אם הפרסומים האחרונים, מעבר לבלבול הצעיף, נכונים. גישת הלא-שמעתי לא-ידעתי של ברק בהתייחס למכריו לשעבר בעייתית ביותר. "נתתי הזדמנות שנייה. גם לג'פרי, גם לביבי. שניהם הסתבכו כהוגן בפלילים" אכן קוריוז מעניין. אך מאחורי המשפט יש גישה מורכבת יותר- אם ברק דוגל בגישת ה"לא שמעתי, לא ידעתי". יש בעיה.
ראשית, או שרמטכ"ל, שר הביטחון ורה"מ-לשעבר, רא"ל (במיל') אהוד ברק הינו אופטימי גמור. או שהוא דוגל בגישה בודהיסטית גרידא. אחרת, אין להסביר את משפט סופר הסתם הציוצי שהנביט ברק ברשת החברתית. ברק הוא הרבה דברים: גאון, לוחם ויריב ראוי לנתניהו. אך עממי הוא לא. מנגד, כך גם נתניהו.
- פריצה בחומת המבצר: הפתקים המועברים לידי ראש הממשלה במסגרת משפטו הפלילי לא נשמרים, ותוכנם לא מאוכסן
- מעל 5 מיליון ב-16 חודשים: עלויות משכורות יועצי ראש הממשלה מטעם משרדו נחשפות
- הרשות השופטת מודה: "הפתקים הביטחוניים" המועברים לראש הממשלה במהלך עדותו במשפטו לא נבחנים
- מעל שנה אחרי: חלק מהפריטים הרפואיים בערכת הרפואה של מחבלי הנוח'בה היו תוצרת ישראל
- הערכה: עשרות אתרי עתיקות בישראל נפגעו במהלך הלחימה בדרום ובצפון
בקרב האיגרוף הפוליטי שלפנינו ניצבים שני אלופים בירייה מהמותן. רק שלאחד יש כנראה קבלות, בעוד השני הבין שהכי קבוע זה הזמני והעמום ולכן לא קובע החלטות. רה"מ שהוציא את צה"ל מלבנון. ממצב שגרה לא-שגרתית. מחיילים שהולכים למוצב בשוטף וחוזרים במצב אחר לחלוטין. מנגד, רה"מ הנוכחי לא קובע מדיניות, לא מתווה דרך, לא עוסק בשום דבר שאינו פוגע בכיסו האלקטורלי. אחרי הכל, בבחירות אין כרטיס אשראי.
המיתוג של ברק כאיש של עשייה אינו עובד כי הקהל הישראלי התרגל לדיבורים אך לא לעשייה. ככה זה שרה"מ אומר, מציג באו"ם, מדבר גבוה ומכוון למטה.
