אוספי מוזיאוני חיפה התאחדו לראשונה לעיסוק חוצה מדיומים בתרבות הדיג, בתערוכה הכוללת 140 יצירות אומנות. חלק מהפריטים הוצגו לראשונה לציבור, כולל פריטים ארכיאולוגיים. במסגרת התערוכה יוצגו גם פריטים מתרבויות איטליה לפני עליית רומא ואף מדרום אמריקה. התערוכה תסיים את הצגתה בפברואר שנה הבאה. אוצרת התערוכה: "האוסף מוביל את הרעיון ואת נושא התערוכה. זה לא משהו, נקרא לזה 'אני בחרתי'. אלא האוסף בחר. זה היה החוט המקשר ששמנו לב שיש דגים ודייגים. בכל מקום שיש בו מים, הנושא הזה קיים".
תערוכה חדשה ראשונה מסוגה נפתחה בחודש שעבר במוזיאון הימי הלאומי בחיפה. התערוכה, בסימן "דגים ודייגים", מציגה את תרבות הדיג דרך 140 יצירות מתקופות שונות, ממקומות שונים ובצורות שונות. לשם התערוכה התאחדו לראשונה אוספי מוזיאוני חיפה מתוך תפיסה כי הקשר בין דג-אדם הוא קשר חוצה תרבויות, חוצה יבשות, חוצה זמן. חלק מהמוצגים הוצגו כעת לראשונה לציבור מאז כניסתם לאוספי מוזיאוני חיפה, חלקם פריטים ארכיאולוגיים כמו זוג תחתיות של קערות עם דימויים של דגים מתאילנד בנות המאה ה-13 לספירה. שאר הפריטים שנחשפו לראשונה הם הדפסים מאומנות מודרנית. רובם נתרמו למוזיאון בשנות ה-60 וה-70 של המאה הקודמת. המוצגים סוקרים את התופעה מהפרקטיקה, כמו מחטי תיקון רשתות רומיות, ועד הרומנטי, כפי שדיג היה נתפס בעין המתבונן.
- דג, אדם, עולם: תערוכה חדשנית חוצת זמן ומקום תציג לראשונה פריטי אומנות וארכיאולוגיה במוזיאון הימי הלאומי
- בז לחוק? משטרת ישראל ופקחי רשות הטבע והגנים הצילו אמש בז מצוי שהוחזק בחצר בית בעיר לוד
- "בשווי מוערך כולל של מיליוני שקלים": זוג נעצר בחשד להברחת אלפי מטבעות כסף עתיקים ומאות ציפורים מוגנות
- רשות הטבע והגנים: ב-2024 נתפסו 283 חיות בר וערכי טבע מוגנים שהוחזקו או נסחרו בניגוד לחוק
- צה"ל הציב כוחות מג"ל בציר בתוך רצועת עזה לפני חודש
בין הפריטים המוצגים ניתן לראות מחטים לתיקון רשתות מהתקופה הרומית, מצבת קבורה רומית של דייג משיש, וגם פריטים של דיג מודרני. בין היתר יש פריטים מהתרבות האטרוסקית, תרבות איטלקית עתיקה מאזור צפון-מרכז איטליה, טוסקנה של ימינו, במחצית השנייה של האלף הראשון לפני הספירה. לפני השתלטות הרפובליקה הרומית על האזור. התערוכה, המשלבת בין פריטים ארכיאולוגיים וייצוגים מודרניים, מציגה אף פריטים ממצרים הרומית. ביניהם מנורת שמן המתארת שני דייגים, אחד עם חכה והאחר עם רשת, על רקע העיר אלכסנדריה.
ניקה טולסטוב, אוצרת התערוכה ודוקטורנטית לתולדות האומנות, מסרה למגזין כי "מה שמאוד מדהים בעיני בתערוכה הזו כשהתחלנו לעבוד על זה, יש לנו מגוון גדול מאוד בין אם זה פריטים מזמן שונה, או בין אם זה ממקום שונה. החל ממצריים העתיקה, רומא, דרך צלוחיות עם דגים מתאילנד מהמאה ה-13, הרבה דברים מקומיים שלנו או אטרוסקיים, משנות ה-50 כשהדיג הישראלי-יהודי התחיל להתבסס. עד אז היהודים לא כל-כך עסקו בדיג. פתאום הוא מאוד מאוד נוכח. כמו שהצבר היה נוכח כעובד אדמה, אז אותו דבר בא לידי ביטוי בדיג. היהודי שפתאום תפס מקום והחל להיות נוכח. רואים כל-מני דברים כאלה, שבכל מקום שיש בו מים. יש דגים ודייגים, יש לכך התייחסות. האוספים שלנו מאפשרים לראות ראייה רחבה מאוד ומבחינת התקופות", והסבירה: "עדי (אוצרת המוזיאון הימי הלאומי- א"ו) יזמה את התערוכה מתוך רעיון להסתכל על האוספים שלנו כמכלול אחד. דבר שאנחנו במחלקה שלנו בגדול עושים בין כה וכה. היא פנתה אליי לאצור תערוכה כזאת. בדגש שיהיה משהו מהנושא הימי מן הסתם. אם בדרך כלל בתערוכה יש איזשהו רעיון של האוצר שהוא רוצה להוביל אותו ולהציג אותו ולחקור אותו אז במקרה שלי הייתי צריכה קודם כל לראות מה לאוסף יש להציע. האוסף מוביל את הרעיון ואת נושא התערוכה. זה לא משהו, נקרא לזה 'אני בחרתי'. אלא האוסף בחר. זה היה החוט המקשר ששמנו לב שיש דגים ודייגים. בכל מקום שיש בו מים, הנושא הזה קיים. גם אם הוא לא מרכזי, גם אם הוא לא זוכה [תשומת לב]. הוא קיים בכל האוספים באופן גורף".
