בשבועות האחרונים קיימתי מספר שיחות עם מספר בכירים לשעבר בשירות הביטחון הכללי. למרות המחלוקות על מספר רב של דברים, בנושא אחד היה קונסנזוס מוחלט. הם נשאלו האם בנסיבות הנכונות תחת "ראש שירות פוליטי" יעקבו אחר עיתונאים, התשובה היתה מתבקשת. "בוודאי" היתה תשובה אחת.
בשבועות האחרונים קיימתי שיחות עומק עם שורה של בכירים לשבר בשירות הביטחון הכללי. בנושאים רבים יש ביניהם מחלוקות עמוקות. בין אם זה ביטחון ואמון בתחקיר של השירות בנוגע מחדלי השבעה באוקטובר, בין אם זה מועד התפטרות וסיום כהונת ראש השב"כ רונן בר, זהות מחליפו או אמות המידה לפיהן יפעלו בעת מעמד הבחירה. אך דבר אחד, נדמה, מדיר שינה מעיני כולם. בעיני כולם הוא אקוטי. מפחיד. דבר אשר יחיש נמרצות את הידרדרות ישראל לעבר חשיכת הדיקטטורה.
- דעה: קו פרשת המים נחצה כבר ב-2024, כעת זה להיות או לחדול
- הערכה: הסחר הלא חוקי בחיות בר בישראל מגיע לעשרות מיליוני שקלים
- מגמה מדאיגה: מתחילת השנה נתפסו 32 קופים שנסחרו בישראל
- בשנתיים האחרונות נתפסו כחמשת אלפים מטבעות עתיקים בתפיסות של סוחרי עתיקות ביהודה ושומרון
- דג, אדם, עולם: תערוכה חדשנית חוצת זמן ומקום תציג לראשונה פריטי אומנות וארכיאולוגיה במוזיאון הימי הלאומי
בעיני כולם, ראש שירות פוליטי, כזה שנצבע בצבעים פוליטיים או שממלא אחר הוראות הדרג הפוליטי-מדיני ללא שיקול דעת ובהינף יד, הוא אסון. מעבר מהיר וחד למדינת עריצות מוחלטת. גם הניסיון הנואל לקבע ראש שירות זמני הוא ניסיון לקבע דבר שכזה בפועל. אחרי הכל, במדינתנו המתפלפלת הזמני הוא הקבוע ביותר. הזמני ישפיע מכל קביעה חוקתית כלשהי.
כולם. כל בכיר לשעבר בשב"כ עמו שוחחתי היה בעל ותק משמעותי בשירות. כל אדם תרם למדינה מעל 25 שנות שירות. לכולם היתה אותה אמירה. המילה "אסון" חזרה יותר מפעם אחת. יכולת "הריסון" עליה חוזרים בהקשרים שונים מתנגדי הממשלה מצד אחד כזרקור ליכולות השב"כ מחד, ותומכי הממשלה כאם השירות עצמו אינו בר ריסון מאידך, תשתחרר לחלוטין. אחד הבכירים ציין כי מתוקף חוק השב"כ שחוקק בתחילת המילניום הנוכחי לשב"כ "יש כוח שלא קיים בשום מקום במדינות הדמוקרטיות".
סעיף שמעסיק רבים הוא סעיף "החתרנות", בהינתן גמישות מסוימת, יכול להיקבע לגבי כל גורם שעלול להיתפס כ-"אנטי- המדינה". יותר נכון "אנטי-שליטיה". בהינתן השאלה האם בהינתן הנסיבות הנכונות של "ראש שירות פוליטי" יעקבו אחר עיתונאים, התשובה היתה מתבקשת. "בוודאי" נאמר.
כל התקשורת החופשית, בהחרגה של מחוללי התעמולה או שופרות מטעם השלטון, צריכה להזדעזע. אלה כבר לא דיבורי הגזמה. אלה לא דיבורי אספמיה. אלא לא דיבורי קצוות. זה בא מאלו שהיו בלב המאפליה. בלב העשייה הביטחונית בישראל. במשך עשרות שנים. אחרי מחדל השבעה באוקטובר 2023, הממשלה התעקשה במסע התעמולה הנלוז תחת הכותרות "ביחד ננצח". הגדיל ראש הממשלה כשהדגיש שוב ושוב, תחת העין הבוכיה של עם ישראל, כי צבא ההגנה לישראל "פסע מניצחון".
האמת מרגישים עם קבלת החשבון. תחת ערפל הקרב. הקרב הארוך בתולדות המדינה. זה שדרש את ההקרבה הרבה ביותר מתוך כל מלחמות ישראל. ממשלת ישראל העבירה את החלק המכריע ברפורמה, או ההפיכה, המשפטית להאדרת כוחה ולהכנעת הבלמים והרסנים. אין מענה מצד הממשלה, או תומכיה, בדבר מגבלות הכוח. פסע מהניצחון המוחלט? אנחנו פסע מהשליטה המוחלטת. פסע מאומת כל ניתוריה. פסע ממדינת משטרה. אם יתרחש הדבר כפי שנחזה ע"י ראשי ממשלת ישראל, חזונו של ג'ורג' אורוול יראה כבר לא כדיסטופיה אלא כאוטופיה אופטימית.
