בארץ דעות

מאמר דעה: את מי באמת מעניינת סכנת נגיף הקורונה?

קרדיט: צילום מסך, דף פייסבוק ראש הממשלה.
Written by אריה הלבר

השבוע החולף, והבלבול הניהולי שהגיע לאחריו, הראו אפילו למאתרגי המדיניות הנוכחית של הממשלה המנופחת בתולדות ישראל כי שיקולים פוליטיים קודמים לשיקולי בריאות, כלכלה וחיים. ללא מכתב העיריות החרדיות, ספק אם ראש הממשלה היה פועל כפי שפעל. בינתיים, גורמי הממשל מאשימים את הציבור המבולבל במצב הנוכחי.

ראש הממשלה בנימין נתניהו צריך לקבל עשר מתוך עשר. הפליק-פלק דאבל-סיבוב שביצע השבוע מהמקפצה של הביצה השלטונית הנוכחית ראוי להערכה. לא פלא שהציבור לא מתייחס ברצינות למגפת מפגע הקורונה כאשר סגני שרים, שרים, בכירים ואף ראש הממשלה משחקים בחיינו בצורה שמזכירה יותר מכל מונופול. כנראה מישהו לא רוצה להיעצר ולהישלח למשבצת הכלא. חלקם עדיין לא מקיימים את ההגבלים שהם עצמם, מכורח היותם חלק מהממשלה, קבעו.

ברגע האמת, כשעל כפות המאזניים מונחות מן הצד האחד בריאות הציבור ומן הצד האחר שביעות הרצון של הבסיס האלקטורלי החרדי, ראש הממשלה הראה מצמוץ ראשון ועד כמה מעניינת אותו סכנת הקורונה לציבור הישראלי. הבחירה המתמשכת להעדיף את שביעות הרצון של האלקטורט צריכה להשאיר גם את הנאמן שבתומכיו בסימן שאלה גדול מאוד.

קור רוח בתהליך קבלת ההחלטות לא היה. כך עולה לפחות מדבריו של הפרויקטור רוני גמזו בשיחת פלאפון שלא נועדה לציטוט ושל מנהל בית החולים ספרא לילדים, ד"ר איתי פסח, בריאיון לדה-מרקר. "אני ועמיתיי חושבים כי חייבים להינקט צעדים דרסטיים ומיידיים, ולא דיונים של שבועיים, ואחריהם שינויים וצעדים בעוד שלושה חודשים. אין ברירה. לא קרה פה משהו קטן – מספר הנדבקים זינק בתוך שבוע. אנחנו על סף אובדן שליטה על ההתפרצות" אמר פסח. אותו "קור רוח" שעומד בבסיס ההחלטה "להפוך" את המלצות פרויקטור הקורונה לסגר על עשרה יישובים אדומים, לסגר לילי על כ-40 יישובים, והעננה של סגר כללי ברקע, מותיר את נאמני מדינת ישראל משותקים. אולי אפילו מתדהמה ומחוסר אונים.

בחינה מקרוב של פניית ראשי העיריות החרדיות (בני ברק, ביתר עילית, אלעד, עמנואל) מלמדת על מערכת של איומים פוליטיים כלפי ראש הממשלה. "כמי שניהל את המשבר הזה מעולם לא טרחת לשמוע את קולנו" כתבו ראשי העיריות, והוסיפו: "פעם אחר פעם הטלת סגר ועוד סגר על הערים החרדיות…החלטת במכוון להשאיר את המדינה פתוחה בחודשים יולי-אוגוסט". לקינוח כתבו כי "אנו מודיעים בזאת כי אנו נפסיק את שיתוף הפעולה עם הרשויות השונות בכל הנוגע לסגר".

"אנחנו רואים בך את האשם היחידי לצעדי ענישה אלו…לא נוכל להחריש עוד". זה המשפט שתפס את ראש הממשלה כנראה, ואם זה לא הספיק- אזי "הקול קולך, אך בסופו של יום תישמע תגובתם הכואבת של רבבות תושבי הערים החרדיות- בקולם". בבחינת אין דין ואין דיין והמסר הקובע הוא השתייכותך הפוליטית ואף המפלגתית- ההשפעה הפוליטית היא כנראה ההשפעה המכרעת. גם בדיני חיים ומוות. אלו פניה של מדינת ישראל. בראשות ראש ממשלה שעוסק אך ורק בענייניו הפוליטיים והאישיים.

Print Friendly, PDF & Email

About the author

אריה הלבר