יש כ-60 אלף פריטים באוספי מוזיאוני חיפה, וכל מוצג נבדק האם יהיה אפשר להציגו במסגרת התערוכה הנוכחית. מבחינת האוספים "תמיד הכיוון הוא לכיוון הים ולכיוון הנמל" ציינה טולסטוב, וחידדה: "בתערוכה שלי שאני מציגה עכשיו מבחינת חיפה וישראל, ארץ ישראל. היה מעניין מאוד לראות שבעצם שהדייג היהודי הוא קרוב מאוד לדייג הישראלי. לפני כן אין כל-כך זיקה לים, עיסוק בכך. באמת בפינצטה אפשר לבחור את הדברים ממה שמשקף האוסף. ככל שמתקדמים לעבר הקמת המדינה, הדיג הוא חלק מאותו אתוס של חיבור לאדמה, הצבר, ממש חלק מזה. אז אנחנו מתחילים לראות דייגים ישראלים-יהודים. זה עלה לגמרי מתוך התערוכה".
בין הפריטים המעניינים, והייחודיים בתצוגות הארכיאולוגיה בארץ, שיוצגו הם קנקנים ששימשו לטקסי קבורה בצורת דג וסרטן מתרבות הצ'ימו מפרו. תרבות שהתפתחה בסוף האלף הראשון לספירה באזור צפון אזור החוף של פרו של ימינו. "ברגע שזה נוגע לטקסי קבורה זה רק מראה על המעמד והחשיבות של היצורים הימיים בתרבות הזו. זה מאוד מסקרן לראות" התייחסה טולסטוב, וכנקודה מעניינית הוסיפה כי "כמובן שרוב הדמויות הן דמויות גבריות, דייגים, אבל יש לנו גם שתי דייגות. אחת שדגה עם חכה ואחת עם רשת. זה נורא מובן מאליו שהדייגים הם גברים, אבל פתאום לראות את הנוכחות הנשית בתחום הזה זה גם היה מאוד מעניין ומרגש. יש אמנם מספר דימויים בודדים ממש אבל הם שם".
במקביל, התערוכה גם בוחנת ייצוג דגה והקשר שלה לכסף. "יש מטבעות, יש מטבעות יווניים, רומיים, יש מטבעות מהמאה הקודמת. הרי מטבע, וכסף- זה כוח. בדרך כלל מוטבע עליהם איזה שהוא סמל שלטון. ברגע שאתה שם דגים, או איזה ייצוג של יצורים ימיים, אתה מדגיש כמה אתה מחובר לים וכמה אתה מעצמה ימית. זה יפה מאוד לראות זאת. גם בעת העתיקה, וגם בעת המודרנית. דברים לא השתנו. הם ממשיכים. אנשים מחוברים מאוד לזיקה שלהם לים ברמה המדינית, לאומית שלטונית. כמה זה משדר עוצמה. זה מדהים בעיניי" הסבירה טולסטוב.
עדי שלח, אוצרת המוזיאון הימי הלאומי, מסרה עם השקת התערוכה כי "כמי שעובדת שנים רבות במוזיאוני חיפה, עניינה אותי המחשבה האם הים יכול לחבר בין עולמות התוכן השונים שלהם. מבחינתי המפגש בין המוצגים והיצירות השונות בתערוכה יוצר תמונה מאד עשירה של מקומו של הדיג בחברה האנושית לאורך ההיסטוריה. התערוכה ממחישה עד כמה מורשת הדיג היא חלק בלתי נפרד מהתרבות שלנו ואת הייחודיות של המפגש האינטימי בין אדם לים שנוצר במהלך הדיג. בעיני התערוכה גם מעוררת מחשבה על מהותו של הדיג בימינו. ברור שאוכלוסיית העולם זקוקה לחלבון זמין והדיג מהווה מקור פרנסה חשוב, אך התיעוש של הדיג ברחבי העולם יצר תופעות כמו דיג יתר, עלייה במחירי הדגה והתמעטות של אוכלוסיות דגים. כל אלו מעוררים כיום דיון ציבורי ער ביחס לדיג . בהקשר זה, מעניינת השאלה איך ניתן לשמר את מורשת הדיג ולעצב אותה באופן מקיים. פעילויות חינוכיות ותרבותיות שילוו את התערוכה ייגעו גם בשאלות אלו".
