צוות המשרד להגנת הסביבה בהנחיית מנהל היחידה הארצית להגנת הסביבה הימית, רני עמיר, הגיע למקום ויצא עם צוותי החברה למקשר הימי במרחק של שלושה ק"מ מחוף אשקלון. זאת יומיים בלבד לאחר הודעת הפרקליטות לבכירים בקצא"א כי נשקלת העמדתם לדין בשל דליפת הנפט בנחל עברונה ב-2014.
במשרד להגנת הסביבה התקבלה ביום שישי האחרון (30.10) התרעה על תקלה במקשר הימי של צינור חברת קו צינור אירופה אסיה (קצא"א) באשקלון, וחשד לזיהום ים בנפט שלושה ק"מ מהחוף. מנהל היחידה הארצית להגנת הסביבה הימית, רני עמיר, הוביל את צוות המשרד שהגיע למקום ויצא יחד עם צוותי החברה למקשר הימי שפרץ. במקום התגלתה דליפה מקומית של נפט גולמי קל בכמות משוערת של מספר מטרים מעוקבים, שאירעה בשל תקלה באביזר ניתוק החירום שבצינור. ע"פ ההודעה, צוות קצא"א ביצע את אטימת הצינור והחל בטיפול בשפך באמצעות ריסוס חומר המיועד לפיזור ולפירוק השמן בים.
- מוזיאון ישראל לא לבד: המוזיאון הימי הלאומי העביר מוצגים למקום בטוח עקב המצב הביטחוני
- "בכך סיכן את ביטחון המדינה ופגע ביחסי החוץ ובאינטרסים כלכליים של מדינת ישראל"
- לאחר פסיקת בג"ץ בעתירת חוק הגיוס, התנועה לאיכות השלטון פנתה לשר הביטחון ולרמטכ"ל: גייסו באופן מידי את כלל תלמידי הישיבות החרדים
- למרות החשש המתגבר כי מערכות ההגנה האוויריות של ישראל יאותגרו במערכה בצפון, נכון לשעה זו אין שינוי בהנחיות האופרטיביות בדבר חומרים רעילים בנמל חיפה
- לרגע אחד, מאות שנים לאחר שנעלם, חזר הטרבושה לככב ככלי נשק בשדה הקרב בישראל
בהתייעצות עם המשרד להגנת הסביבה, משרד הבריאות הנחה את מתקן ההתפלה באשקלון להשבית את המתקן כאמצעי זהירות. המתקן ישוב לעבודה בהתאם להתפתחות בשטח. המשרד להגנת הסביבה יבדוק את נסיבות המקרה, ויוודא שקצא"א נוקטת בכל האמצעים למניעת מקרים דומים.
לפני ארבעה ימים, המחלקה להנחיית התובעים מוסמכי היועץ המשפטי לממשלה הודיעה לחברת קצא"א ולחמישה בעלי תפקידים בחברה בעבר ובהווה, כי נשקלת העמדתם לדין, בכפוף לשימוע, בחשד לביצוע עבירות סביבתיות בגין אירוע דליפת נפט בהיקף נרחב בשמורת עברונה וזיהום שנגרם כתוצאה מכך. על-פי החשד, חברת קצא"א ובעלי תפקידים בחברה, נושאים כל אחד לפי חלקו באחריות למחדלים ולכשלים אשר גרמו לפגיעה אקולוגית – מהגדולות שאירעו במדינה.
בדצמבר 2014, דלפו כחמישה מיליון ליטרים של נפט גולמי מקו הצינור אשקלון-אילת של חברת קצא"א לעבר שמורת ערבת עברונה, שנמצאה עשרה ק"מ מצפון לאילת. "על-פי החשד, ביום 3.12.14, במסגרת עבודות הסטת הצינור, אירע כשל הנדסי בגינו התפרק הצינור ופרצו ממנו 5000 מ"ק דלק גולמי, זרמו על פני הקרקע, וזיהמו שטחים נרחבים בשמורת עברונה. סך השטח אשר ספג את הפגיעה הגדולה ביותר עמד על כ-144 דונם, ועלויות הנזקים הוערכו בחוות דעת של מומחים בסכומים העולים על 100 מיליון שקל" נכתב בהודעת המשרד.
