הצעת חוק הגיוס להשתמטות מגזרית של המגזר החרדי של יו"ר ועדת חוץ וביטחון של הכנסת, ח"כ בועז ביסמוט, הוצגה אמש לציבור. זאת לאחר דחיה ארוכה. ראש הממשלה הודה בשיחות סגורות כי החוק הוא איום קיומי על הממשלה. עם פרסומו, החלה להישמע ביקורת נוקבת במערכת הפוליטית, בקרב ארגוני נושאים בנטל ובקרב ארגוני חברה אזרחית. אם בעבר ארגוני הנושאים בנטל התנגדו לניסוח המרוכך הקודם של ביסמוט, ההתנגדות כעת צפויה להיות גדולה יותר.
יו"ר ועדת חוץ וביטחון (חו"ב) בכנסת, ח"כ בועז ביסמוט (הליכוד) הציג שלשום (27.11.2025) את הצעת חוק הפטור מגיוס. זאת לאחר השהייה ודחיות רבות בנושא הנפיץ. לא סתם ראש הממשלה בנימין נתניהו הגדיר את הצעת החוק בשיחות סגורות כאיום קיומי על הממשלה. הדיונים צפויים להתחיל בשבוע הבא.
על פי הדיווחים, החידוש המרכזי בנוסח שנשלח לחברי הוועדה הוא ההצעה ששירות אזרחי של חרדים ייכלל ביעדי הגיוס, אך רק בגופי ביטחון שהצבא כבר מגייס אליהם: משטרה, שב"ס, השב"כ והמוסד. לא במסגרת שירות צבאי של לוחם או תומך לחימה בלבד כפי שהוצע בעבר על ידי יו"ר הועדה הקודם, ח"כ יולי אדלשטיין. שינוי נוסף בנוסח הנוכחי הוא ביטול הדרישה של אדלשטיין לפקח על הגעת תלמידי ישיבות לישיבות אליהן הם רשומים. עוד נכתב כי חרדי מוגדר בה כמי שלמד מגיל 14 עד 18. כלומר, החוק קובע את יעדי הגיוס לא מקרב תלמידי ישיבות – אלא מקרב "בוגרי חינוך חרדי".
- בית הדין המשמעתי לעובדי המדינה: נזיפה חמורה לראש המטה של השר קרעי
- ברית באירופה? השפעות ההתקפה האמריקאית בונצואלה מורגשות מעבר לגרינלנד
- בהכוונה איראנית: שב"כ ומשטרת ישראל עצרו תושב נוסף שצילם את ביתו של בנט
- עשרות קריאות למוקד המשטרה: מקרה נוסף החודש של התחזות למשטרת ישראל
- בחסות מלחמת האזרחים בסודן: מעל 4000 פריטים ארכיאולוגיים ותרבותיים נגנבו, 5 אתרי מורשת נפגעו
ע"פ הנוסח שהציג ביסמוט שלשום, היעדים לפי הנוסח גדלו מהטיוטה הקודמת שדלפה. 8,160 צעירים יגויסו בשנה הראשונה לשירות צבאי ואזרחי. לאחר מכן ירידה – 6,840 בשנה השנייה, 7,920 בשלישית, וברביעית לא פחות מ-8,500. בשנה החמישית ואילך, לפי הנוסח, יגויסו מחצית מכל מחזור גיוס שנתי של בוגרי החינוך החרדי. אולם, זאת כאשר מחשיבים גם את אלו שיגויסו לשירות אזרחי ולא צבאי בלבד. עד מכסה של כעשרה אחוזים.
עוד דווח כי בנושא הסנקציות המובאות בנוסח שפורסם ישנה הפחתת תקציב לישיבות לפי תלמיד שקיבל צו ולא התגייס, אם לא עמדו ביעדים. זאת לפי תחשיב כי בשנה הראשונה אם לא עמדו ב-75% מהיעד, בשנה השנייה 80%, ובשנה שלישית ואילך 90%. שלילת התקציב, אם כך, אינה מלאה, אלא רק בגין התלמידים שחייבים בגיוס. הסנקציות בחוק והיעדים המוגדלים הם בתיאום עם בתי הרבנים ואישורם. זאת במטרה לאתגר ניסיונות לביטולו בבג"צ.
בתחום הסנקציות האישיות, נדמה, כי הרוב יתבסס על קיום השנה הראשונה לפי החוק. מי שישתמט ולא קיבל דחייה או פטור בתחולה מיידית לא יהיה זכאי לרישיון נהיגה עד גיל 23. במקביל, הוא לא יהיה זכאי למלגת סטודנט, לצאת לחו"ל עד גיל 23 בכפוף לוועדת חריגים, לנקודות זיכוי במס הכנסה ולמשרה בשירות המדינה בייצוג הולם לחרדים. לפי ההצעה, תוקף הסנקציות הן עד להגעה לגיל הפטור – 26.
במידה והיעד לשנת הגיוס הראשונה לא יושג, יחולו סנקציות נוספות. ביניהן כי כל חייב בגיוס יחויב בדמי ביטוח לאומי כאילו יש לו הכנסה מזערית גם אם אין לו הכנסה כזו, הוא לא יהיה רשאי להשתתף בתוכנית של המדינה או הרשויות לקבלת דיור מוזל, לא יקבל סבסוד מעונות ולא יקבל הטבות בתחבורה ציבורית.
