בסקירה העולמית של פייק ניוז בראי משבר וירוס הקורונה של הסדנה הוסיפו כי מדינות החלו להשתמש בהתפרצות הנגיף כחלק מקמפיינים של מידע כוזב, ריגול ומתקפות סייבר. ביניהן סין, רוסיה וצפון קוריאה.
מגמה: מדינות שונות ניצלו את משבר הקורונה לטובת הפצת מידע כוזב, ריגול ומתקפות סייבר. חלק מהפעילות נועד לשינוי נרטיבים עולמיים בעלי חשיבות לאינטרס הלאומי של אותן מדינות. כך עולה מהסקירה העולמית של סדנת יובל נאמן שהתפרסמה השבוע. בסקירה נכתב כי במהלך חודש מרץ נשמעו אזהרות רבות מטעם גופי הביטחון וסוכנויות אבטחת הסייבר של ארה"ב, קנדה, צרפת, בריטניה, אוסטרליה וספרד מפני העלייה במספר מתקפות הדיוג ובמספר הונאות הרשת על רקע התפרצות נגיף הקורונה ומפני תפוצת מידע כוזב בנושא. "על פי דו"ח שפורסם מטעם היורופול, האקרים משתמשים במשבר במטרה לבצע הונאות רשת, מתקפות דיוג, הפצת נוזקות, ומכירה ברשת של ציוד רפואי שאינו עומד בתקנים" נכתב בסקירה
- מוזיאון ישראל לא לבד: המוזיאון הימי הלאומי העביר מוצגים למקום בטוח עקב המצב הביטחוני
- "בכך סיכן את ביטחון המדינה ופגע ביחסי החוץ ובאינטרסים כלכליים של מדינת ישראל"
- לאחר פסיקת בג"ץ בעתירת חוק הגיוס, התנועה לאיכות השלטון פנתה לשר הביטחון ולרמטכ"ל: גייסו באופן מידי את כלל תלמידי הישיבות החרדים
- למרות החשש המתגבר כי מערכות ההגנה האוויריות של ישראל יאותגרו במערכה בצפון, נכון לשעה זו אין שינוי בהנחיות האופרטיביות בדבר חומרים רעילים בנמל חיפה
- לרגע אחד, מאות שנים לאחר שנעלם, חזר הטרבושה לככב ככלי נשק בשדה הקרב בישראל
"בין פברואר ומרץ חלה עלייה במספר מתקפות הדיוג בעיקר במדינות בהן גרם נגיף הקורונה למשבר הקשה ביותר, כגון איטליה" קבעו בסקירת הסדנה, והוסיפו: "מדינות החלו להשתמש בהתפרצות הנגיף כחלק מקמפיינים של מידע כוזב, ריגול ומתקפות סייבר. מחקרים שפורסמו החודש הצביעו על כך שהאקרים מסין, רוסיה וצפון קוריאה התחזו למשרדי החוץ והבריאות של מונגוליה, אוקראינה ודרום קוריאה וניצלו את בהלת הקורונה במטרה להפיץ סוסים טרויאנים."
אופיר בראל, חוקר פייק ניוז ועובד בסדנה, אמר למגזין לתוך הלילה כי "בחלוקה גסה, אני נתקלתי בשני סוגים עיקריים של פייק ניוז [פה בארץ]. הסוג הראשון הוא מתאר כל מני מקרים מטעים של הדבקה. מקרים שלא היו ולא נבראו. תופס בעיקר לימים לפני שהקורונה הגיעה לארץ…למעשה כבר בתחילת פברואר (לפני ה-21 בפברואר בו התגלה החולה הראשון בארץ- א"ו) התחילו להופיע דיווחים שקריים שיש בישראל חולים", והוסיף: "הסוג השני של ל דיווחים שנתקלתי בהם בנוגע לצעדי ממשלה שנועדו כביכול כדי להגן מפני הקורונה שהם צעדים לא נכונים. לדוגמא הסגר שהיום נכנס לתוקף. כבר ב-16 במרץ הופיעו דיווחים שהממשלה הולכת להטיל סגר כללי. היו דיווחים יצירתיים יותר. כל מני צעדים שכביכול עושה ולא עשתה אותם או לא עשתה עד עכשיו".
בנוגע לעיצוב הנרטיב ברמה הבינלאומית, בראל אמר כי סין ורוסיה הן פעילות בתחום. "שתיהן נבדלות בצורה שהן מעצבות את הנרטיב סביב הקורונה…התקשורת הסינית, בסין ומחוצה לה, בתחילת המשבר מנסה להוריד את האשמה סביב הקורונה מהממשל המרכזי, והיא מנסה לעצב את הסיפורים סביב הקורונה בצורה חיובית. חולים שהתרפאו. חולים שיצאו מהמחלה. למעשה נעשתה השוואה במהלך תקופה של שלושה חודשים בין התקשורת הסינית לאמריקאית ב'איך מתייחסים לקורונה?'", והרחיב: "מבחינת ניתוח תוכן, בתקשורת האמריקאית יותר שמים דגש להיבט של התחלואה כאשר התקשורת הסינית יותר מדברת על מקרים של החלמה".
בנוגע לרוסיה, בראל קבע כי "דיסאינפורמציה רוסית בשנים האחרונות מנסה לייחס כל מני דיווחים כוזבים ושליליים לגבי נאט"ו. שיש נוכחות שלהן (של נאט"ו- א"ו) במדינות שונות במזרח אירופה", והסביר: "קווי ההסברה של רוסיה וסין תואמים לקווי ההסברה הכלליים שהמדינות האלה נוקטות בשנים האחרונות. מה שהרוסים והסינים עושים מבחינת הקורונה תואם מה שהם עושים באופן כללי". בראל הסביר כי הסינים משתמשים בלוחמת מידע כדי להציג את סין באור חיובי והרוסים משתמשים בה כדי להציג את המערב באור שלילי.
"החודש אירעו מתקפות סייבר רבות על ארגונים ומוסדות בענף הבריאות במספר מדינות. בית החולים השני בגודלו בצ'כיה, הכולל גם מעבדה לחקר הקורונה, חווה מתקפת כופר ונאלץ להפנות מטופלים לבתי חולים סמוכים" סוכם בסקירה, והרחיבו: "הותקפו מחלקת הבריאות ושירותי האנוש האמריקנית, בתי חולים בספרד, חברות מחקר רפואיות החוקרות חיסונים לנגיף הקורונה בארה"ב ובבריטניה, רשות בתי החולים של פריס וארגון הבריאות העולמי".
נכון לכתיבת שורות אלה, לראשונה החלו בישראל חקירות נגד הפצת פייק ניוז אך לא מדובר במקרים רבים. "למה ההשוואה הזו חשובה? באופן כללי בעולם יש התייחסות להפצת פייק ניוז. יש פעילות נגד זה. פה עד עכשיו כמעט ולא היה, וגם לא סביב שלושת מערכות הבחירות האחרונות שהייתה הפצה של פייק ניוז" אמר בראל, וקבע: "זו נקודה שאנחנו כמדינה נמצאים בפיגור. אני חושב שצרי לקחת מה שהיה בשנה האחרונה. סביב הקורונה וסביב הבחירות. להוביל שינוי איך שמתייחסים לנושא הזה. ליצור חקיקה. חקיקה חשובה ברמה הערכית של אנחנו כמדינה לא נסבול פייק ניוז במיוחד סביב בחירות".
