לאחר חלקים א' וב' בהם הצבענו על חלקה של ישראל והעומדים בראשה ביוזמת "דרך המשי" הסינית, על הרווח והסיכון שבדבר, נתמקד כעת בדעתם של מומחים לנושא.
בחלקים א' ו-ב' פרסמנו את הסקירה שלנו בתקשורת הישראלית והעולמית על מכלולי ההשפעה הסינית- בארץ ובעולם. בחלק א', זיהינו כי מערכת הביטחון מתריעה מזה זמן על מעורבות סינית ועל קושחה (תוכנה משטובצת במכלול חומרה-א"ו) סינית שהוחדרה לתשתיות מרובות במדינת ישראל בזמן שהממשל הישראלי מתייחס רק לחזות מפעלי הבניה . עוד העלינו כי ראש אחת מסוכנויות המודיעין הישראליות הודיע לאקונומיסט שפועלים סינים נחשפו לאתר רגיש במדינת ישראל. בחלק ב' הוספנו ברמה הכרונולוגית שישנה אפשרות שהישגי הממשל הישראלי הנוכחי בזירה הדיפלומטית הינם כסות חיצונית לתהליכים מורכבים בהרבה. בנוסף, קישרנו שני עדי מדינה עם קשרים ליוזמת "דרך המשי".
בכתבה של גור מגידו בנובמבר 2016 פורסם כי חתנו של רה"מ, דניאל רוט, הקים דרך משרד מולכו-שמרון חברה ללא מטרות רווח "צ'יינה ישראל אקסצ'יינג'" שמטרתה לקדם יחסי מסחר בין ישראל וסין. באותה כתבה נכתב כי "קרבה לראש הממשלה נותנת יתרון עצום אצל הסינים" אמר ל"כאן" איש עסקים ישראלי, והוסיף: "אצלם אי אפשר לזוז בלי השלטון, אז הם תופסים את המקום של השלטון בעסקים בצורה אחרת מישראלים. אם הוא דואג שידעו שהוא החתן של ראש הממשלה, זה אולי בעייתי, אבל אין חוק נגד זה". באתר החברה, שירד מהרשת לאחר הפרסום, היה תיעוד של קשרי הגומלין בין רוט לגורמי ממשל בישראל ובסין. אגב, באותה כתבה דווח כי למשרד מולכו-שמרון יש לקוחות בסין. כעת, ישנה אפשרות כי חתנו של נתניהו גם מילא גם הוא תפקיד ביוזמה.
לא התייעצו עם הגורמים הרלוונטיים
גורם בכיר באקדמיה אמר על התנהלות רה"מ בתחום הסיני כי למיטב ידיעתו לא התייעצו עם גורמי אקדמיה יודעי דבר שרלוונטיים לתחום הסיני. "הדפוס לא לגמרי ברור, במקרה של הישראלים יש לבחון מהו האינטרס? בכל נושא החדשנות, משלחות סיניות מבקרות באוניברסיטאות שלנו, במאות. לא ברור אם בעניין הרכבת הקלה ועוד תחומים. האם הממשלה נתנה את דעתה על כל פרויקט? לא התייעצו בכלל עם מומחים לסין" אמר הגורם, וחידד: " הגורמים הרשמיים לא התייעצו עם מומחים אולי גם לא גורמי הביטחון".
הגורם הרחיב: "ברגע שאירופה נחסמה כמעט קליל בפנינו, (פעם היינו נסמכים על צרפת או בלגיה-א"ו) הפתח הרצוי שנוצר היה סין שבה אנטישמיות לא קיימת וגם עניין זכויות אדם לא בהכרח מעניין אותם כך שהביקורת על ישראל בעניין זה היא מינימלית. הפתח הזה מאוד מושך ומתרחש במקביל לעלייתה של סין".
