לאור פיזור הכנסת, והמצב העגום של השמאל המסורתי בבחירות הקודמות, האם לא עדיף לשמאל הישראלי ללכת לדרך חדשה מאשר לחזור לאותם הרגלים ישנים? אולי. אולי לא. תהיות לקראת בחירות חדשות.
עשייה רבה לפנינו. עשייה רבה וקשה. נוכחותו של רה"מ ושר הביטחון לשעבר, רא"ל (במיל') אהוד ברק אינו אזכור נחמד לעבר ואולי רמיזה לבאות. אולי בהחלט רוח חדשה נושבת במפרשי ספינת השמאל החבוטה. מנגד, נראה כי הריבים עם ירושת רה"מ בנימין נתניהו רק מתחילים. רבים מהמתמודדים לכס הימין רבים האם יתנו מקום ליורשת הטבעית של המלך המכהן. מנגד, יש אלו שחותרים תחתיה. לראייה: אפילו כבר הזניקו לראש מצעדי החדשות את העובדה כי רעיית ראש הממשלה, הגברת שהכריזה על עצמה כגברת הראשונה של ישראל, שמה על השם שקד וטו פן ילחש במסדרונות הבית בבלפור.
- מוזיאון ישראל לא לבד: המוזיאון הימי הלאומי העביר מוצגים למקום בטוח עקב המצב הביטחוני
- "בכך סיכן את ביטחון המדינה ופגע ביחסי החוץ ובאינטרסים כלכליים של מדינת ישראל"
- לאחר פסיקת בג"ץ בעתירת חוק הגיוס, התנועה לאיכות השלטון פנתה לשר הביטחון ולרמטכ"ל: גייסו באופן מידי את כלל תלמידי הישיבות החרדים
- למרות החשש המתגבר כי מערכות ההגנה האוויריות של ישראל יאותגרו במערכה בצפון, נכון לשעה זו אין שינוי בהנחיות האופרטיביות בדבר חומרים רעילים בנמל חיפה
- לרגע אחד, מאות שנים לאחר שנעלם, חזר הטרבושה לככב ככלי נשק בשדה הקרב בישראל
נראה כעת כי אף מפלגה וצירוף אינו סטטי. מי יעידו כך טוב יותר מאשר זקני העבודה הרואים לנגד עיניהם כיצד הצעירים, ח"כ סתיו שפיר וח"כ איציק שמולי, משסים אחד בשני סיסמאות חלולות והאשמות שונות. מה יקרה עם המפלגה הפגועה איש אינו יודע. מנגד, יאיא פינק. שנדמה כהבטחה מרעננת למפלגה הוותיקה חבר כעת למי שבעבר פיצל אותה.
מעניין ביותר מה צופן העתיד.
