מאמר דעה: אחריות בימי קורונה

גלגל השמות של השעירים לעזאזל הפוטנציאלים לא איחר להגיע. אלופים, רמטכ"לים, מנכ"לים לשעבר- כולם הבינו את האחריות, אך גם את הטריק. כמו כל דבר בממשלה הנוכחית, הכל הצגה.

בורסת השמות של פרויקטור הקורונה המיועד להטה ממש בשבועות האחרונים. החל מהרמטכ"ל לשעבר , רא"ל (במיל') גדי אייזנקוט, דרך אלוף (במיל') רוני נומה, אלוף (במיל') אמיר אבולעפיה, מנכ"ל משרד הבריאות לשעבר פרופ' גבי ברבש- כולם בסופו של דבר הבינו את מהות תפקיד פרויקטור הקורונה. תפקיד סמכותי, ללא סמכות פרקטית בכלל.

לדברר את הדברורים. זה מה שעמד לנגד עיניהם של מקבלי ההחלטה למנות את פרופ' רוני גמזו. הזיגזג בהחלטות הממשלה, לא רק בנוגע למהות הפרויקטור אלא גם למהות טקטיקת הסגר בה השתמשו בצורה לא מיטבית עד כעת. בעוד הראשונים עמדו על כך שיהיו להם סמכויות ולא רק מחויבויות. זאת על מנת שלא ייווצר מצב בו ישארו אמנם עם תואר, אך ללא כוח. גמזו כנראה נקרא לדגל, כי הוא מאמין לדגל. אך באותה מידה, קריאה לדגל לא בהכרח מנקה את אורוות הפוליטיקה מהפרשות הסייחים.

הסבירות היא, שראש הממשלה בנימין נתניהו ושר הבריאות יולי אדלשטיין מצאו מטרה חדשה. והכוונה היא לשעיר לעזאזל בפוטנציה חדש. כמו תמיד, אם תהיה הצלחה, ראש הממשלה יגרוף את כל קריאות ההלל. אם המצב יחמיר, כמו שהוא צפוי להחמיר, אנחנו יודעים כבר מי אשם. מלכוד אחד אפס לפרופ' גמזו. מטרה נוחה לראש הממשלה. כולם "מרוויחים".

כשראש הממשלה קורא לחלק מהעם שקורא לו להתפטר עקב תיקיו הפליליים, ביניהם לאחרונה צף מאבטח שלו לשעבר, אנחנו עדים לרמות הרפש שהאב מוכן להפיץ על מנת לאשרר את הרפש של הבן. בהפגנה המתוחה האחרונה עם פעילי ארגון לה פמיליה כמייצגי הימין, בהודעות שקדמו לכך נכתב כי מדינת ישראל "במלחמת אזרחים". זה לא מלחמת אזרחים עדיין, אך בשל עידודו של ראש הממשלה- אנחנו קרובים לכך מאי פעם. ראש ממשלה שנאשם בשוחד, מרמה והפרת אמונים.