עם כל מה שנאמר על הגירעון והקיצוץ הרוחבי במשרדי הממשלה, שאינו קשור לקיצוץ הגירעון, פניו של הממשל הישראלי הנוכחי לשתי אפשרויות גרועות- אינפלציה או העלאת מיסים. לא משנה מה – אזרחי ישראל יהיו אלה שיפגעו.
כדברי כתב רשת ב' לפני שבועיים: "איך הגענו מעודף של 40 מיליארד שקלים לחיסרון של 50 מיליארד?". שאלה קשה. שאלה שעליה צריכים לענות שר האוצר ורה"מ. עיתון "ישראל היום" והעיתונות המקומית הגדירו את הגירעון המסתמן כלפחות 4.5 אחוזים. מנגד, המילה בה בחרו להשתמש בהודעה לתקשורת של נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון, הייתה המילה "מעל". אם לא יופעלו צעדים מתקנים בדחיפות הגירעון רק יגדל. מי שלא קרא את ההודעה לתקשורת בקפדנות אולי לא יכל להבחין בגודל הצניחה הכלכלית מהמצוק.
- מוזיאון ישראל לא לבד: המוזיאון הימי הלאומי העביר מוצגים למקום בטוח עקב המצב הביטחוני
- "בכך סיכן את ביטחון המדינה ופגע ביחסי החוץ ובאינטרסים כלכליים של מדינת ישראל"
- לאחר פסיקת בג"ץ בעתירת חוק הגיוס, התנועה לאיכות השלטון פנתה לשר הביטחון ולרמטכ"ל: גייסו באופן מידי את כלל תלמידי הישיבות החרדים
- למרות החשש המתגבר כי מערכות ההגנה האוויריות של ישראל יאותגרו במערכה בצפון, נכון לשעה זו אין שינוי בהנחיות האופרטיביות בדבר חומרים רעילים בנמל חיפה
- לרגע אחד, מאות שנים לאחר שנעלם, חזר הטרבושה לככב ככלי נשק בשדה הקרב בישראל
"בנק ישראל בחן בנפרד את המגמות הפיסקליות הנוכחיות והצפויות. ככלל הערכתנו לגודל הבעיה הפיסקלית – בהגדרות שנקבעו במסמך הנומרטור שבמסגרתו מציג האוצר לממשלה את החריגה הצפויה מהיעדים התקציביים בשנים הבאות – דומה לזו של האוצר" התחילה ההודעה לתקשורת בעניינו של נגיד בנק ישראל, אך המשיכה: "אף שברור שעיקר האתגר יוצב לפתחה של הממשלה הבאה, טוב שממשלת המעבר פועלת כעת, בכלים הזמינים לה, כדי למתן את הגירעון. חשוב שצעדים אלו יאושרו וייושמו, כדי לסמן לשווקים שקובעי המדיניות מתחילים להתמודד עם הגירעון שתפח. אבקש להדגיש שבמידה והצעדים לא יאושרו, הדבר יעביר מסר שלילי לשווקים".
בהערכת הנגיד עולה כי ההגדרות במסמך משרד האוצר "הן 'רחמניות' במיוחד". לפי ראייתו של נגיד בנק ישראל, תחזיות המשרד נשענות על כך שהתכניות החברתיות החשובות, שאישרה הממשלה בהוראות השעה, וההוצאות בגין הסכמים קואליציוניים בממשלה היוצאת, לרבות תכנית מחיר למשתכן, יופסקו כולן. עלותן של תכניות אלה היא יותר מ-6 מיליארדי ש"ח לשנה. שנית, התנאי השני הוא שהקיצוצים הרוחביים בסכום של 5 מיליארדי שקלים שנקבעו לשנת 2021 ימומשו במלואם בלי מתן תוספות תקציביות חלופיות למשרדים המושפעים מאותם קיצוצים. התנאי הגרוע מכל הוא שתקציב הביטחון כמעט ולא יגדל נומינלית עד 2022.
משום כך, בהנחות ריאליות, הגירעון הצפוי ללא צעדים מתקנים הוא מעל 4.5 אחוזי תוצר, וגם זאת בהנחה האופטימית שלאורך כל התקופה התוצר יגדל בהתאם לפוטנציאל, ששיעור האבטלה יישאר ברמתו הנמוכה היסטורית, ושלא נתמודד עם אירועים ביטחוניים משמעותיים.
הנתון האחרון, כידוע לכל אזרחי מדינת ישראל הוא הבעייתי ביותר. אם נחלק אותו לשתי התנאים שמרכיבים אותו, יתברר מצב עגום עוד יותר. הראשון, שתקציב הביטחון לא יגדל נומינלית עוד שלוש וחצי שנים, כשהשני הוא שלא יהיו אירועים ביטחוניים משמעותיים. וכעת, הגענו לנקודת ההכרעה של משחק סכום האפס ששיחקה ממשלת ישראל היוצאת. תוצאות שעמן תצטרך להתמודד ממשלת ישראל הנכנסת. ראש הממשלה ראשון באשמה להתדרדרות המצב. גם אם לא אחראי ישירות, הוא אחראי בעקיפין. ולאחראי הישיר, קרי שר האוצר וחוזר-הליכוד כחלון, רה"מ עוד נתן ממתק- הוא הכניס במקום ריאלי ברשימת הליכוד על החזור שעשה.
שני תנאים אלה כמעט בלתי-אפשריים, והמסתמן הוא שהגאון הכלכלי הוא האחראי, בין היתר, להגיענו והחיינו ליום הזה.
