חמאס מרגיש את חולשתו של השלטון הישראלי. כמו פרוטקשן נפוץ, ארגון הטרור יודע כי כל אמצע חודש יש רק לעשות צלילים מעטים של חוסר נחץ על מנת להשיג את הסחורה. ראש הממשלה לעולם לא נראה לחיץ יותר.
אי-שם במערכת הבחירות הראשונה של שנת 2019 תכנית הסאטירה צחקה על "ארסנל המילים" המתרחב של רה"מ בנימין נתניהו. כרגע, נראה כי זה כל מה שנותר. כעת נראה כי לא רק סמי-אינתיפאדה ממומנת על גדר המערכת ובלוני נפץ יודע הארגון לעשות, אלא הרבה מעבר. חוליות מחבלים וירי רקטי אכן חזרו למערכה. השלטון הישראלי יכול לכבס את ענייניו בכל מקרה בו הוא רוצה אך זה לא ישנה את העניין בשטח. רגיעה זה לא.
- מוזיאון ישראל לא לבד: המוזיאון הימי הלאומי העביר מוצגים למקום בטוח עקב המצב הביטחוני
- "בכך סיכן את ביטחון המדינה ופגע ביחסי החוץ ובאינטרסים כלכליים של מדינת ישראל"
- לאחר פסיקת בג"ץ בעתירת חוק הגיוס, התנועה לאיכות השלטון פנתה לשר הביטחון ולרמטכ"ל: גייסו באופן מידי את כלל תלמידי הישיבות החרדים
- למרות החשש המתגבר כי מערכות ההגנה האוויריות של ישראל יאותגרו במערכה בצפון, נכון לשעה זו אין שינוי בהנחיות האופרטיביות בדבר חומרים רעילים בנמל חיפה
- לרגע אחד, מאות שנים לאחר שנעלם, חזר הטרבושה לככב ככלי נשק בשדה הקרב בישראל
ובין כל ההבטחות האחרונות שבאות משני צידי המפה הפוליטית, האופוזיציה מטיחה מדוע מחזירים במסגרת סבבי ההסדרה החוזרת ונשנית את השבויים בארץ זרה. אף אחד לא יודע מדוע אכן השלטון הנוכחי לא עושה מאומה על מנת להחזיר את הבנים. טוב שהחלה מחאה בנושא.
מה שהולך כעת באזור עוטף עזה הוא לימבו מנהיגותי. לא של צה"ל חלילא כי צבא ההגנה לישראל הוא לא פחות או יותר מכלי מבצע בידי הממשל. על הממשל הנוכחי בדרגים הבכירים ביותר בו, קרי שר הביטחון ואף רה"מ, לשאת באחריות למצב הנוכחי בו תושבי העוטף, אשדוד, אשקלון ונתיבות נמצאים כבשר תותחים שמאחורי השלטון מתחבא.
