עם כל ההתעסקות בדרך בה הניהול הכלכלי של ישראל הגיע מעודף של עשרות מיליארדים לכדי בור תקציבי של עשרות מיליארדים, ניתן היה לצפות שדבר לא יפתיע אותנו. טעינו.
הגירעון התקציבי תופח ותופח. כפי שכתבנו בעבר, נגיד בנק ישראל, הפרופ' אמיר ירון, כתב בהודעה לעיתונות כי הוא רואה אך ורק תנאים וצעדים קיצוניים ומשמעותיים בכדי למתן את הגירעון המתגבר. תחזיותיו קבעו כי בהיעדר מעשים אחראיים של הממשלה, הגירעון יעבור את רף ה-4.5 אחוזים. אך זהו לא הסוף.
- בשנתיים האחרונות נתפסו כחמשת אלפים מטבעות עתיקים בתפיסות של סוחרי עתיקות ביהודה ושומרון
- דג, אדם, עולם: תערוכה חדשנית חוצת זמן ומקום תציג לראשונה פריטי אומנות וארכיאולוגיה במוזיאון הימי הלאומי
- בז לחוק? משטרת ישראל ופקחי רשות הטבע והגנים הצילו אמש בז מצוי שהוחזק בחצר בית בעיר לוד
- "בשווי מוערך כולל של מיליוני שקלים": זוג נעצר בחשד להברחת אלפי מטבעות כסף עתיקים ומאות ציפורים מוגנות
- רשות הטבע והגנים: ב-2024 נתפסו 283 חיות בר וערכי טבע מוגנים שהוחזקו או נסחרו בניגוד לחוק
בעיתון גלובס בשבוע שעבר דווח בידיעה דיי מיוחדת אולי אחת מהסיבות לגידול החריג בהוצאות הממשל היוצא. הכותרת זעקה: "שכר והטבות עובדי הממשלה זינק ב-3.5 מיליארד שקלים בשנת 2018". ועדיין, לא היינו מוכנים למה שנגלה בלב הכתבה. סעיף זה, השכר וההטבות של עובדי משרדי הממשלה, גדל בשנתיים 2016-2017 תחת שר האוצר כחלון במצטבר ב-10.366 מיליארד שקלים. כך עלה מדו"ח האחרון של משרד החשב הכללי רוני חזקיהו. אך זה לא מסתיים שם. בחישוב בהתאם לדו"חות עבר עולה בכתבה של גלובס כי מאז היבחרותו של נתניהו ערך הסעיף הכפיל את עצמו ואף עבר את רף ה-100 מיליארד שקלים.
מה שיכול להיות מוגדר בהכרח כנפוטיזם. רק בשל העובדה כי הסעיף הנתון לא מתייחס לחברות ממשלתיות, למנגנוני מערכת הביטחון כמו צה"ל או עובדי רשויות מקומיות- אלא רק ל"עובדי ממשלה". קרי, עובדי המשרדים השונים. בגלובס פייסו את הנתון המזעזע בכך שבשלב זה או אחר הסכומים מגיעים ומתפזרים, כמעין תרשים זרימה, בין הגופים השונים.
אם נחשוב על כך שאנו בבור תקציבי של 50 פלוס מיליארד אנו עדים לדרך אחת בטוחה שבה הממשל בהכרח בזבז מאשר הכניס. נתון קשה לא פחות בדוחות החשב הכללי קבעו כי ההכנסות המדינה ממסים היו נמוכות ב-4.5 מיליארד שקלים מהכנסות המדינה בשנת 2017. בגלובס עוד דווח כי אם המגמה הנוכחית תימשך, אזי דירוג האשראי של ישראל יירד. במקביל, דווח כי הוצאות המשרדים השונים גדלו ב-18 מיליארד שקלים. התחזיות לשנים 2019 -2020 הן גירעון תקציבי של 45-50 מיליארד שקלים כל אחת.
"החוב הממשלתי גדל ב-2018 ב-5.5% ועמד על 788.3 מיליארד שקל. יותר חשוב מהחוב עצמו הוא גודל החוב ביחס לתוצר, המהווה 'סמן מרכזי בקביעת דירוג האשראי וביציבותה הפיננסית של המדינה'. יחס החוב לתוצר ירד ברציפות כמעט 20 שנה אך ב-2018 נרשם היפוך מגמה: החוב הציבורי במונחי תוצר עלה בחצי נקודת האחוז והגיע ל-61% תוצר. גם מגמה זו צפויה להחריף ב-2019" נכתב בעיתון גלובס בשבוע שעבר.
והעניין בסופו של דבר הוא אנחנו, האזרחים הפשוטים. עד כמה אנחנו נסבול? כנראה שהרבה. לא משנה מי יהיה בראש הממשל הבא- זה שאחראי כרגע למצב הקשה או זה שרוצה להיות- האפשרויות שבידיו הן שלוש: אינפלציה, העלאת מיסים או מכירה מירבית של נכסי מדינה. אף אחת מהאפשרויות לא טובה. מי אשם? רק תסתכלו ברשתות החברתיות. שם הוא נמצא לרוב. בבית קפה או בחוף הים. העיקר החזות, ולא התוכן.
