתו של נלסון מנדלה. אין שום סיבה שזה לא יצליח גם כאן". בהתייחס לשאלת חוסר הסיקור בתקשורת, שילוני אמר: "אנשים מפחדים למקומם אך זוהי מחשבה לטווח קצר. לא קיימת חברה אחת שזכויותיה נרמסו והעיתונות נשמרה חופשית. בטווח הארוך נאבד את זה. מקווה שאנשים יתפכחו".
"חברה בריאה היא חברה ששואלת, שיורדת לשורש הכאב. על הציבור וההנהגה לשאול: 'מה כואב?' אם יש משהו שההנהגה שלנו רחוקה ממנו היא להיות אמיצה. כי יש מחיר לפתרון" הסביר שילוני, וקבע: "אי אפשר להחזיק את החברה הישראלית בת ערובה במוסדות שלא משרתים אותה".