הגורם המשיך: "יש דבר שנקרא 'סופט פאוור', 'כוח רך'. גישה הפוכה בהכרח מהגישה הישראלית המקדשת 'כוח קשה'. הרעיון הוא ש דבריך יתקבלו בצורה רציונלית ומתוך הזדהות. הגישה הזו מהווה פיתוי מאוד גדול. נושא שיש לתת עליו את הדעת הוא נושא השחיתות שנקווה שלא שהוא לא קיים בממדים גדולים בארץ. עניין הצוללות מאוד,נניח, מדאיג. אם יש מקבל החלטות ויש שיקולי בעד ונגד אך מישהו 'שימן' אותי, אז יכול להיווצר מצב שאינו לטובת האינטרסים הלאומיים. בפרשה שהועלתה בצוללות, אנחנו פתאום קונים ללא המלצת הדרג המקצועי", אך ציין: "יכול להיות תרחיש מעניין שאם לסינים תהיה השפעה רבה בארץ, איומים כמו איומי החיזבאללה לא יתרחשו – הם יחששו מהסינים!".
בנוגע לנמל חיפה, הגורם המשיך כי "עולה השאלה האם במפרץ שינוהל על ידי הסינים יהיה בקונפליקט מסוים עם עיריית חיפה", והרחיב: "ראשת העיר קליש-רותם טוענת שלא התייעצו אתה. השתלטות על ידי המדינה על כ- 50 דונמים זו טינה מוצדקת. חיפה זקוקה לנמל בינלאומי וה- 50 דונמים מחוצים לפיתוח תוכנית זו".
בנוגע לאפשרות של ריגול אמר הגורם כי "אלה שספקנים יאמרו שמגזימים, בהרצאותיי ציירתי קו רצף לגבי השקעות סיניות בישראל. יש חברות ופרויקטים שאתה יכול בהחלט לקבל, סין יכולה לקנות אותם ולהשתלט עליהם אבל בקצה השני של קו הרצף יש שיקול אחר נכסים שלא ניתן לאפשר לסינים להשתלט עליהם".
יש להקים וועדה בלתי תלויה כמו במקומות אחרים כמו באוסטרליה שתבדוק כל בקשה ובקשה הקשורה להשקעה. אתה חייב לבדוק מה המשמעות העתידית, נניח, של השפעה של המפלגה הקומוניסטית הסינית.
בהתייחס ליוזמת "החגורה והדרך" של הסינית בעולם כולו, היא נועדה בין השאר פיתוח בסין עצמה. "יש לסינים אינטרס אגואיסטי, הם דואגים גם לאינטרסים שלהם" אמר הגורם.
"המדינות המקוריות של דרך המשי חוששות שמא סין לא תהיה במצב פיננסי טוב ולא תוכל להשקיע יותר, נניח משלושה טריליון דולרים. כלומר, שהתפשטות יתר תהווה בעיה" אמר הגורם, והוסיף:"אנו רואים שרשרת נמלים שסין חונכת ומשתלטת עליהם ממניעים אסטרטגיים בין אם מדובר על נמל פיראוס או דרווין או נמלים בין לבין. היתד שהם תוקעים היא חלק מיוזמה של 'מחרוזת פנינים'. סין, שלא הייתה מעצמה ימית, נכנסת לימים ולאוקיאנוסים וזה מהווה למעשה תרגום של מצבה הכלכלי לשפה דיפלומטית, פוליטית, אסטרטגית וצבאית". בהתייחס לגישה הסינית, אמר הגורם כי "הם משקיעים הרבה במתן הלוואות למדינות שאחר כך אינן מסוגלות להחזיר את חובן.", והוסיף ש"המצב שנוצר זה שהיא תופסת את המדינות הללו בצוואר, מצב שמאפשר להם להתחזק ולהשפיע. האפשרות ליהנות ולו אף מאחוז אחד של הרזרבות שלהם [מתוך חמישה טריליון דולרים]" והוסיף: "אולי זה הפוך על הפוך ויתכן שנהנה בסופו של דבר מההשקעות הסיניות, אבל צריכים להיות זהירים".
