מערכת לתוך הלילה הלכה, הצטרפה וחפרה ביחידה למניעת שוד עתיקות ברשות העתיקות במטרה להבין: מהו היקף שוד העתיקות בארץ? ע"י מי הוא מבוצע? ומי מנצח במלחמה על מורשת הארץ? התשובות לשאלות התבררו כהרבה יותר מורכבות.
את התחקיר עשינו במהלך חודש ינואר הירוק. מזג האוויר היה רגוע יותר, קר יותר. שונה לחלוטין ממה שהתכוונו להצטרף אליו בלילות. היחידה כנגד שוד עתיקות ברשות העתיקות עוסקת, מאז הקמתה, באכיפה כנגד שוד עתיקות וסחר לא-חוקי בהן. קרי, פעילותה כנגד שודדי אוצרות תרבות של הארץ. ביום ובלילה. פקחי היחידה עומדים על המשמר, ועם מתנדבים, ושומרים על עתיקות הארץ. נצר חמדה של תרבויות עבר שמעטרים את כל שבילי הארץ. פעילותה לא נחשפה ברבים, עד היום.
פקחי היחידה, בוגרי יחידות קרביות בצה"ל, עוסקים בפעילות מתוך תחושת שליחות. שליחות שנמצאת מתחת לרדאר הציבורי. הפעילות היא בשטח ובמעבדה. מודיעינית ולוחמת. במארבים חדורי אנדרנלין בשעות המאוחרות של הלילה ובשעות היום בהתחקות אחר מפגעי תרבות. בשנה שעברה היחידה הצליחה לעצור 50 חוליות שוד באתרים שונים מתוך 200 שנשדדו.
"עד כניסת התיקון לחוק בשנת 2012 לא יכולנו לעשות כלום ביבוא לא חוקי של עתיקות לארץ. עד אז היינו מעין חותמת גומי" אמר סגן- מפקד היחידה, ד"ר איתן קליין, והמשיך: "העתיקות היו מגיעות לדובאי, היא בירת הסחר הלא-חוקי בעתיקות, משם הסוחרים הישראלים עברו וקנו, היו מעבירים לארץ במכולות וכל מה שנותר לנו לצערנו היה לאשר- למרות שידענו כי זה גנוב לא יכולנו לעשות דבר".
- מוזיאון ישראל לא לבד: המוזיאון הימי הלאומי העביר מוצגים למקום בטוח עקב המצב הביטחוני
- "בכך סיכן את ביטחון המדינה ופגע ביחסי החוץ ובאינטרסים כלכליים של מדינת ישראל"
- לאחר פסיקת בג"ץ בעתירת חוק הגיוס, התנועה לאיכות השלטון פנתה לשר הביטחון ולרמטכ"ל: גייסו באופן מידי את כלל תלמידי הישיבות החרדים
- למרות החשש המתגבר כי מערכות ההגנה האוויריות של ישראל יאותגרו במערכה בצפון, נכון לשעה זו אין שינוי בהנחיות האופרטיביות בדבר חומרים רעילים בנמל חיפה
- לרגע אחד, מאות שנים לאחר שנעלם, חזר הטרבושה לככב ככלי נשק בשדה הקרב בישראל
"משם הסוחרים היו משתמשים בתעודה שלנו כמעין גושפנקא בנתיב הסחר לאירופה" הסביר קליין. בד בבד, הסוחרים עצמם היו צריכים לקבל תעודה, מכורח החוק, לקבל תעודת סוחר מורשה בעתיקות. ב-2012 חל מפנה בעלילה. חוקק תיקון לחוק והיחידה יכלה סוף סוף לאכוף ולאסור שודדים.
"ישנם שלושה סוגי מפגעים (שודדי-עתיקות- א"ו)" אמר קליין, והרחיב: "הראשון הוא פלסטיני, לרוב מהשטחים. מגיעים מכפרים ליד חברון. הם חושבים שזה מקצוע של כבוד. עושים עבודה. יש אצלם שימור ידע ותמיד יש קשר עם עבודה ארכיאולוגית. לפעמים אנחנו תופסים אותם עם מסמכים של ארכיאולוגים- מאמרים כתובים. מעין פס ייצור".
הסוג השני של המפגעים הם ישראלים שקונים גלאי מתכות ומחפשים מתכות וספציפית מטבעות. לכאורה לא מזיק, אך הורס את הערך הארכיאולוגי של הממצא. יש ערך כספי. אם הממצא ייחודי- כמובן שלא יינתן אישור אחזקה בו. היום יש שוק למטבעות, אך לא לדברים גדולים כמו דברים אדריכליים- הכל בזכות פעילות היחידה. הסוג השלישי הוא גל של השנים האחרונות והוא ההרסני ביותר מבין השלושה.
"בשנים האחרונות עוסקים יותר ויותר ערבים-ישראלים בשוד עתיקות. רובם בדואים ומקהילות שונות בצפון או במזרח-ירושלים", קבע קליין והוסיף: "הם מגפה. הם לא מקצוענים. הם לא מתוחכמים. הם יותר הרסניים מהפלסטינים. הם לוקחים שופל ומורידים שלושת-רבעי אתר בלילה".
ההמשך בכתבה.
