במכתב בשבוע שעבר, פרסמה התנועה כי היא מתנגדת למה שהגדירה ל"מחטף" שניסתה הממשלה לבצע בערב שבועות. בהתאם, גוף התקשורת העצמאי "שקוף" דיווח כי למרות "הריכוכים" השונים, רבים מסעיפי החוק השנוי במחלוקת לא שונו במהותם.
"בעוד דברי ההסבר לתזכיר החוק הודגשו דווקא זכויות אדם ואת הכוונה לשריינן, הרי שניסוח החוק, יישומו ודרכי האכיפה שלו מרסקות לרסיסים את חומת המגן הבסיסית השומרת על הפרט מפני עריצות השלטון". כך נכתב לשר המשפטים, ח"כ אבי ניסנקורן, בפנייה של עמותת אומ"ץ בשבוע שעבר נגד תקנות חוק הקורונה, או בשמו השני חוק ההסמכה. בעמותה הוסיפו: "ניסוחו של החוק כולל סעיפים מזעזעים מבחינת שמירה על חירויות הפרט שאף אינם עומדים בתכלית בקריטריונים הקבועים בפסקת ההגבלה שבחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו". לאחר ביקורת ציבורית, והגשת כ-15 אלף הערות מטעם הציבור, "רוכך" נוסח החוק. סעיפים כמו מתן כוח לפקחים ואפילו לשוטרים להיכנס לכל לבתי אזרחים ולהפעיל כוח לפי שיקול דעתם כדי לאכוף את החוק והסעיף המאפשר לשוטר להורות לאדם לבצע פעולה אחרת הנדרשת לצורך עמידה בהוראות התקנות ללא פיקוח שיפוטי ופרלמנטרי הדוק קיבלו התייחסות. מנגד, ע"פ דיווח של גוף התקשורת העצמאי "שקוף" סעיפים רבים אחרים לא הורדו מהניסוח הבעייתי של החוק. לדוגמא "הסמכות לקביעת התקנות נמצאת גם בנוסח החדש בידי ראש הממשלה. אפילו בקביעת תקנות להגבלה בתחומי משרדים אחרים, כגון מוסדות חינוך או רווחה, אין חובת היוועצות עם השרים הממונים על התחום".
- "בכך סיכן את ביטחון המדינה ופגע ביחסי החוץ ובאינטרסים כלכליים של מדינת ישראל"
- לאחר פסיקת בג"ץ בעתירת חוק הגיוס, התנועה לאיכות השלטון פנתה לשר הביטחון ולרמטכ"ל: גייסו באופן מידי את כלל תלמידי הישיבות החרדים
- למרות החשש המתגבר כי מערכות ההגנה האוויריות של ישראל יאותגרו במערכה בצפון, נכון לשעה זו אין שינוי בהנחיות האופרטיביות בדבר חומרים רעילים בנמל חיפה
- לרגע אחד, מאות שנים לאחר שנעלם, חזר הטרבושה לככב ככלי נשק בשדה הקרב בישראל
- בג"ץ הורה על השהיית חקירת המבקר את צה"ל ושב"כ בנוגע למחדלי אירועי ה-7 באוקטובר, בשלב זה של הלחימה
בתנועה מסרו: "לא מצליחים להבין כיצד חוק כהוראת שעה, אשר מאריך למעשה את תקנות שעת חרום לתקופה של עד עשרה חודשים ומאפשר לממשלה לפגוע אנושות בחירויות הפרט ללא אישור מליאת הכנסת, אכן עומד בקריטריונים הקבועים בחוק היסוד הנ"ל".
בפנייה המשיכו כי "החוק מתיר לממשלה להתקין תקנות המענישות ללא אישור ועדת הכנסת. חשוב להדגיש בנקודה זאת, שאין מדובר במלחמה קיומית בה למשל, נורים על יישובים מאות טילים כך שאין ברירה אלא לפסוח על אישור הריבון . עסקינן בקיצור דרך מסוכן – אחד מני כמה המצויים בתזכיר החוק". בתנועה הביעו גם ביקורת, המהדהדת בגופי התקשורת, על ניסוח רשלני. מטרת הניסוח, לדעת התנועה, לאפשר "למעשה לממשלה למלא אותן בתכנים כראות עיניה, כך נאמר 'כדי למנוע הדבקה בנגיף, לצמצם את התפשטותו או את היקף התחלואה, או כדי להגן על אוכלוסיות בסיכון'".
"באופן מוזר ומפתיע, אין בחוק אזכורים רלוונטיים והדגשים לבדיקות, לאיתור נדבקים, לחובת ההתגוננות בציוד מגן מפני הנגיף ולאמצעי תחקור לשם הפקת לקחים" נכתב בפנייה. מנגד, שלשום (09.06) פורסם באתר החקיקה הממשלתי תזכיר חוק המורה על הרחבת תוקפן של תקנות שעת חירום ב-45 ימים. גם כאן, קיבל תזכיר החוק כ-1400 הערות מטעם הציבור. לילי כהן כתבה באתר החקיקה הממשלתי: "אני מתנגדת לחוק! ניהול סיכוני המגיפה אינו מחייב עוד הגבלת חופש התנועה, פגיעה בחירות ובזכויות האזרחיות ופגיעה קשה כל כך בפרנסה ובקיום של האנשים שהרי מה תועיל בריאותם אם נשללת מהם פרנסתם? אזרחים רבים נדחקים אל מתחת לקו העוני. הייאוש והתסכול כבדים יותר מתסמיני הקורונה. הממשלה צריכה לפעול בשקיפות, במתן דוגמה אישית, בדרכי הסברה ולא ברדיפה וענישה אחר אזרחים", והוסיפה: "ריכוז הסמכות להתקין תקנות שפוגעות בזכויות האזרחים ובאורח החיים הדמוקרטי בידי הממשלה ללא שיתוף פיקוח ובקרה של כלל נציגי הציבור כולל האופוזיציה ריכוזיות זו פותחת לרווחה את הדלת לדיקטטורה. למען האזרחים חובה לצמצם את השררה".
לא נמסרה תגובה משר המשפטים, ח"כ אבי ניסנקורן, למרות בקשת המגזין בנושא.
