בבדיקה של מערכת "לתוך הלילה" עלה כי רה"מ ושר הביטחון, בנימין נתניהו, ממשיך לפרסם את צילומיו עם חיילי צה"ל תוך התעלמות לכאורה מחוק התעמולה בזמן בחירות ותוך התעלמות מהנחיות היועץ המשפטי לממשלה (היועמ"ש), אלוף (במיל') ד"ר אביחי מנדבליט, וקביעת יו"ר וועדת הבחירות, השופט חנן מלצר, בנושא. כידוע, ישראל נכנסה לתקופת בחירות בסוף חודש מאי.
התקופה המחייבת התחילה ב-17 ביוני. בתצלומים, שנלקחו מדפי הרשתות החברתיות טוויטר ופייסבוק של מפלגת הליכוד ודף "בנימין נתניהו", עולה כי ראש הממשלה מצטלם עם מפקדי וחיילי צה"ל כביכול בניגוד לקביעות וועדת הבחירות המרכזית והעומד בראשה השופט חנן מלצר. ע"פ החוק, דין עבירה עליו הוא שישה חודשי מאסר או קנס כקבוע בחוק העונשין.
- מוזיאון ישראל לא לבד: המוזיאון הימי הלאומי העביר מוצגים למקום בטוח עקב המצב הביטחוני
- "בכך סיכן את ביטחון המדינה ופגע ביחסי החוץ ובאינטרסים כלכליים של מדינת ישראל"
- לאחר פסיקת בג"ץ בעתירת חוק הגיוס, התנועה לאיכות השלטון פנתה לשר הביטחון ולרמטכ"ל: גייסו באופן מידי את כלל תלמידי הישיבות החרדים
- למרות החשש המתגבר כי מערכות ההגנה האוויריות של ישראל יאותגרו במערכה בצפון, נכון לשעה זו אין שינוי בהנחיות האופרטיביות בדבר חומרים רעילים בנמל חיפה
- לרגע אחד, מאות שנים לאחר שנעלם, חזר הטרבושה לככב ככלי נשק בשדה הקרב בישראל
יו"ר ועדת הבחירות המרכזית, השופט חנן מלצר, קבע בבחירות לכנסת הקודמת כי אסור לראש הממשלה ושר הביטחון, בנימין נתניהו, לתעד בצילומים או לפרסם צילומים וסרטונים מביקוריו בבסיסי צה"ל בתקופה הקודמת לבחירות. בכך קיבל מלצר עתירה שהוגשה נגד רה"מ והליכוד ואת חוות דעת היועמ"ש בנושא.
"ככל שהמשיב 2 (נתניהו, א"ו) ביקר, או יבקר במתקני צה"ל, או נפגש או ייפגש עם קצינים וחיילים בתקופת הבחירות, אל לו לתעד, על דרך של צילום, או להפיץ תמונות וסרטונים ממפגשים אלה באמצעי המדיה השונים, אלא אם כן האירוע נכנס בגדר החריגים הצרים שנמנו בתגובת היועמ"ש ולאחר שניתן לכך אישור בכתב ומראש של היועצים המשפטיים הרלוונטיים (במשרד ראש הממשלה, או במשרד הביטחון) ובמידת הצורך, על-פי שיקול דעתם של אלה, בהתייעצות עם היועמ"ש, או מי שימונה לכך מטעמו במשרד המשפטים", כתב השופט מלצר בהחלטה באפריל השנה.
ע"פ קביעתו, גם עצם שימוש בתצלומי לשכת העיתונות הממשלתית ע"י נתניהו אסורה משום שהיא לכאורה מפרה את סעיף 2א' לחוק, אשר קובע איסור כללי על שימוש בנכסי ציבור לצורך תעמולת בחירות. השופט מלצר ציין: "בשים לב לצו המניעה הנ"ל- הרמטכ"ל, או מי מטעמו, יורו לכלל המפקדים והחיילים בצה"ל להימנע מעתה ואילך מתצלומים עם מועמדים לבחירות, בתקופת הבחירות, וככל שנערכו צילומים כאלה בעבר- שלא לשתפם מכאן והילך עם אחרים", וקבע: "תשומת לב החיילים תופנה לכך שהפרה של סעיף 130 לחוק הבחירות עלולה להיות עבירה פלילית או משמעתית".
