משמע במרחק של 120 ק"מ. זאת בניגוד לגרסת המדינה למיקום האסדה רק 9.7 ק"מ מקו החוף. הדברים הועברו לידי עו"ד אילן יונש שייצג את עמותת "שומרי הבית" ו- 8 רשויות מקומיות, בעתירה לבג"צ.
למשרד הביטחון בראשות יעלון היה חלק אינטגרלי בהכנת תמ"א 37/ח' במטרה לייצר "תשתית תכנון כללית להובלת גז טבעי מלב ים וחיזוק משק האנרגיה בישראל". התכנית, לדברי יעלון, אושרה באוקטובר 2015. מנגד, מדברי יעלון, הנתמכים ע"י פרסומים, עולה כי קירוב האסדה לחוף נעשה רק באפריל 2016. במכתבו כותב יעלון שההחלטה על קירוב האסדה "נעשתה בחופזה ולא דרשה לברר את העדפת משרד הביטחון בנוגע למיקום הנקודתי באופן ממצה".
- מוזיאון ישראל לא לבד: המוזיאון הימי הלאומי העביר מוצגים למקום בטוח עקב המצב הביטחוני
- "בכך סיכן את ביטחון המדינה ופגע ביחסי החוץ ובאינטרסים כלכליים של מדינת ישראל"
- לאחר פסיקת בג"ץ בעתירת חוק הגיוס, התנועה לאיכות השלטון פנתה לשר הביטחון ולרמטכ"ל: גייסו באופן מידי את כלל תלמידי הישיבות החרדים
- למרות החשש המתגבר כי מערכות ההגנה האוויריות של ישראל יאותגרו במערכה בצפון, נכון לשעה זו אין שינוי בהנחיות האופרטיביות בדבר חומרים רעילים בנמל חיפה
- לרגע אחד, מאות שנים לאחר שנעלם, חזר הטרבושה לככב ככלי נשק בשדה הקרב בישראל
מכתב זה אינו הפעם הראשונה בה יעלון מעלה ספקות באשר לטיב ההחלטה לקירוב האסדה ממרחק של 120 ק"מ לכדי 9.7 ק"מ מחופי ישראל. כפי שדווח בעבר, הפתרון המקודם כעת הוא אסדת זיקוק נייחת בקרבת החוף עם מיכליות אכסון צפות של החומר הרעיל קונדנסט.
בד בבד, המשרד להגנת הסביבה פרסם בשבוע שעבר טיוטה להיתר הפליטה של אסדת זיקוק הגז ממאגר "לוויתן". זאת למרות חוסר השקיפות המתמשך מצד שותפות הגז בפרויקט לוויתן, לרבות נובל אנרג'י. נתון שהתבטא בהכרח בקפיצה במאות אחוזים של מכלולים בעלי פוטנציאל של דליפה מהבקשה הראשונית להיתר פליטה ועד הבקשה הסופית.
יו"ר עמותת "שומרי הבית", יוני ספיר, אמר בתגובה: "שוב ושוב עומד מי שהיה שר הבטחון בתקופה הרלוונטית לשינוי מתווה הפיתוח של אסדת לוויתן ומצהיר כי מערכת הבטחון נערכה כל העת לפיתוח המאגר באמצעות אסדה צפה מעל באר הקידוח", והוסיף: "כי המלצתו הביטחונית (אז וגם היום) היא לקבוע את מיקום האסדה במרחק 120 ק"מ מהחוף, וכי לא ידוע לו על כל חוות דעת ביטחונית שתומכת בקירוב האסדה". ספיר הרחיב כי "תשובת המדינה, לפיה השקעת 2 מיליארד הדולרים במתווה הנוכחי מאיינת את האפשרות לשנות את המתווה- מאכזבת ותמוהה". האם בטחון, בריאות, וחיי האזרחים במדינה אינם מצדיקים תיקון הטעות הגורלית הזו, למרות הכסף שכבר הושקע?".
במקביל, כפי שדווח בתחקיר גוף העיתונות העצמאי שקוף בעבר, ניר זרחי, חוקר מטעם מרכז לחקר מדיניות ואסטרטגיה ימית באוניברסיטת חיפה, קבע כי פתרון אסדת הזיקוק במרחק 10 ק"מ מהחוף הוא טעות בטחונית, וכי מטעמי בטחון האסדה בלבד, האפשרות המיטבית ביותר היא הקמת אסדה צפה במרחק 40 ק"מ מהחוף בקצה אזור "המים הסמוכים". חוות דעתו בלבד הייתה אמורה לעורר דיון במשרדי הממשלה. דבר נוסף שהועלה בתחקיר היה ש"אין אסטרטגיה אחידה" במדיניות המדינה.
במסמך של מוסד נאמן לחקר מדיניות בטכניון מאוקטובר 2018 נכתב כי הצינור אשר יעבור מפי הבאר ועד אסדת הטיפול יהיה מהארוכים בעולם. דבר אשר רק יקשה על הגנתו מקורוזיה בשל החומרים שיועברו בו. במקביל, בתקשורת הישראלית דווח בשבוע החולף על אירוע חבלה בצינור נפט בלבנון. הנזק שנגרם כתוצאה מאותה חבלה עדיין לא ידוע. ראוי בהקשר הזה לשים לב לחוות דעתו של חתן פרס ישראל פרופ' צבי בן אברהם, אשר קבע כי בשל הגאולוגיה הייחודית באזור ומה שמכונה "הפרעת דור" או "גלישת דור", יש להימנע מקיבוע מתקנים אל קרקעית הים בדיוק באזור שנקבע לקיבוע רגלי האסדה.
