פרסום האישומים בתיקי 4000, 2000 ו-1000 כנגד רה"מ בנימין נתניהו בעוון שוחד, מרמה והפרת אמונים בהתאמה גרם לשינוי במערכת הפוליטית. שתיקתם הרועמת של בכירי הליכוד, וצפצופם של חיילי השדה של מטה רה"מ, רועמים.
הפרדיגמה השתנתה. הסלוגן השתנה. מ"לא היה כלום, כי אין כלום" לכדי "לחקור את החוקרים". מניקיון העצמי לכדי האשמת האחר. מכורח התפקיד לכדי כורח המעמד וההסתה. ע"פ דיווחו של ירון דקל בכאן11 בליל נאום רה"מ בחמישי האחרון (21.11), רה"מ לא הזמין עיתונאים ל"מסיבת העיתונאים" של נאומו. אדרבא, הוא הזמין הפקה שיפיקו את המעמד. על המסך הכל היה כרגיל. אך מאחורי המרקע הכל היה לא כשורה.
- מוזיאון ישראל לא לבד: המוזיאון הימי הלאומי העביר מוצגים למקום בטוח עקב המצב הביטחוני
- "בכך סיכן את ביטחון המדינה ופגע ביחסי החוץ ובאינטרסים כלכליים של מדינת ישראל"
- לאחר פסיקת בג"ץ בעתירת חוק הגיוס, התנועה לאיכות השלטון פנתה לשר הביטחון ולרמטכ"ל: גייסו באופן מידי את כלל תלמידי הישיבות החרדים
- למרות החשש המתגבר כי מערכות ההגנה האוויריות של ישראל יאותגרו במערכה בצפון, נכון לשעה זו אין שינוי בהנחיות האופרטיביות בדבר חומרים רעילים בנמל חיפה
- לרגע אחד, מאות שנים לאחר שנעלם, חזר הטרבושה לככב ככלי נשק בשדה הקרב בישראל
רק ההתקפות האחרונות של מחנה נתניהו בליכוד כנגד ח"כ גדעון סער. חבר ליכוד וותיק ואיכותי. אדם אשר מעל הכל פועל למען התנועה וערכיה. מדוע תוקפים אותו? כי הוא מעז להגיד מה שאחרים חושבים ופועלים במחשכים. אין להקל ראש בדיווח של זאב קם בשבוע שעבר כי ישנו מתמודד אלמוני נוסף אשר יצטרף למירוץ כנגד נתניהו. יו"ר מרכז הליכוד, ח"כ חיים כץ, חייב להציל את המדינה מבחירות סבב ג'. מצופה ממפלגה כמו הליכוד, בהינתן האישומים כנגד רה"מ, לעשות בחירות בזק על מנת לנקות את שורותיה. אך ציפיות לחוד, ומעשים לחוד.
שנאה רבותיי, שנאה. זה מה שמניע את תומכי רה"מ לתמוך בו. יותר שנאת סער כיורש המבוקש מאשר אהבת נתניהו. רה"מ ששקוע בפלילים אינו יכול לתפקד. לא משנה מה הוא מנסה להציג על גבולות ישראל. רה"מ ששקוע בפלילים אינו יכול לפעול במישורים המדיניים והביטחוניים בראש צלול ובנפש צופיה. אדרבא, הוא יכול רק להסתכל מעבר לפינה לצוות עיתונאי החצר אשר מנסים בכל הכוח לתת הסברים למעשיו. נכון לכתיבת שורות אלה, לא מצאתי טיעון משכנע בדבריהם.