קו פרשת המים, האירוע שהראה שהפנטזיות יכולות להפוך למציאות, היה אירוע מעצרם והחזקתם של "ארבעת קיסריה". "מעשה טרור, פזיזות באש וניסיון הצתה" צעקו הכותרות. הלכה למעשה, היה זה אירוע מכונן בו חוסר חישוב הנוגע לפצצת תאורה שפג תוקפה, בשימוש מחאה, נחווה ועוות על ידי מערכות הכוח בישראל לשימוש עבור משפחת השליט. אולי רבים שכחו, אבל במסגרת הפרשה הועבר סרטון ערוך על-ידי משטרת ישראל. הנאשמים עברו תהליך מעצר ארוך ומייגע. זה סימן את האות. המשטרה נפלה, השב"כ בהישג יד.
אמש ראש השב"כ רונן בר הגיש תצהיר לבית המשפט בו כתב מפורשות כי ראש הממשלה התבטא באוזניו "לא אחת כשביקש לבסס את ציפייתו כי שב"כ יפעל אזרחים, המעורבים בפעילות מחאה והפגנות אל מול הממשלה. כך, נדרשתי להעביר פרטים באשר לזהותם של אזרחים ישראלים, פעילי מחאה, שעקבו אחרי מושאי אבטחה, הובהרה לי הציפייה לפיקוח אחרי 'מממני מחאות'".
השאלה הנובעת כעת היא התגובה אם המהלך יאושר. המהלכים הרבים בניסיונות לבלום את ההתפוררות בתקווה יתרבו. בעבר עו"ד גונן בן יצחק, מוחה ותיק נגד ראש הממשלה וממערך עוטף עצורים של המחאה הנוכחית, וישי הדס ,מקים ארגון המחאה קריים מיניסטר, הגישו עתירה לבג"צ. מטרת העתירה הוצאת צו כנגד מינוי ראש שב"כ חדש. במכתבו לבית המשפט, ראש השב"כ הנוכחי הצהיר כי נתבקש לפעול נגד אזרחים ופעילי מחאה.
במקביל, ראש השב"כ לשעבר יורם כהן חשף כי נתניהו ביקש בתקופתו לפסול את נפתלי בנט מהקבינט המדיני-ביטחוני לאחר ששמע שהאחרון הודח מסיירת מטכ"ל בשל "בעיית נאמנות". כהן, בריאיון לגלי צה"ל, ציין כי סירב לבקשה. במקביל, בעבר דווח כי נתניהו ביקש לעקוב אחר ראשי מערכת הביטחון, הרמטכ"ל וראש המוסד, מתוך חשש לדליפת פעולה סודית. כהן, גם כאן, סירב.
כוח בלתי מוגבל. זו המטרה של ממשלת ראש הממשלה בנימין נתניהו. של ראש הממשלה שהכוורת הפרטית שלו נפרצה על ידי מדינה ערבית העוינת לישראל. על כך אין עוררין. אחד מהבכירים לשעבר עמם שוחחתי ציין שמבחינתו "זהו היה ניסיון גיוס של יועצי ראש הממשלה".
הכניסה לכאורה של קטאר, והאינטרסים שלה, כמשקל במכלול השיקולים של שניים מתוך יועצי ראש הממשלה הקרובים ביותר היא עננה עכורה. עכשיו בואו נעשה תרגיל מחשבתי. פרשה שכזו היתה נחקרת אם ראש השב"כ יהיה מינוי זמני? נאמן לראש הממשלה ולא למדינה? ככתוב בתצהיר שהגיש ראש השב"כ הנוכחי? ברור שלא. זו המטרה הסופית. להציג אלטרנטיבה למציאות. לעוות אותה, לגמד אותה, להסתיר אותה וליצוק אותה מחדש. את המדינה, ואת המציאות ביחד. בעולם בו ראש השירות החשאי הוא נאמן לשליט ולא למדינה, כל אדם המתקיים לא בהלימה עם השלטון הוא איום, ובאיומים יש לטפל. כל פרשיות השחיתות השונות לכאורה של ממשלות ישראל האחרונות היו לא יוצאות לאור. תרבות השחיתות המערכתית היתה משגשגת, ללא עוררין. מעט הידוע היה נגנז עוד באיבו.
מנהיגי המחאה נגד שלטון, כל שלטון, היו נעצרים עוד לפני התגבשות המחאה. תנו לזה רגע לשקוע. לשם מכוונת הממשלה. לשם מכוון ראש הממשלה. לא מספיק שהם משתעשעים במוחם הקודח עם רעיון דחיית הבחירות בשנה לפחות. זה התחיל קטן עם השר גולדקנופף, אך לשם נושבת הרוח.