אחת השאלות ברגולטורים באוצר ובמשרד התקשורת היא האם יש לעשות רגולציה על חברות פרטיות בכל הנוגע להשקעות סיניות וכאמור, בסיטואציה של 15-20 שנה מהיום, אולי אכן אם ירצו לפגוע בישראל הרי מדינות עויינות תדענה שלסין יש אינטרסים אצלנו.
"הלוואי שבכנסת ובמועצה לביטחון לאומי היו דנים לעומק בבעיות שהוזכרו. חבל שדרך קבלת ההחלטות אינה רצינית דיה כך שהרבה מאוד החלטות מתקבלות בחופזה" אמר הגורם, והסביר: "יש אנשים רציניים מאוד, במשרדים השונים, השאלה היא הדרג המחליט שהוא אולי הפחות רציני מהדרג המקצועי. והוא זה שעושה את ההחלטות".
שר בממשלות נתניהו אמר למערכת לתוך הלילה כי בישיבות ממשלה בהם נכח "אף פעם נתניהו לא הגיע לישיבת ממשלה ואמר 'שמעתי בעיתון' על נושא ואמר בואו נתעסק".
"הוא לא ציין אף פעם דיון על הגבלים על ההשקעות והמעורבות הסינית. להיפך, הוא התגאה בזה" אמר השר.
נחום ברנע חשף באתר ווינט השנה כי ברשות שדות התעופה נוצר טופס VIP וולונטרי הניתן לגופים וחברות בישראל במטרה להקל על יציאת אורחיהם מהארץ. "יש כאן, לכאורה, עסקה – פטור מתשאול ביטחוני תמורת אספקת מידע אישי", כתב ברנע והוסיף: "המבקר ימלא את הטופס מרצונו; התמורה תהיה, שהוא יקוטלג כאח"ם ולא יעוכב פתאום לתשאול מפורט ומעצבן לפני המראתו". דוברת רשות שדות התעופה, ליזה דביר, עוד אישרה את הדברים לברנע. "יש לנו טופס כזה. זה שירות שאנחנו נותנים. הטופס וולונטרי: לא חייבים לענות" הסבירה דביר. בשיחה עם מחלקת חופש המידע של רשות שדות התעופה, הוסבר לנו כי אין מעקב אחר הטפסים ושימושם. קרי, אין מעקב אחר כמה גורמים סיניים השתמשו בטופס. וזו רק דוגמא אחת. ליזה סיכמה זאת הכי טוב: "למדינת ישראל יש זכות לקבוע את סידורי הביטחון שלה". מבירוריו של ברנע, למרות טענות רשות שדות התעופה ורשות האוכלוסין כי הן עסקו בנושא בהתאם להנחיות שב"כ- בגורמים הרלוונטים בסוכנות לא ידעו בכלל על הטופס.
"עד שאמרתי להם הם לא ידעו"
ראש המרכז לחקר מדיניות ואסטרטגיה ימית באוניברסיטת חיפה, תא"ל (במיל') פרופ' שאול חורב, אמר למערכת לתוך הלילה כי "ביוזמת ה BRI קיימים מודלים שונים להשקעות סיניות: אחד מהם הוא כמו במנהרות הכרמל – מבצעים מכרז בנייה, ולאחר שמשלימים אותו מוסרים אותו לגורם המפעיל, מודל אחר הוא הקמת התשתית וחוזה ארוך טווח להפעלת התשתית כפי שנעשה בנמל המפרץ בחיפה (25 שנה-א"ו), ומודל שלישי כפי שנעשה לדוגמא בנמל סינגפור בו הסינים השקיעו כספים בנמל החדש וקבלו מושבים במושב הנאמנים של הנמל, אך לא בשליטה על הפעלתו".
ע"פ פרופ' חורב יוזמתו של שי איננה כלכלית בלבד. חורב הסביר כי "ביוני 2017 התבטא שי בצורך לבצע אינטגרציה בין תשתיות אזרחית וצבאיות שהסינים מקימים", וקבע: "שיטה זו גם מוכרת ומכונה בעולם כשיטת הכרוב. הם בוחרים את המודל לשימוש כפול- גם צי הסוחר וגם הצי המלחמתי".