מכתב החשדות עולה, כי הגורם העיקרי לכשל ההנדסי שהוביל לדליפה הוא ביצוע הפרויקט באופן לקוי, תוך הפרת נהלים פנימיים והוראות בטיחות בחברת קצא"א, ללא שהוכנה תכנית משורטטת ומפורטת, ובהיעדר תיאום מספק בין גורמי התכנון והביצוע בחברה. התיק נחקר בהובלת המשטרה הירוקה של המשרד להגנת הסביבה, בשיתוף עם משטרת ישראל ורשות הטבע והגנים.
בנוגע לדליפה הימית, מחברת קצא"א נמסר: " "במסגרת פעילות תפעולית שוטפת, בשעות הבוקר המוקדמות, התגלתה דליפה מקומית בכמות קטנה מאוד של דלק גולמי לים, במרחק של יותר משלושה ק"מ מחוף אשקלון", והוסיפו: "על פי התרגולת, הדליפה הופסקה באופן מידי".
"הופעלו צוותי החירום של החברה, בשיתוף המשרד להגנת הסביבה, מצוידים באמצעים מיוחדים הכוללים חומר מנטרל את החומר שדלף ומחזיר את המצב לקדמותו. האירוע מוכל ונשלט ונמצא בשלבי סיום. החברה מתחקרת את האירוע. החברה מחויבת להגנת הסביבה וערוכה לטיפול מיטבי בכל אירוע חריג, כפי שאירע הבוקר" טענו בקצא"א.
יו"ר עמותת "שומרי הבית", יוני ספיר, מסר בתגובה לאירוע דליפת הנפט מול אשקלון: "צוותי חירום ריססו כימיקלים באזור הדליפה, כשלושה ק"מ מהחוף, המיועד לפירוק כתמי נפט לסוגיו בים (דיספרסנטים). עפ"י חוו"ד שכתב עבורנו פרופ' ריצ'רד שטיינר, על פי התקנות בארץ אין להשתמש בדיספרסנטים בעומקי מים מתחת ל- 20 מטר, או במרחק מעל אחד מייל ימי מבתי גידול רגישים לאורך החוף, אך הוא ממליץ כי השימוש בדיספרסנטים ייאסר במים בעומק קטן מ- 200 מטרים, ו/או בטווח של עשרה מייל מהחוף".
"באירוע דיפווטר הורייזן במפרץ מקסיקו נרשמו מקרים של פגיעה בריאותית במתנדבים שהשתמשו בכימיקלים מסוג זה, לצורך התמודדות עם דליפת הענק" אמר ספיר, והוסיף: "אסדות לוויתן ותמר ממוקמות מול מתקני ההתפלה של ישראל, שמספקים את עיקר מי השתייה שלנו. כאשר יתרחש אסון שפך של קונדנסט מאחת האסדות, מתקני ההתפלה יושבתו לפרק זמן בלתי ידוע, חופי הארץ ייפגעו לזמן ממושך, ומדינת ישראל תיכנס למצב חירום".
"לא מוכר כיום בעולם טיפול יעיל בקונדנסט. תקלה משמעותית היא רק עניין של זמן ומאז שמבקר המדינה כתב ב- 2013 על חוסר היכולת של ישראל להתמודד עם אירוע שפך ימי מהותי, כמעט דבר לא השתנה מבחינת ההיערכות לו. על ישראל להקדיש משאבים ניכרים כדי להגן על חופיה ומי השתיה שלה, לפתח כוח ימי מספק לעיתות חירום, להגדיל את סכומי הערבויות והביטוח הנדרשים מהזכייניות ומעל הכל- להאיץ את המעבר שלה לעולם נקי מדלקי מאובנים מזהמים, שגם מחריפים את משבר האקלים" קבע ספיר.
