אם הפרסומים האחרונים, מעבר לבלבול הצעיף, נכונים. גישת הלא-שמעתי לא-ידעתי של ברק בהתייחס למכריו לשעבר בעייתית ביותר. "נתתי הזדמנות שנייה. גם לג'פרי, גם לביבי. שניהם הסתבכו כהוגן בפלילים" אכן קוריוז מעניין. אך מאחורי המשפט יש גישה מורכבת יותר- אם ברק דוגל בגישת ה"לא שמעתי, לא ידעתי". יש בעיה.
ראשית, או שרמטכ"ל, שר הביטחון ורה"מ-לשעבר, רא"ל (במיל') אהוד ברק הינו אופטימי גמור. או שהוא דוגל בגישה בודהיסטית גרידא. אחרת, אין להסביר את משפט סופר הסתם הציוצי שהנביט ברק ברשת החברתית. ברק הוא הרבה דברים: גאון, לוחם ויריב ראוי לנתניהו. אך עממי הוא לא. מנגד, כך גם נתניהו.
- מוזיאון ישראל לא לבד: המוזיאון הימי הלאומי העביר מוצגים למקום בטוח עקב המצב הביטחוני
- "בכך סיכן את ביטחון המדינה ופגע ביחסי החוץ ובאינטרסים כלכליים של מדינת ישראל"
- לאחר פסיקת בג"ץ בעתירת חוק הגיוס, התנועה לאיכות השלטון פנתה לשר הביטחון ולרמטכ"ל: גייסו באופן מידי את כלל תלמידי הישיבות החרדים
- למרות החשש המתגבר כי מערכות ההגנה האוויריות של ישראל יאותגרו במערכה בצפון, נכון לשעה זו אין שינוי בהנחיות האופרטיביות בדבר חומרים רעילים בנמל חיפה
- לרגע אחד, מאות שנים לאחר שנעלם, חזר הטרבושה לככב ככלי נשק בשדה הקרב בישראל
בקרב האיגרוף הפוליטי שלפנינו ניצבים שני אלופים בירייה מהמותן. רק שלאחד יש כנראה קבלות, בעוד השני הבין שהכי קבוע זה הזמני והעמום ולכן לא קובע החלטות. רה"מ שהוציא את צה"ל מלבנון. ממצב שגרה לא-שגרתית. מחיילים שהולכים למוצב בשוטף וחוזרים במצב אחר לחלוטין. מנגד, רה"מ הנוכחי לא קובע מדיניות, לא מתווה דרך, לא עוסק בשום דבר שאינו פוגע בכיסו האלקטורלי. אחרי הכל, בבחירות אין כרטיס אשראי.
המיתוג של ברק כאיש של עשייה אינו עובד כי הקהל הישראלי התרגל לדיבורים אך לא לעשייה. ככה זה שרה"מ אומר, מציג באו"ם, מדבר גבוה ומכוון למטה.
