יש לרחם על עמית סגל ואיילה חסון. הפטרון מתנדנד ואתו כל הקריירה שבנו עליו. אך אל דאגה, מה שנראה כשידור עסקים כרגיל הוא לפי שעה מורגש כניסיון נואש לא להפעיל לחץ יתר עם היועמ"ש שלוקח את זמנו במידה עם תיקים בהם מעורב רה"מ.
לא סתם הכתב הפוליטי עמית סגל החל לשווק את עצמו כמומחה לבית ברחוב בלפור והיושב בו כרגע בשלל אתרי פעילויות פנאי והרצאות. סגל, כנראה, יודע מי נתן לו במידה רבה גב. בלילות קשים של מחסור במידע וכשספקולציות מתעופפות בחשכת חדרי מערכת החדשות, הוא היה היחיד עם המידע לקבלת מסרים להצגה בתקשורת. אך הוא לא היה היחיד. למשפחת הרוצה-להיות-דיקטטור (ראה ערך היסטורי במאמרנו הקודם) לחיים בבלפור הייתה ועדיין יש סדרה של כתבים אשר שידרו את התכנים שהועברו אליהם ללא עוררין. ללא סינון, ובמעט הבחנה.
מגישת חדשות 13, איילה חסון, הייתה אחת מסממני דברורי הביביזם המזוהות ביותר עם הז'אנר החדשותי בין נאמניו לתקשורת: עקבית, קשובה ותמיד באה לעת צרה. ניתן היה לראות רק את הופעותיה באיחוד רשימת "כחול-לבן" על מנת להבין את הלך הרוח התזזיתי שבטח מתקיים בבית רה"מ. גם נאומו הלחוץ והמזיע של רה"מ לא עזר להרגשה.
חסון וסגל, איש ואשה בערוציהם, נתנו לרה"מ מה שהיה להרבה מנהיגים לפניו- שופר לעם. השוני כנראה הוא ברמת הסינון והתיווך שנתנו הכתבים דעתם עליו. היה נדמה, כי בתקופה האחרונה משהו השתנה. משהו השתנה ברמת הדיוק והסינון של קלפי נתניהו בעיתונות. אולי זה ההוראות מלמעלה, אולי פקודותיו הקיסריות נדמות יותר ויותר כמו נרו או קליגולה, אולי התקפותיו חסרות השחר נגד שורות הכתבים והם ביניהם גרם לשינוי. אין לדעת. אך גם הם נדמים מיוזעים יותר, חסרי חיים ומעין חיוורים. אך רק נדמה.
כפי שאולי יאיר לפיד אכן מתייחס למפלגתו כה"בייבי" שלו- כך סגל מתייחס לביבי. המשפחה ברחוב בלפור הייתה לדעתי מקור ההשראה הראשי ומקור המסרים אותם העביר סגל ללא קושי. ביבי היה "הבייבי" של סגל. וכעת התינוק מעורער, מתנודד בין כל המתנות שנתנו לו חבריו, בין פופים של עשן ומשקה ורוד. ולא, כנראה שזו לא מסיבת יום הולדת. סגל בנה את הקריירה על תפיסת העם את ביבי. אבל כעת נראה שהעם לא בוטח יותר במי שכנראה שיקר, שיקר וסילף עובדות על מנת להמשיך שלטונית. ה"בייבי" של ביבי זה כנראה הכיסא. אולי הוא מסתיר מתחתיו כמה דברים ו"מתנות" מסוג אחר שאנחנו עוד נגלה. כמו ילד שרצה עוד ועוד, נתניהו שלנו רצה רק ורק ורק. מעניין מה הסתתר מתחת לכיסא. עכשיו נותר רק לאפשר ולגלות.
אמירות כמו "שמאל חלש" אותם בנימין נתניהו מעביר לפקידיו בתקשורת כבר לא עובדת. לכן, בנאומו האחרון, נתניהו גייס שני פחדים קטסטרופליים עבור הקמפיין. מסתבר שכעת לא רק הערבים על הגדרות ומסתערים באוטובוסים אלא גם אפריקאים. מעניין אם תהיה פעם באה זה כבר יהיה זהירות האסייתיים באים. כבר עכשיו יש אמירות כמו "יהיה גוש חוסם עם הערבים" ו-"כנץ רצה מדינה פלסטינית". הנה זה מתחיל שוב. בטח גם הפעם הוא יגיד שהוא לא הסית, שיסע וגרם למטורפים לפעול. האדם, אשר מעליב את המין האידיאולוגי עם נוכחותו, אפילו תוקף את הימין האידיאולוגי על מנת להישאר בשלטון ומצד שני מורה לו במעין התרסה לעבוד עבורו.
בסופ"ש הקודם הכתב אביעד גליקמן דיווח כי היועמ"ש נוטה, בניגוד לרוב גדול של בכירי משרד המשפטים לסגור את תיק 2000. כפי שהדגישה אורלי בר-לב תיק 2000 כביכול מחזק את תיק 4000, ומחליש אותו עם סגירתו. בהתאם, לאור ההתפתחות האחרונה בתיק 3000 שדווח ב"לתוך הלילה", המבקר מעוניין לחקור את תיק 3000, אך זקוק לאישור היועמ"ש. נראה כי כל הקלפים במערכת הפוליטית נמצאים דווקא בידיו של מנדלבליט בפרשות אלה.