תגובת הנגד, והמענה
ההצעה כבר גררה שורת תגובות נחרצות נגדו. רה"מ לשעבר נפתלי בנט קרא לו "חוק ההשתמטות". בנט מסר כי "זה החוק הכי אנטי ציוני שחוקק בתולדות המדינה" והוסיף: "זאת הכרזת מלחמה של הממשלה על כל מילואימניק, על כל חיילי צה"ל ועל כל הציבור המשרת. לא ניתן לדבר הזה לעבור".
יו"ר האופוזיציה, ח"כ יאיר לפיד(יש עתיד), כתב ברשת X כי "לא ניתן לחרפה האנטי ציונית הזו לעבור. לא ניתן להם לבזות ככה את הלוחמים, הפצועים וההרוגים. זה לא חוק, זה פוליטיקה עלובה של מושחתים ומשתמטים על חשבון הילדים שלנו. לא יהיה, לא יקרה, לא יעבור".
ח"כ אדלשטיין מסר בתגובה כי "כמי שהוביל במשך השנתיים האחרונות את המאמצים להרחיב את בסיס הגיוס לצה״ל – אני אומר בצער רב, זהו איננו חוק גיוס. אחרי המחדל הנורא של 7 באוקטובר הבטחנו לציבור כי מה שהיה הוא לא מה שיהיה. בניגוד לנוסח שהצעתי, החוק המוצע לא עונה על צרכי צה״ל בשום צורה. זהו עוד פלסטר פוליטי במקום חוק היסטורי. אנחנו לא נוותר. ניאבק עד הסוף למען חוק גיוס אמיתי".
התנועה לאיכות השלטון, שערכה מספר עתירות בעבר לבג"צ בנושא גיוס חרדים, מסרה כי "ההצעה של ביסמוט היא הישראבלוף המוחלט. צריך לומר את האמת: מטרת החוק הזה היא לא לגייס חרדים, אלא להכשיר את ההשתמטות ולעקוף את פסיקת בית המשפט העליון". בהודעת התנועה עוד הרחיבו כי "חשוב להדגיש: בג"ץ קבע מפורשות שאין סמכות לפטור גורף, ושחובה לקיים את השוויון בנטל. מתווה שמבטל את הצורך לגייס לוחמים קרביים ומאפשר שירות שאינו צבאי כפתרון למחסור בלוחמים, הוא בלתי חוקי, בלתי מוסרי ופוגע בביטחון המדינה. אנו נערכים לעצירת החוק הלא חוקתי המתוכנן הזה בכל הכלים המשפטיים הקיימים. שוויון בנטל הוא לא סיסמה – הוא צו השעה".
במענה לביקורת נגד החוק שהוא מקדם, שנועד להכשיר השתמטות של צעירים חרדים, טען ביסמוט כי "החוק הזה אינו כאן כדי לייצב קואליציה, הוא כאן כדי לייצב מדינה. בעזרת ה' נעשה ונצליח". על-פי פרסומים, המפלגות החרדיות קבעו כי לאור ההתקדמות החל מהשבוע יחלו להצביע מחדש עם הקואליציה.
החוק מיועד ברובו למגזר החרדי. החוק מבוסס לכאורה על חוק שעבר בקריאה ראשונה בימי הממשלה הקודמת בראשות נפתלי בנט, ויו"ר האופוזיציה הנוכחי ח"כ יאיר לפיד (יש עתיד). כלומר, לפני מתקפת חמאס ב-7 באוקטובר 2023, ולפני מלחמה במספר חזיתות במשך כשנתיים.
החוק המדובר שנוי במחלוקת עמוקה. עד כדי כך שישנו מנעד של מספר המתנגדים לחוק בקרב הקואליציה. ישנם חברי קואליציה שכבר הצהירו כי יצביעו נגדו. הערכות בתקשורת נעות בין חמישה לתשעה מהקואליציה שיצביעו בעת הצורך לפי מצפונם.
ביניהם ח״כ אדלשטיין, שטען שמדובר ב״חוק השתמטות״, ח״כ משה סעדה, גם הוא מהליכוד, שרמז שיתנגד מספר פעמים לחוק, וח״כ דן אילוז מהליכוד, שנחשב לעומתי בנושא לקואליציה. תוסיפו לכך את סגנית שר החוץ, ח״כ שרן השכל, שאמנם חברה בקואליציה אך לא צפויה לרוץ באף אחת ממפלגותיה בבחירות הבאות, והשר אופיר סופר.
במקביל, גם יש את הדרישה של שר האוצר, בצלאל סמוטריץ', להשתלב בניסוח החוק. בהתאם, עוד לא דיברו על ההתנגדות מבית לחוק מצד הצד החרדי למשוואה. תוסיפו לכך את הדיווח שיו"ר ש"ס אריה דרעי אמר בשיחות כי נתניהו אישר תיקונים בחוק שאותם דרשו הרבנים. דבר שעוד יותר ירכך את ההצעה הקיימת שכבר ככה נחשבת ל"רכה ביותר". נדמה שקיבלתם בלגאן שלם.