בתשובה לשאלת המגזין בנוגע להתבוננות בראייה עולמית על טיב הקשר דגים ואדם, טולסטוב קבעה כי "בתערוכה הזו ספציפית, זה לא משקף שום דבר בחוויה האוניברסאלית האנושית. האובייקטיבית יותר. היא לא משקפת את זה. היא משקפת איזה שהיא תפיסה. בין אם זה אומנים, בין אם אלה אנשי מלאכה. בין אם אלה אנשים שרוצים לשדר, אם מדברים על מטבעות, מסר למשתמשי המטבעות. א. הקשר בין האדם, לים, לדגה, הוא קשר נוכח תמיד משחר ההיסטוריה עד ימינו. יש בו עיסוק. נוכח. שתופס במה", והסבירה: "מה שמעניין מאוד בתערוכה הזו, ספציפית האוסף שלנו, מציעים התבוננות רומנטית מאוד, נוסטלגית מאוד, מקורקעת מאוד בין האדם לטבע. לצורת חייו. לא בהכרח היה נכון, אך זה משהו שעולה מתוך האוסף ובעיקר נבנה על-ידי יצירות האומנות. בין אם זה מהמוזיאון היפני, המוזיאון הימי או המוזיאון לאומנות. כל האומנים מדברים על חוויה רומנטית מאוד, מחוברת מאוד. לפעמים זה נינוח, לפעמים זה עוצמתי מאוד בהתמודדות עם הגלים ואיתני הטבע. היצירות הובילו אותנו לבנות מערך שהוא ממש מדגים לנו בעיני האומנים המתעסקים בנושא איך הדבר הרגיש למי שמתעסק. לא בהכרח מי שחי את זה, אלא מי שהתעסק באומנות זו חוויה כוללת מאוד.
"יש תחושה של זמן איטי, זמן שלא ממהר לשום מקום. קצב אחר. קצב נוסטלגי, קצב רומנטי. לא יודעת האם אי פעם כך הדברים היו, אבל אלה הדברים שבחרו לשדר. יש את היציאה לים, והדיג עצמו. בחלקו מאוד סוער. מאוד גברי. עם המון התמודדות, והתמודדות בהצלחה. לא רואים משהו דרמתי שלא מאפשר לדמויות להתמודד עם הים. משהו מאוד הרואי בעוצמות שלו. יש את העיסוק בדגים. במגוון, בצורות, בצבעוניות. ממש ברמת החקר..חילקנו את הכל לפי פונקציות כי סוג האוסף הוביל אותנו לראות את הדברים לפי המבנה הזה. הכל מחובר לטבע, מחובר למקום הזה. יש משהו קסום בכך, כמו שהיינו אומרים 'עיירת דייגים ציורית' אז משהו כזה" פירטה טולסטוב.
"תערוכה יוצאת דופן זו היא פרויקט ראשון מסוגו במוזיאוני חיפה. התערוכה מחברת לראשונה בין עולמות התוכן המגוונים של קבוצת המוזיאונים ומנכיחה את הייחודיות התרבותית שלהם. התערוכה כוללת פריטים מהאוספים של ששת המוזיאונים וכן מהאוסף האתנוגרפי העשיר. למרות השוני הגדול בתכנים ובפיזור הגיאוגרפי שלהם, המוזיאונים פועלים כגוף אחד – גוף יוצר ומחדש המאתגר את עצמו כל העת" מסר מנכ"ל מוזיאוני חיפה יותם יקיר, וקבע: "התערוכה היא יצירה עצמאית מקורית של עובדי מוזיאוני חיפה. ניקה טולסטוב, עובדת מחלקת ניהול האוספים וסטודנטית מצטיינת לתואר שלישי בתולדות האמנות באוניברסיטת חיפה, הוזמנה לאצור את התערוכה, וזאת כחלק מהשאיפה להכשיר את דור האוצרים הבא של מוזיאוני חיפה. ולדיסלב בריילובסקי, האמון בשגרת עבודתו במוזיאון על המסגור והתלייה של היצירות, הצטרף לניקה לעסוק בעיצובה של התערוכה".
התערוכה תסיים את הצגתה ב-01.02.2026.
