הורדת הדירוג של מוסדות אקדמיים מובילים במדד שנחאי הבינלאומי הינו רק סממן של המגמה. נדמה כי הורדות הדירוג הן תוצר ישיר של החרם האקדמי המתחזק נגד מוסדות ישראליים. במקביל, למגזין לתוך הלילה נודע כי מספר גדול מהיצרנים הגדולים בישראל העבירו פסי ייצור מחוץ למדינה מחשש לחקיקה זרה נגד מוצרים מישראל, ומחרם סמוי על תוצרת ישראלית.
מעמדה הקשה של האקדמיה בישראל הוא עובדה מוגמרת. מתחילת הלחימה לאחר מתקפת השבעה באוקטובר 2023 החל גל עכור של חרם אקדמי מתגבש נגד מוסדות ישראלים בעולם. במקרה הטוב, ביטול ודחיית פרסומים ושיתופי פעולה באופן מוצהר בשל הלחימה. במקרה הרע, פשוט חרם "שקט" של הכשלה ללא השארת זכר למהות ההתנגדות לאקדמיה בישראל. נדמה, כי תוצאות החרם לאט-לאט מתגלות.
לאחרונה פורסם כי במדד שנחאי הבינלאומי לדירוג מוסדות אקדמיה- המוסדות הישראלים ירדו בדירוג זו השנה השנייה ברציפות. האוניברסיטה העברית ירדה למקום ה-88 מהמקום ה-86 ב-2023. מכון ויצמן ירד למקום ה-71 מהמקום ה-68 ב-2023. הטכניון ירד למקום ה-97 מהמקום ה-79 ב-2023. הדירוג הנתון בכלל משקלל נושאים טכנולוגיים בעיקרם, ולא כולל תחומים כמו מדעי הרוח.
- בית הדין המשמעתי לעובדי המדינה: נזיפה חמורה לראש המטה של השר קרעי
- ברית באירופה? השפעות ההתקפה האמריקאית בונצואלה מורגשות מעבר לגרינלנד
- בהכוונה איראנית: שב"כ ומשטרת ישראל עצרו תושב נוסף שצילם את ביתו של בנט
- עשרות קריאות למוקד המשטרה: מקרה נוסף החודש של התחזות למשטרת ישראל
- בחסות מלחמת האזרחים בסודן: מעל 4000 פריטים ארכיאולוגיים ותרבותיים נגנבו, 5 אתרי מורשת נפגעו
אחת העדויות לחרם אליו נחשפתי היא של דוקטורנטית מבטיחה במדעי הרוח שאחד ממנחיה המרכזיים, איש אקדמיה במדינה במרכז אירופה, ביקש להיעלם מעבודת מחקרה. לא רק זאת, האחרון ביקש ממנה שלא תציין אותו בעבודתה הנוכחית או בכל מחקר שלה בעתיד "בשל המחיר" שמשפחתו משלמת, ובשל המצב בעזה. מקרים דומים פורסמו בעיתון "הארץ".
במטה המאבק בחרם האקדמי שהקים ועד ראשי האוניברסיטאות (ור"ה) נרשמו עד לפני חודש יותר מ־750 מקרי חרם מוכחים. בסקר בקרב האקדמיה הצעירה בישראל לשנת 2023 עלו נתונים מדאיגים. נתונים מדאיגים בשל העובדה שהפצת הסקר בקרב המשיבים הסתיימה בחודש אוגוסט 2023. בשיא ימי המהפכה המשפטית והמחאה כנגדה, וטרום מתקפת ארגון הטרור חמאס.
התוצאות מצביעות עליה במודעות ובחשש בקרב חוקרות וחוקרים צעירים ביחס לפוטנציאל של הדרה גוברת מהקהילה האקדמית הגלובלית. לאחר מתקפת השבעה באוקטובר, בדו"ח הסיקו כי "המאורעות הללו מעלים חשש כבד כי מידת הבינלאומיות של האקדמיה הישראלית תיפגע מהדרתה של ישראל מהקהילה האקדמיה הגלובלית". בדו"ח של מכון נאמן בטכניון בחודש יוני השנה הבהירו כי הסקר מנסח בצורה רשמית קו ישיר בין שיקולים פוליטיים-ביטחוניים לבין פוטנציאל לפגיעה אקדמית.
