המערכת הפוליטית הנוכחית עברה מה שנדמה שלא עברו קודמותיה. האמון בפוליטיקאים באשר הם נמצא בשפל. שום סופרלטיב ושם תואר חפץ הכרה לא ישנה את העובדה המרה- ראש הממשלה החליפי בני גנץ בהחלט שינה. הוא שחק סופית את האמון במערכת.
רק לפני שבועיים, נשמע קולו של ראש הממשלה בנימין נתניהו כי תיקיו הפליליים וכתב האישום נגדו "מופרך ותפור". כל המטרה מבחינתו, היא להצהיר כי יחליפו את שלטון הימין. כי מבחינתו, הוא ימין. גם אם בדיעבד, הוא מכיר בהקמת מדינה פלסטינית. "מנסים להפיל אותי ואת מחנה הימין. למעלה מעשור שהשמאל לא מצליח לעשות זאת בקלפי, אז בשנים האחרונות מצאו פטנט חדש. גורמים במשטרה ובפרקליטות חברו יחד לעיתוני השמאל, אני קורא להם 'רק לא ביבי', כדי לתפור לי תיקים הזויים" אמר נתניהו במעמד, והמשיך: "החקירות האלה זוהמו ונתפרו מהרגע הראשון. מה הפלא שנגמרו בכתב אישום מופרך ותפור? פעמיים התערבה חבורת 'רק לא ביבי' ברגל גסה בבחירות. ערב הבחירות באפריל 2019 הם הזדרזו לפרסם כתב חשדות נגדי. הם היו בטוחים שנתרסק בבחירות. זה לא קרה, אז הם ניסו עוד פעם". יו"ר כחול לבן, ח"כ בני גנץ, לא בא מיוזמתו להגיב לדברים. רק כאשר חלקים מסוימים בכחול לבן לא הסכימו לשתוק בבושת פנים.
- מוזיאון ישראל לא לבד: המוזיאון הימי הלאומי העביר מוצגים למקום בטוח עקב המצב הביטחוני
- "בכך סיכן את ביטחון המדינה ופגע ביחסי החוץ ובאינטרסים כלכליים של מדינת ישראל"
- לאחר פסיקת בג"ץ בעתירת חוק הגיוס, התנועה לאיכות השלטון פנתה לשר הביטחון ולרמטכ"ל: גייסו באופן מידי את כלל תלמידי הישיבות החרדים
- למרות החשש המתגבר כי מערכות ההגנה האוויריות של ישראל יאותגרו במערכה בצפון, נכון לשעה זו אין שינוי בהנחיות האופרטיביות בדבר חומרים רעילים בנמל חיפה
- לרגע אחד, מאות שנים לאחר שנעלם, חזר הטרבושה לככב ככלי נשק בשדה הקרב בישראל
המשמעות היותר עמוקה למהלכים הפוליטיים שהוביל רה"מ בנימין נתניהו שאליהם הצטרף ברגל חפצה ראש הממשלה חליפי גנץ הולכת ומתבררת. עולה אל פני השטח. חוסר אמון מוחלט של הציבור בסיבות האמיתיות שעומדות מאחורי החלטות הממשלה והדרג הפוליטי. הראיה המובהקת למציאות הזו הן ההתייחסות המתרפסות להודעות ממשלה. כלומר רה"מ ורה"מ החליפי גנץ לכוונת הסיפוח של עד 30 אחוזים בשטחי הגדה המערבית למדינת ישראל.
מהאגף השמאלי, שרואה במהלך מאמץ לרצות את ה"בייס" הנטו-ביבי לקראת בחירות במסגרת להתגבר על נרטיב המשפט, ועד האגף הימני, שרואה במהלך הסיפוח הכרה במדינה פלסטינית ואת הרצון לרצות את הנשיא האמריקאי דונלד טראמפ. גם הוא במאמץ לגבור על נרטיב המשפט. בתווך, שאר אזרחי ישראל שמשוכנע משני הצדדים, איש איש בסיבותיו, בניסיון לתקוף את מערכת המשפט ולהתגבר על השיח הציבורי בנוגע לתיקי השוחד, מרמה והפרת אמונים.
כל אחד מזווית ראייתו, משוכנע שההחלטות הנלקחות לא ענייניות. לא משרתות אף עניין מעבר לבריחה מאימת הדין. יש את זה הבורח מבשורה, ויש את זה המתיימר להגיע בפסיביות לכוח. המאשים את גורמי הביטחון בסידור תעבורתי מגלומני. אך אם יש גרסא אחת, מדוע צריך חיקוי? בואו ניקח את הטיפול בהתפשטות וירוס הקורונה. אם קודם לכן, כל עלייה בתחלואה הייתה מלווה בהופעה דרמטית מעל רקעי הטלוויזיה. אזהרות לתרחיש אחרון הימים, סגר ופחד גדול- כעת, שאננות לקויה בחוסר הופעות הצהרתיות. סגירות ופעולות נקודתיות במקומות שהיו חלילה נסגרים במהירות. הכל לפי פזמון חלילו של חלילן, אך חלילו לא חליל קסם אלא הבנה פשוטה- הכל למען גורלו היחיד.
כעת, כשהעסקים מתמודדים בכל תחומי המשק עם השלכות הניהול התמוה של המערכת. של הנחיצות באחדות מדומיינת, בכיסא על פני ערכים, הנה נראה כיצד ממשלה שבעה של 36 שרים, 16 סגני שרים. שר עם שני מנכ"לים. שר ביטחון עם שני רכבי יוקרה שמאשים את מערכות הביטחון בעצם בחירת הרכב. עם שמועות מצד ימין על שיפוץ בשווי שבעה מיליון שקלים למעונו, והטבות מס בשווי 600 אלף שקלים לקיים ורכב משוריין לאשת איש- מי לא יגיד שפוליטיקה זה עסק לנכלוליים ולא לאיכותיים?