ניתן כיום להצביע על כ-35 נמלים באוקיאנוס ההודי ובים התיכון שסין נכנסה אליהם במסגרת יוזמת הדרך והחגורה. בהתייחס לאוסטרליה כנקודת בוחן, פרופ' חורב אמר ש"כאשר מנסים להבין את עומק החדירה הסינית, ראוי להסתכל על מה שהתרחש בחבלים הצפוניים של אוסטרליה בעשור האחרון", והסביר: "ההשקעות הסיניות העצומות בחלק זה של אוסטרליה, הגירת תושבים סיניים למדינה ובניית נמל דארווין וחכירתו גרמו לקריאת השכמה מאוחרת של הממשלה וחשפו חולשות בממשלה האוסטרלית של חוסר ראיה של התמונה הרחבה של הנושא".
אחד הדברים שמטרידים את חורב הוא היבט הפעלת נמל המפרץ בחיפה ותפקודו בשעת חירום של התקפות טילים ורקטות על הנמל נוסח מאורעות מלחמת לבנון השנייה בשנת 2006. ״הסינים, בשעת חירום, יודעים לפנות את האזרחים. במאבק בין מעצמתי, ארה"ב יצאה מאזור המזה"ת. חשוב שסין תשקיע בישראל כי בכל אופן חלק חשוב בכלכלה שלנו", אך הזהיר: " באו"ם סין לא הצביעה בעד ישראל כי מקבלת נפט של מדינות ערב. אף לא פעם אחת. פה, בניגוד לארה"ב, סין לא נמצאת בזירה הבינלאומית לצד מדינת ישראל משום שהיא תלויה בין היתר במקורות הנפט מאיראן".
"חושב שנמל זו תשתית לאומית, אסטרטגית של המדינה ובמיוחד בישראל שהרוב המוחלט של הסחר שלה עובר בנמלים. לכן אסור להעביר תשתית זו להפעלתה של חברה זרה, על אחת כמה וכמה סינית. ידוע לנו הפעילות החתרנית הסינית בתחום הסייבר, וחיבורה של חברה סינית שתפעיל את נמל המפרץ לרשתות התקשוב של הנמל יכולים להיות עקב אכילס שלנו בנושא" אמר חורב.
"אני מניח שמניעיו של משרד התחבורה היו להפעיל את הנמלים החדשים בצורה יעילה יותר, וכדי להילחם בוועדים החזקים, פעלו בדרך זו. עם זאת, אינני חושב שהדבר מצדיק העברת הפעלת הנמל לחברה זרה" הודיע חורב, והמשיך: "לגבי הסיבות שהביאו אותנו למצב הקיים, אני חושב שאף גורם ברמה הלאומית לא שקל מה המשמעות של הפעלה סינית". חורב הסביר: "כשרצו לקנות את כימיקלים לישראל, היו גורמים בממשל הישראלי שאמרו כי 'מדינה לא מוכרת את אוצרות הטבע שלה לגורמים זרים ובכך עצרו את התהליך ', ומה קרה במקרה הנמל? נשקלו פה לדעתי אינטרסים צרים ולא הייתה הסתכלות על התמונה הרחבה. במהלך הצפת הנושא על ידי המרכז שבראשו אני עומד הצבענו על כך שלא קיים ברמה הלאומית תהליך מוסדר ומנגנון לבחינת נושאים מסוג זה".
בד בבד, חורב אמר כי "לא נשקל השפעת נושא מסוג על מערכת יחסינו האסטרטגיים עם האמריקאים". חורב סיכם כי "אני חושב שהיה עדיף אם היינו מתחילים מוקדם יותר" בנוגע לטיפול ברגולציה הסינית. נכון לכתיבת שורות אלה, עדיין לא התקבל מנגנון רגולציה כנגד השקעות זרות. "עד שאמרתי להם – האמריקאים לא ידעו על כך שהסינים בונים את הנמל" אמר חורב. האמריקאים רואים, ובצדק, את ההתעצמות הסינית כאיום על ההגמוניה ממנה נהנו מאז נפילת הגוש הסובייטי.