בדו"ח, שהתבסס על תמונת מצב ממאי השנה, עלה מתוך תשובות הנשאלים כי החרם הסמוי רב יותר מהחרם הגלוי. למעשה תמונת מצב של 51% מול 49%. מתוך 288 דיווחים, 153 דיווחו שאירוע החרם קשור למחקר. בהתאם, רק 17% מתוך 106 הנשאלים שענו על מידת הפגיעה דיווחו כי לא היתה שום פגיעה במחקר. בד בבד, בנוגע לקשרים ושיתופי פעולה במחקר, 33% סימנו השהייה או עיכוב בהסכמי שיתוף פעולה אקדמי בין מוסדות, 31% דיווחו על הפסקת קשרים מחקריים ו-15% דיווחו על סירוב לעבודת מחקר משותפת.
בנוגע לתחום מאמרים ופרסומים אקדמיים, 72% מהדיווחים היו בנוגע לאי-קבלה ודחיית פרסומים. הנתון המרתיע הוא כי 9% דיווחו על אי-מתן ביקורת על מאמרים. חרם סמוי שיכול לפגוע קשות באקדמיה. בנוגע להשתתפות בכנסים אקדמיים, 64% מהדיווחים היו מקרי ביטול ומניעת הגעתם לאירועים. 7% היו בנוגע לאי-מתן קרדיט בכינוסים. הדו"ח ציין כי מרבית הדרכים בהן פעלו אנשי האקדמיה הישראלית נגד החרמות התבררו כלא אפקטיביות.
בדו"ח של מכון נאמן עוד התריעו כי "בתנאים האלה, החרם האקדמי- אם באמצעות ניתוק פורמלי או הימנעות לא-רשמית משיתוף פעולה- עלול לפגוע במובהק ביכולת של אקדמאיים ישראלים לצמוח, לפרסם ולהשתלב בקהילות המחקר המובילות". עוד הוסיפו שהממצאים מדגישים "כי הפגיעה הפוטנציאלית אינה רק מוסדית אלא גם אישית: היא מתבטאת בתחושת בידוד מקצועית, בחסמים לגיוס סטודנטים ובמגבלות על השתתפות בכנסים או בקבלת מענקים". בקצרה, בידוד.
בנוגע לתעשייה, העולם מהדק את האמברגו על ישראל, בעיקר בתחום הביטחוני. בין המדינות שקבעו אמברגו על ישראל, בעיקר עקב הנעשה ברצועת עזה, ניתן למנות את גרמניה, בריטניה וצרפת. למגזין לתוך הלילה נודע כי בשל האמברגו המתהווה חלק מהיצרניות המובילות בישראל כבר העבירו פסי ייצור מחוץ למדינה. זאת על מנת להתמודד עם האפשרות להרחבת האמברגו לתחומים נוספים, ונגד חרם סמוי נגד מוצרים ישראלים. מדובר במפעלים ישראליים ותיקים ובעלי מוניטין בעולם בתחומי התעשייה המסורתית, ותעשיית ההייטק.
תשומת לב מיוחדת לתעשיית ההייטק צריכה להינתן, שמטבע הדברים לא מתרכזת אך ורק בתחום הסייבר. להודעת תוכנית הורייזן האירופית, המתמקדת בהשקעה בגופים העוסקים במחקר ופיתוח, על הכוונה להתנתק מהשקעה בגופים ישראלים יש השפעה מכרעת על היכולת שלהם להמשיך לפעול. משיחות שמגזין לתוך הלילה קיים עם שורה של גורמים במיזמים ישראלים הניזונים מהתוכנית עלה כי כוונה זו של תוכנית הורייזן מהווה מכת מוות לפעילותם. דבר זה ישפיע במידה רבה על שוק העבודה הישראלי, ועל עתיד התעשייה והאקדמיה. הן פועלי ייצור, והן אנשי מחקר, בהיקפים גדולים יותר ויותר מוצאים את עצמם ללא תעסוקה.
נדמה כי המסקנות הנגזרות מתוך המצב של התעשייה, ושל האקדמיה, מצביעות על הצורך המיידי להקמת מנגנון לאומי על שינסה להתמודד עם המצב המידרדר. השאלה הנותרת היא כפולה: האם הממשלה שומעת? והאם בכלל אכפת לה?