בחוק הבחירות נקבע בסעיף "הגבלות על תעמולת בחירות שבה התייחסות לכוחות הביטחון או לנפגעי פעולות איבה (תיקון מס' 18) תשס"א-2000" כי "לא ייעשה תעמולת בחירות בצבא ההגנה בישראל באופן שעשוי ליצור רושם כי צבא ההגנה לישראל מזוהה עם מפלגה או רשימת מועמדים", אך מנגד הודגש: "אין בסעיף קטן זה כדי למנוע ממפלגה או מרשימת מועמדים להביע תמיכה בצבא ההגנה לישראל".
החלטת השופט מלצר באה לאחר המלצת היועמ"ש אביחי מנדלבליט לאסור שימוש בחיילי צה"ל ובתמונותיהם לצורך תעמולת בחירות מצד המתמודדים לכנסת. זאת בעקבות עתירת מפלגת העבודה בנושא באמצעות עורך-הדין גיא בוסי. בד בבד, הורה היועמ"ש למחוק ולהסיר תמונות וסרטונים עם חיילים שפורסמו מאז התשעה בינואר 2019 והועלו לדפי הפייסבוק של רה"מ או מועמדים אחרים.
היועמ"ש קבע כי ב-90 הימים לפני יום הבחירות אסור להשתמש בצה"ל לצורך תעמולת בחירות אך יש מקרים חריגים כגון "הרתעת אויב, מצב חרום וצרכים מבצעיים או אירוע שנקבע מראש אשר מתקיים בשגרה בצה"ל ונהוג ששר הביטחון או ראש הממשלה משתתפים בו". היועמ"ש הדגיש כי הביקורים עצמם אינם הבעיה אלא פרסום אותם ביקורים בצורת תמונות וסרטונים.
במקביל, בעיתון "ידיעות אחרונות" פורסם בפברואר השנה כי הפרקליט הצבאי הראשי, האלוף שרון אפק, החל לגבש נוהל מיוחד לגבי שימוש תמונות חיילי צה"ל ע"י פוליטיקאים.
בתמונות, שנלקחו מתיעוד תרגיל אוגדתי של צה"ל וביקורו של היועץ לביטחון לאומי האמריקאי ג'ון בולטון עלו תמונות וסרטונים ששותפו בדפי הרשתות החברתיות טוויטר ופייסבוק של רה"מ נתניהו ואף בדף הרשת החברתית טוויטר של מפלגת הליכוד כמוצג בתמונה.
מוועדת הבחירות המרכזית נמסר כי "יו"ר ועדת הבחירות המרכזית ממלא תפקיד שיפוטי לדון בעתירות על הפרות חוקי דרכי תעמולה. מאחר שעלולות להיות מוגשות עתירות בנושא, תובא התייחסותנו לסוגיות אלה במסגרת החלטותיו בעתירות כמקובל". בד בבד, הוסיפו בהודעה: "לגבי שאלתך, מדוע אין אוכפים את ההחלטות שהתקבלו, יש לפנות למשרד המשפטים הממונה על אכיפה".
מדוברות משרד המשפטים נמסר כי "כעניין של מדיניות, דובר משרד המשפטים, איננו מחווה דעה על סוגיות משפטיות, למעט מקרים שטופלו במשרד והם פומביים", והוסיפו: "במקרה דנן, נראה שהכתובת הטבעית לשאלות היא ועדת הבחירות המרכזית ו/או יועמ"ש משרד הביטחון".