בארץ

"ובאזור": דיוני הצעת החוק לסיפוח עתיקות ביו"ש החלו היום בועדת החינוך של הכנסת, ללא עבודת מטה ברורה עם גורמי המקצוע

האמפיתיאטרון באתר הארכיאולוגי בסבסטיה-שומרון העתיקה. קרדיט: Archipeleg, CC BY-SA 4.0, via Wikimedia

הצעת החוק של ח"כ עמית הלוי אושרה בכנס הקיץ הקודם של הכנסת בקריאה טרומית. נוסח הצעת החוק חורג מכל נורמה בתחום הארכיאולוגיה, מעלה שאלות אתיות רבות ונשען רבות על מעמדה של רשות העתיקות בזירה הבינלאומית. מעמד שעלול להיפגע עם יישום החוק. במקביל, ככל הנראה הייעוץ המשפטי של רשות העתיקות מתנגד. מציע ההצעה לא הבהיר האם נעשתה עבודת מטה אמיתית בדבר השלכות החוק על מעמד המחקר של הרשות ועל שיתופי הפעולה הבינלאומיים שלה.

ביולי השנה עברה הצעת חוק שעלולה להשפיע על המחקר הארכיאולוגי הישראלי כולו. מליאת הכנסת אישרה בקריאה טרומית ברוב של 38 תומכים מול 27 מתנגדים הצעת חוק של חה"כ עמית הלוי שתעניק סמכויות לרשות העתיקות בגדה המערבית. למגזין לתוך הלילה נודע כי הלשכה המשפטית של רשות העתיקות, האמונה על היעוץ המשפטי, מתנגדת לחוק. במסמכי העמדה לדיון נמסר מכתב בו הצהירו שבעת המכונים לארכיאולוגיה באוניברסיטאות המחקר בישראל, ביניהם אוניברסיטת תל אביב והאוניברסיטה העברית, כי הם מתנגדים לתיקון. כיום חוק העתיקות אינו חל על הגדה, והאחריות על העתיקות באזור היא של קצין המטה לארכיאולוגיה (קמ"ט ארכיאולוגיה) במינהל האזרחי. במסגרת ההצעה, ישונה נוסח החוק שאחרי המילה "ישראל", תופיעה התוספת "ובאזור". לאור מותו הטראגי של החוקר  רס"ן (במיל') זאב (ז'אבו) חנוך ארליך בעת שחקר מצודה ללא אישור בלבנון, האם המילה "ובאזור" תכלול אתרים ארכיאולוגיים במדינות אויב כמו לבנון וסוריה?

ע"פ הצעת החוק, אזורי יהודה ושומרון "רוויי היסטוריה יהודית, וממילא לממצאים אלו אין כל זיקה היסטורית או אחרת לרשות הפלסטינית. לפיכך, לדיון על המעמד המדיני של אזורי יהודה והשומרון, אין רלוונטיות לאחריות של ישראל על הממצאים הארכיאולוגיים השייכים לעמה, ומכאן הצעת החוק הזו – שנועדה להחיל את סמכותה של רשות העתיקות גם על אזורים אלו". במקביל, ההצעה מסתמכת על מעמדה המדעי הבינלאומי של הרשות. מעמד שלא ידוע מה תהיה השפעת יישום החוק עליו. בהצעה נכתב כי "העברת הטיפול בעתיקות ביהודה והשומרון, לאחריות ישירה של רשות העתיקות, תאפשר לה להפעיל את כל סמכויותיה גם באזור, ותביא לכך שהסמכות המקצועית והארגונית על עתיקות בשטחי יהודה והשומרון תופקד בידי גורם מקצועי בעל תקן מדעי בינלאומי באופן יעיל ואפקטיבי".

צילום אווירי של שרידי העיר הקדומה של יריחו. קרדיט: researchgate.net, Creative Commons Attribution 4.0 International

במקביל, הצעת החוק מסתמכת על דו"ח סקר שוד עתיקות מטעם ארגון "שומרים על הנצח" מבית תנועת המתנחלים הפוליטית "רגבים". הארגון מתמקד בחשיפת פעולות שוד עתיקות מצד פלסטינים במרחב יו"ש. הדו"ח עצמו, משנת 2021, נכתב בצורה מוזרה. הרשימה המלאה של אתרי העתיקות שנסקרו ודרך הסקירה המלאה אינה ידועה. מנהל התוכן מוגדר כ"ארכיאולוג", אך מזוהה רק בראשי תיבות שמא יתנכלו לו בזירה המחקרית. השאלה שעלולה לעלות כאן, בהקשר להצעת החוק, היא האם רשות העתיקות תשופה כספית על אובדן מעמדה המחקרי הבינלאומי כפי שמשופה אוניברסיטת אריאל? האם הפיתרון יהיה מחקרים שלא יוכרו בעולם? ויפוצו כספית ע"י המדינה? כאמור, לפני כשנתיים החלו פקחי היחידה למניעת שוד עתיקות של הרשות לפעול גם בגדה לאחר קבלת הסמכה מיוחדת מקציני המינהל האזרחי. מנכ"ל רשות העתיקות, אלי אסקוזידו, הכחיש בזמנו כי הרשות תחל לפעול בגדה. "נכון שיש קמפיין סביב זה, אבל לא ניקח אחריות על יהודה ושומרון. לא התבקשנו ואנחנו לא רוצים את זה. להיפך — אנחנו רוצים לחזק את קצין המטה לארכיאולוגיה", אמר אסקוזידו ל"הארץ" לפני שנתיים.

מנגד, אורי ארליך, דובר עמותת "עמק שווה" העוסקת בזכויות מורשת וארכיאולוגיה, כתב בעיתון "הארץ" כי הצעת החוק הינה "גזר דין מוות" לארכיאולוגיה הישראלית. "המשמעות האמיתית של החוק היא החלת החוק הישראלי על הגדה המערבית ובעצם סיפוח. מי שעמד מאחורי ארליך וטען שהביקורת נגדו לא עניינית, יהיה חייב להגיד גם שמדובר בחוק מתבקש שאינו פוליטי, ומי שיידרש לשלם את המחיר יהיו האקדמיה הישראלית בכלל, והארכיאולוגיה הישראלית בפרט, שגם עבורה יהיה זה גזר דיון מוות" נכתב במאמר הדעה.

למגזין לתוך הלילה לא הובהר מצד מציע הצעת החוק, חה"כ עמית הלוי, האם נעשתה עבודת מטה בדבר השפעת החוק על מעמד מחקרי רשות העתיקות ושיתופי הפעולה הבינלאומיים לאחר העברתו בקריאה שלישית.

מחה"כ הלוי נמסר כי  " נדון כמובן בכל ההיבטים בהליך החקיקה. ראיתי את הפניות של פרופ׳ שטיבל ואחרים הן שגויות בעיניי. הכל יידון כאמור ברצינות בוועדה".

About the author

אלון ויס, מערכת "לתוך הלילה"