מה שהממשלה צריכה לעשות זה להגדיר מה האינטרסים החיוניים של מדינת ישראל. צריך לקבוע מה התהליך ומי הגוף בנושאים רגישים כל כך, עם השלכות על מערכת היחסים עם האמריקאים
אתרים אסטרטגיים נמצאים בסמיכות קרובה ביותר לנמל דרום המתהווה. בראיון עבור מערכת לתוך הלילה, גליה לביא, חוקרת במכון ה-INSS בת"א לחקר מדיניות סין, אמרה כי היא "לא אשת מודיעין וביטחון. אבל יש תקשורת פתוחה ומבחינת הריגול הקלאסי – זה נושא שלא ניתן להתחמק ממנו. הבעיה היא שהסיכון מצד סין מגיע בדרכים לא קונבנציונליות", וקבעה: " לכולם יש כוח רך. לארה"ב, לדוגמא, יש יותר כוח רך מסין. מצד שני, לסין יש היכולות או הנטייה להשתמש בשיטות עבודה שלא מכירים".
"הם פועלים בשונה מקונספציה מערבית מוכרת בדרכים שאינן גלויות לעין. לכן, אנחנו לא יודעים לזהות", אמרה לביא והסבירה: " אנחנו יודעים להתמודד עם צבא, עם בי.די.אס, אך לא יודעים להתמודד עם מנופי לחץ. כמו משל הצפרדע- אם תכניס אותה למים רותחים מיד הצפרדע תקפוץ אך אם תשים על אש נמוכה היא לא תבחין שהם מתחממים בהדרגה". לביא הרחיבה: "נדמה שאנחנו רוקדים בין הטיפות ומדברים סחור סחור עם האמריקאים והסינים כך ששום צד לא ייפגע. אך כאשר דברים יתגלו יכעסו עלינו כי הסתרנו", וקבעה: "צריך פתיחות ולדבר עם הסינים ועם האמריקאים באופן ברור".
"מדינת ישראל תבחן ותכריע בהתאם לאינטרסים שלה. בעידן הגלובליזציה צריך להחליט מה אתה וזה מה שמדינת ישראל עדיין לא עשתה" אמרה לביא והוסיפה: "צריך לאזן בין הרצון לשמור על שוק חופשי לבין ביטחון המדינה".
"אחד האירועים של מניפולציה סינית על מקבלי ההחלטות היה בסיפור התביעה כנגד בנק אוף צ'יינה. הסינים הבהירו לראש הממשלה נתניהו, סביר שברמיזות ולא ישירות, שאם העד מטעם המדינה יעיד במשפט, הביקור של נתניהו בסין והמשך הקשרים הכלכליים בין המדינות יעמדו בסכנה", אמרה לביא. בהתייחס להיעדרות מדיניות סדורה ישראלית, לביא אמרה כי "אני לא חושבת שהייתה פה הזנחה מכוונת". אך גורמים שעמם דיברו כתבי לתוך הלילה חשפו כי הוועדה אשר תבחן השקעות זרות תהיה וולנטרית למשתמש. כלומר, הוולונטריות תיפול לפתחם של הרגולטורים. במקביל, נכון לכתיבת שורות אלה, ע"פ דיווחים בתקשורת הישראלית לא התקבלה החלטה בקבינט בנושא למרות המלצות גופי הביטחון. לדעת רבים, רה"מ הוא זה שהוביל את הדחיפה לכיוון סין.
