בארץ

מאמר דעה: המעטפת הקרויה כחול לבן צפויה להיקרע

כחול לבן באוגוסט 2020. קרדיט: דף פייסבוק גבי אשכנזי.
Written by אריה הלבר

עם כניסתה של כחול לבן לממשלת 36 השרים נדמה היה כי השעון החל לתקתק עד התבטלותה הפוליטית. הימים הקרובים צפויים להיות הרי גורל עבור המפלגה הצעירה אשר מבקיעה גול עצמי פוליטי אחד אחר השני. על ידי מי? על ידי ראשיה גבי אשכנזי ובני גנץ. שני רמטכ"לים שנוצחו במגרש הפוליטי.

כניסתה של כחול לבן ל"ממשלת האחדות" (אוי איזה ביטוי אומלל) הייתה בגידה איומה ונוראה בהבטחת הבחירות שכחול לבן מכרה למצביעיה ברמה השורשית ביותר. זאת עם התפטרותה של אורית פרקש הכהן מהכנסת, והתפטרותו של אסף זמיר מהממשלה. נדמה כי בימים, בשעות הללו "נמתחת" המעטפת ועומדת בפני קריעה. במכתב ההתפטרות של אסף זמיר ממשרד התיירות מועלות מסקנות שעומדות בליבת האירוע.

"היו רגעים שהרגשתי על אמת את ההשפעה שלנו ורגעים ששאלתי את עצמי האם אנחנו מרסנים את נתניהו או מסייעים בעל כורחנו בהנצחת שלטונו" כתב זמיר, והוסיף: "אני מתפטר מתפקידי כשר בממשלה. אני לא יכול עודד לשבת בממשלה שאין לי שמץ של אמון בעומד בראשה".

לאחר ההפגנות אמש, הודיעה מיקי חיימוביץ "יש בימים האחרונים קבוצה הולכת וגדלה בכחול לבן שחושבת בהחלט על אופציה של פירוק אחראי של השותפות עם הליכוד, לא לוותר על מוקדי הכח , אבל לפעול להחלפת נתניהו".

לאותם חברי כנסת ושרים בכחול לבן שרואים את עצמם פועלים בפוליטיקה גם בעתיד מחלחלת התובנה שהשתייכותם לנבחרי כחול לבן כעת גוזרת עליהם כליה פוליטית ועתידם בעצם מאחוריהם שניה קלה אחרי שפצחו בקרירה הפוליטית שלהם. המצב המוראלי בכחול לבן בהתאם. תשאלו רק האווירה שנסכה בראיונות גוש כחול לבן בממשלה הפריטטית בשבוע האחרון.

About the author

אריה הלבר