לאור פיזור הכנסת, והמצב העגום של השמאל המסורתי בבחירות הקודמות, האם לא עדיף לשמאל הישראלי ללכת לדרך חדשה מאשר לחזור לאותם הרגלים ישנים? אולי. אולי לא. תהיות לקראת בחירות חדשות.
עשייה רבה לפנינו. עשייה רבה וקשה. נוכחותו של רה"מ ושר הביטחון לשעבר, רא"ל (במיל') אהוד ברק אינו אזכור נחמד לעבר ואולי רמיזה לבאות. אולי בהחלט רוח חדשה נושבת במפרשי ספינת השמאל החבוטה. מנגד, נראה כי הריבים עם ירושת רה"מ בנימין נתניהו רק מתחילים. רבים מהמתמודדים לכס הימין רבים האם יתנו מקום ליורשת הטבעית של המלך המכהן. מנגד, יש אלו שחותרים תחתיה. לראייה: אפילו כבר הזניקו לראש מצעדי החדשות את העובדה כי רעיית ראש הממשלה, הגברת שהכריזה על עצמה כגברת הראשונה של ישראל, שמה על השם שקד וטו פן ילחש במסדרונות הבית בבלפור.
- פריצה בחומת המבצר: הפתקים המועברים לידי ראש הממשלה במסגרת משפטו הפלילי לא נשמרים, ותוכנם לא מאוכסן
- מעל 5 מיליון ב-16 חודשים: עלויות משכורות יועצי ראש הממשלה מטעם משרדו נחשפות
- הרשות השופטת מודה: "הפתקים הביטחוניים" המועברים לראש הממשלה במהלך עדותו במשפטו לא נבחנים
- מעל שנה אחרי: חלק מהפריטים הרפואיים בערכת הרפואה של מחבלי הנוח'בה היו תוצרת ישראל
- הערכה: עשרות אתרי עתיקות בישראל נפגעו במהלך הלחימה בדרום ובצפון
נראה כעת כי אף מפלגה וצירוף אינו סטטי. מי יעידו כך טוב יותר מאשר זקני העבודה הרואים לנגד עיניהם כיצד הצעירים, ח"כ סתיו שפיר וח"כ איציק שמולי, משסים אחד בשני סיסמאות חלולות והאשמות שונות. מה יקרה עם המפלגה הפגועה איש אינו יודע. מנגד, יאיא פינק. שנדמה כהבטחה מרעננת למפלגה הוותיקה חבר כעת למי שבעבר פיצל אותה.
מעניין ביותר מה צופן העתיד.