לביא אמרה: "יש השקעה עצומה של חברות סיניות בתשתיות בישראל. לדוגמא בונים את נמל אשדוד". עוד הוסיפה לביא כי ההשקעות הסיניות עלו באופן רציני. "אנחנו מייצאים ידע- הסינים באים כי הם צריכים טכנולוגיה על מנת לקדם את הכלכלה שלהם, אך גם בסין יש מוחות חדשניים בתחומים מסוימים". לביא הרחיבה כי "הסיכונים למעורבות הסינית לדוגמא הן הפגיעה ביחסים עם ארה"ב. אין תחליף לארה"ב וישראל כרגע נמצאת בתווך".
הסכנה השנייה לדעת לביא היא "היכולת למנף את ההשקעות כאיזה שהוא מנוף פוליטי. יש לקחת זאת בחשבון. בסין זו מדינה מול חברה ולא חברה מול חברה. במדינות אחרות לא כך קורה". לביא אמרה בפני כתב לתוך הלילה כי ההשפעה באה "לא באופן ישיר, אך יכול להיות עקיף, שתי דוגמאות חשובות הן יוון וסרי לנקה. ביוון- הסינים רכשו מזח בפיראוס ובשל יעילותם מול חוסר יעילות היוונית- רוב נמל פיראוס נמצא בשליטת אינטרס סיני. הייתה החלטה להטיל סנקציות על סין בשל הפרות זכויות אדם מצד האיחוד האירופי- יוון שמה וטו ונציגה אמר 'אין צורך'". במקרה של סרי לנקה סין נתנה הלוואות לנמל ימי, עם כל מיני השקעות נוספות. המדינה לא יכלה לשלם לסינים, אז סין "קיבלה זיכיון ל-99 שנים על הנמל". ישנה אפשרות כי סין תעשה בו שימוש צבאי עתידי. לביא הוסיפה בהתייחס לישראל כי "המקרה של סרי לנקה לא יכול לקרות בישראל כי אנחנו לא לוקחים הלוואות מהסינים ולכן אין סכנה של בעיה בפירעון. אבל זה לא פוטר את הממשלה מקיום של דיון שמגדיר מה אנחנו מוכנים לתת ומה לא. איזה השקעות מוכנים לתת ומה לא. האם לתת למדינה זרה נמל?".
לפי לביא יש להקים "מנגנון או נוהל רגולטורי". בדיווח בשבועות האחרונים של כתבת כאן11 גילי כהן התגלה כי מזה מספר שבועות, במסגרת התהליך הפרוצדורלי הארוך של הסדרת הרגולציה בתחום, לא התקבלה החלטה בקבינט לגבי רגולציות והגבלים על פעילות סינית בארץ. זאת למרות דעת גורמי הביטחון בתחום. קרי, מתדיינים בנושא.
חבר בוועדת החוץ וביטחון של הכנסת, האלוף (במיל') וח"כ איל בן ראובן, אמר בהתייחס לנושא כי אם הדברים המוצגים נכונים "יש לבחון לעומק מיהם הגורמים הבודקים את נושא האינטרסים הסיניים בכלל מול מדינת ישראל". בן ראובן הסביר כי "בניית נמלים ברמה הלאומית, אם הנמלים נבנים ע"י חברות סיניות, מן הסתם קשורים ליכולת האסטרטגית", ואמר שהנושא תחת "אחראיות של המל"ל ורה"מ צריך להציג מה המשמעויות".
בן ראובן הרחיב כי המעורבות הסינית יכולה לעלות את המתח עם ארה"ב. "היכולת שלנו במידה רבה מבוססת על הקשר עם ארה"ב", והוסיף: " צריך גם לבחון את מהות הקשר של ניר חפץ כיועץ בשעה שהיה יועץ לרה"מ. אם הנתון נכון, ראוי לבדיקה". "אני חושב שכל נושא הקשרים הסיניים עם תשתיות לאומיות מרכזיות בישראל ראוי לבחינה מעמיקה ע"י רשות הסייבר הלאומית, זהו תפקידה להגן" אמר בן ראובן.
(בהכנת התחקיר השתתפו עידו תל צור, ג'יימי לוינקינד ולאון סברדלוב; עריכה: שרה מרגלית)
