בעולם מזרח התיכון

תגלית בקנה גודל: רשויות התרבות בעיראק חשפו השבוע פסל שור מכונף אשורי בגובה שישה מטרים

קרדיט: Iraqi news agency

הפסל,הנחשב לגדול מסוגו, תוארך למאה השביעית לפני הספירה. הוא נחשף במתחם ארמון של המלך הנאו-אשורי אסרחדון בנינווה העתיקה. בעבר ארגון הטרור דאע"ש ביצע הרס נרחב של אתרי העתיקות בעיר בשל היותם שרידים לתרבות שאינה קשורה לתרבות האסלאם. הפרופ' אורי גבאי מהאוניברסיטה העברית: "לגבי הגודל, אינני יודע. יכול להיות שהחשיבות של הגודל נובעת מחשיבות המבנה שבו הוא היה מוצב"

תגלית ארכיאולוגית גדולה נחשפה בשבוע שעבר בעיראק. שר התרבות, התיירות והעתיקות העיראקי אחמד פקאק אל-בדראני חשף כי נמצא בחפירות פסל פר מכונף נאו-אשורי, בשמו השני למסו, בגובה שישה מטרים. הפסל תוארך למאה השביעית לפני הספירה. על-פי הודעת השר, זהו הפסל הגדול ביותר מסוגו שתועד. הפסל, המורכב מגוף פר מכונף ועם ראש אדם, נמצא במסגרת מתחם אולם ארמונו של המלך הנאו-אשורי אסרחדון שהתגלה מתחת למסגד נבי יונס במוסול.   

אל-בדראני מסר לסוכנות הידיעות העיראקית כי "צוותי החפירה הצליחו לגלות את השור המכונף הגדול ביותר בהיסטוריה של המדינה האשורית". אל-בדראני הסביר כי "הגילוי הזה, בגובה של כשישה מטרים, בעל ערך רב מבחינה ארכיאולוגית והיסטורית", והוסיף: "עבודות החפירה [הארכיאולוגית] מצביעות על קיומם של עותקים קטנים יותר, וגרמו לזיהוי אזור אולם כס המלוכה, שיש לו חשיבות רב מעלה בהיסטוריה של המדינה האשורית".

עם קבלת הידיעה, החלה לעלות ביקורת על הגילוי. שהגילוי עצמו הוא בעצם רק חשיפה-מחדש של ממצא ידוע. מומחים הזהירו כי תיעוד מפורט של הפריט עדיין לא בנמצא. על פי הטענות הדרך ארוכה עד לווידוא הממצא. בין הפעולות שיידרשו לאימות הטענות הן תיעוד מפורט, סריקה תלת מימד ופעולות שימור. מנגד, הפסל מעלה שאלות מעניינות לעוסקים באשור. האם הפסל הוא חלק ממסורת שנשכחה? האם הוא הזמנה ייחודית למלך אסרחדון? איך ייצרו ומיקמו אותו?

האתר במוסול חווה לאורך השנים פגיעה וגניבה מצד גורמים רבים. רבים מפסלי הלמסו נשדדו על ידי חוקרים מהאימפריות האירופאיות במאה ה-19. חלקם אף מוצגים היום במוזיאונים בינלאומיים נחשבים כמו המוזיאון הבריטי. בד בבד, האתר במוסול חווה פגיעה נרחבת על-ידי כוחות ארגון הטרור דאע"ש. זאת בשל שרידים טרום התרבות האסלאמית.

פסל הלמסו במכון האוריינטלי של אוניברסיטת שיקגו. קרדיט: Poblic domain 

הפרופ' אורי גבאי, חוקר האוניברסיטה העברית העוסק בתקופת האלף הראשון לפני הספירה במסופוטמיה, ניסה להסביר. פרופ' גבאי מסר למגזין לתוך הלילה כי "אני לא מומחה בדיוק בלמסו בתקופה הנאו-אשורית, כדוגמת מה שמצאו. אבל באופן כללי למסו הוא יצור מתווך, כלומר מי שעוזר בהבאת בקשת או תפילת האדם לפני האלים. כיצור שנמצא בתווך בין האדם והאל, ובאופן כללי בין גבולות, הוא גם מגונן".

"בפסלים הגדולים מהתקופה הנאו-אשורית הוא בדרך כלל  מורכב מערבוב של חיות ובני אדם. למשל, ראש אדם, גוף אריה או פר, כנפיים וכדומה. הוא מגונן על כניסות למקדשים או ארמונות כחלק מהתפקיד שהזכרתי לעיל של הגנה, ועמידה בין גבולות ולכן הוא לעיתים קרובות נמצא בסמוך לשער, שהוא הגבול בין החוץ לפנים" הרחיב פרופ' גבאי, ופירט: "אפשר אולי להשוות את הלמסו לכרובים במקרא, ששומרים למשל על הכניסה לגן עדן, ועל פי מסורות שונים הם בדמות ערבוב בין חיות ואדם, וכנראה גם מתווכים בין האדם לאל. לגבי הגודל, אינני יודע, יכול להיות שהחשיבות של הגודל נובעת מחשיבות המבנה שבו הוא היה מוצב".

מנהל מפקדות העתיקות והמורשת של נינווה, רואוויד מואפק, סתר את הביקורת. "אחד הפרים נמצא בשנות ה-90 בצד השמאלי של הארמון, בשעה שהחפירות הנוכחיות גרמו לגילוי הפר המכונף השני" אמר מואפק. דבר שיגביר את הסטטוס התיירותי והארכיאולוגי של האתר. מואפק אף ציין כי ישנן תוכניות בשיתוף פעולה בין אוניברסיטת היידלברג בגרמניה, רשות העתיקות העיראקית ומשרד התרבות העיראקי להשקיע באתר ולהקים במקום מוזיאון נגיש לתיירים. זאת במטרה לקשר את התרבות האשורית באתר עם זו האסלאמית של המסגד.

פטר ניקולאס, הארכיאולוג מטעם אוניברסיטת היידלברג, סיפר על חשיפת מספר רב של תעודות כתב יתדות. לטענתו, תעודות אלו "נושאות את כתביהם של מלכי אשור כמו סנחריב, אסרחדון ואשורבניפל. מלכים הנחשבים לחלק מהמלכים הגדולים ביותר של הממלכה האשורית. זאת במקביל למציאת ממצא קטן שמייצגים אולי את שלל המלחמה האשורי מקמפיינים במצרים ובשאר הלבנט".

About the author

מערכת מגזין לתוך הלילה