בארץ ביקורות פנאי

נישה בר

הסושי. קרדיט: מערכת לתוך הלילה

עם מנות מדויקות, אלכוהול טוב, אווירה מעניינת וסקס-אפיל מהפנט של המנות נראה שמסעדת ני-שי בנתניה בדרך לעשות היסטוריה קולינרית

זמן רב לקח לי להגיד, אבל סוף סוף עושים מטבח פיוז'ן אסייתי כמו שצריך בארץ. לא, לא תמצאו אותו בתל אביב. לא ברחוב הארבעה ולא בפלורנטין. אלא מול הים בקצה המערבי של נתניה. אתה נכנס וקולאז' עצום מקבל את פניך. דגי אמנון באמנות שהיא ממש לא אסייתית. המקום מפוצץ. טור ארוך משתרך בחוץ. זמן צפיה לכניסה חצי שעה. לבסוף התכנסו למקום על הבר. לקחנו ללא היסוס. המקום אפלולי ברמה הנכונה אך גדול כך שלעיתים אתה יכול להתבלבל ולחשוב שנחתת על רחבת שוק לילה באחת מבירות דרום-מזרח אסיה

אנחנו שואלים את הברמן מה להזמין. דבר ראשון, הסקס אפיל נוטף מכל הברמנים. לפחות ממי ששירת אותנו. בכל מקרה, ברגע אמירת המילה "ראמן" ליבי מחסיר פעימה. קול בתקול בוקע מלמעלה ואומר אולי, אולי הגעת למקום הנכון? נראה. אנחנו מזמינים ראמן, פורטובלו באן, סושי מיוחד ושני קוקטיילים מפוצצים וקינוח מיוחד להפליא. דבר ראשון, הקוקטיילים. כל צעד של הברמן, אפשר לשמוע את צליל הקראק! של שבירת לב נוסף. הדיוק בפרטים, מעל הגימיקים ופעלולים, היא מדהימה. מקצוענות זה שם המשחק. משמע, זה המקום לנסות בו דברים. שניהם, "הפרפל דרגון" והפוג'י פלאוור נותנים לך רק טוב כמו בעיטות ברוס לי אך ברכות מדהימה. הראשון, הבנוי מסלק, תפוח עץ, חליפיניו ביטרס,  אגבה אל חימדור רפסודו וג' ינג'ר מעושן בשבבי עץ תפוח. כן כן. מה שקראתם. פיצוץ. נתן את המכה ועוד קצת. מעודן אך נותן תחושה של שילוב מעניין ורלוונטי. בהחלט בר ציון בציון. האחר נחמד. נותן טעימה מרומזת למזרח. מורכב מסאקה ניגורי השלג, המושלם, קאווה, אפרול אבטיח וליים בניחוח תה ירוק. מי אמר יפני ולא קיבל? מעולה. כבר רוצה להגיע ליפן. האמת, מעניין מה היה קורה אם הייתי מבקש היי-בול

הקינוח הקולע. קרדיט: מערכת לתוך הלילה

בתחום האוכל, המסעדה מתעלה. הקפדנות מורשת היטב. במנת הסושי עשו לנו פרח ירקות. השילוב בסושי מעניין ונוחת בפה כמו קטאנה חותכת במבוק. מדויק. האמן עצמו טוב, הטונקאטצו והאיטריות במקום, הגודל מספק אך המרק אינו שמנוני וכבד, כמו ביפן. מן טן טן עדיין המלך הבלתי מעורער של הראמן. זה לא אומר שני-שי לא בדרך הנכונה אך עליהם לצעוד עוד מספר צעדים. לדעתי, הציר מרגיש טוב, טעים אך לא מתפקד כציר הראמן אותו מכירים ביפן. בדירוג הארצי הייתי מדרגו רמה אחת מתחת למן טן טן מעל שירטויה והרבה מעל הראמן המוזר עד כדי תיאוב של אהרוני. מבחינת הבאן, המורכב מפטריות בטמפורה, טריאקי מעושן, שעועית תאילנדית, בצל ירוק ודייקון-וואו. התוצאות מדברות בעד עצמן. השילוב של כל המרכיבים הללו יוצרים מנה נהדרת. לבסוף, הקינוח המדהים. נשאיר אותו לדימיון הקוראים אך רק נציין כי גלידה מצופה טיגון לא היתה משהו שחשבתי שאטעם.  לתוך הלילה נותנת חמישה כוכבים מתוך חמישה לני-שי

About the author

אלון ויס, מערכת "לתוך הלילה"