עם כל ההתעסקות בדרך בה הניהול הכלכלי של ישראל הגיע מעודף של עשרות מיליארדים לכדי בור תקציבי של עשרות מיליארדים, ניתן היה לצפות שדבר לא יפתיע אותנו. טעינו.
הגירעון התקציבי תופח ותופח. כפי שכתבנו בעבר, נגיד בנק ישראל, הפרופ' אמיר ירון, כתב בהודעה לעיתונות כי הוא רואה אך ורק תנאים וצעדים קיצוניים ומשמעותיים בכדי למתן את הגירעון המתגבר. תחזיותיו קבעו כי בהיעדר מעשים אחראיים של הממשלה, הגירעון יעבור את רף ה-4.5 אחוזים. אך זהו לא הסוף.
- פריצה בחומת המבצר: הפתקים המועברים לידי ראש הממשלה במסגרת משפטו הפלילי לא נשמרים, ותוכנם לא מאוכסן
- מעל 5 מיליון ב-16 חודשים: עלויות משכורות יועצי ראש הממשלה מטעם משרדו נחשפות
- הרשות השופטת מודה: "הפתקים הביטחוניים" המועברים לראש הממשלה במהלך עדותו במשפטו לא נבחנים
- מעל שנה אחרי: חלק מהפריטים הרפואיים בערכת הרפואה של מחבלי הנוח'בה היו תוצרת ישראל
- הערכה: עשרות אתרי עתיקות בישראל נפגעו במהלך הלחימה בדרום ובצפון
בעיתון גלובס בשבוע שעבר דווח בידיעה דיי מיוחדת אולי אחת מהסיבות לגידול החריג בהוצאות הממשל היוצא. הכותרת זעקה: "שכר והטבות עובדי הממשלה זינק ב-3.5 מיליארד שקלים בשנת 2018". ועדיין, לא היינו מוכנים למה שנגלה בלב הכתבה. סעיף זה, השכר וההטבות של עובדי משרדי הממשלה, גדל בשנתיים 2016-2017 תחת שר האוצר כחלון במצטבר ב-10.366 מיליארד שקלים. כך עלה מדו"ח האחרון של משרד החשב הכללי רוני חזקיהו. אך זה לא מסתיים שם. בחישוב בהתאם לדו"חות עבר עולה בכתבה של גלובס כי מאז היבחרותו של נתניהו ערך הסעיף הכפיל את עצמו ואף עבר את רף ה-100 מיליארד שקלים.
מה שיכול להיות מוגדר בהכרח כנפוטיזם. רק בשל העובדה כי הסעיף הנתון לא מתייחס לחברות ממשלתיות, למנגנוני מערכת הביטחון כמו צה"ל או עובדי רשויות מקומיות- אלא רק ל"עובדי ממשלה". קרי, עובדי המשרדים השונים. בגלובס פייסו את הנתון המזעזע בכך שבשלב זה או אחר הסכומים מגיעים ומתפזרים, כמעין תרשים זרימה, בין הגופים השונים.
אם נחשוב על כך שאנו בבור תקציבי של 50 פלוס מיליארד אנו עדים לדרך אחת בטוחה שבה הממשל בהכרח בזבז מאשר הכניס. נתון קשה לא פחות בדוחות החשב הכללי קבעו כי ההכנסות המדינה ממסים היו נמוכות ב-4.5 מיליארד שקלים מהכנסות המדינה בשנת 2017. בגלובס עוד דווח כי אם המגמה הנוכחית תימשך, אזי דירוג האשראי של ישראל יירד. במקביל, דווח כי הוצאות המשרדים השונים גדלו ב-18 מיליארד שקלים. התחזיות לשנים 2019 -2020 הן גירעון תקציבי של 45-50 מיליארד שקלים כל אחת.
"החוב הממשלתי גדל ב-2018 ב-5.5% ועמד על 788.3 מיליארד שקל. יותר חשוב מהחוב עצמו הוא גודל החוב ביחס לתוצר, המהווה 'סמן מרכזי בקביעת דירוג האשראי וביציבותה הפיננסית של המדינה'. יחס החוב לתוצר ירד ברציפות כמעט 20 שנה אך ב-2018 נרשם היפוך מגמה: החוב הציבורי במונחי תוצר עלה בחצי נקודת האחוז והגיע ל-61% תוצר. גם מגמה זו צפויה להחריף ב-2019" נכתב בעיתון גלובס בשבוע שעבר.
והעניין בסופו של דבר הוא אנחנו, האזרחים הפשוטים. עד כמה אנחנו נסבול? כנראה שהרבה. לא משנה מי יהיה בראש הממשל הבא- זה שאחראי כרגע למצב הקשה או זה שרוצה להיות- האפשרויות שבידיו הן שלוש: אינפלציה, העלאת מיסים או מכירה מירבית של נכסי מדינה. אף אחת מהאפשרויות לא טובה. מי אשם? רק תסתכלו ברשתות החברתיות. שם הוא נמצא לרוב. בבית קפה או בחוף הים. העיקר החזות, ולא התוכן.
