בארץ דעות

מאמר דעה: הבלדה על סנצ'ו פנצ'ו

קרדיט: דף הפייסבוק של ח"כ בני גנץ.

בדבריו של יו"ר כחול לבן נדמה כי קיימים כל היכולות הטמונות בנושא כלים טוב. הבעיה? הסניור אותו הוא כעת משרת בהתמהמהותו לעשות את הדבר ההכרחי, אך הקשה, הוא לא אחר מאשר נאשם בשלוש עבירות חמורות של שוחד, מרמה, והפרת אמונים.

ח"כ בני גנץ, כמו שאר המערכת הפוליטית, מאמין בלב שלם שזוהי שעת חירום לאומית. לשם כך הוא החריב במו ידיו את האלטרנטיבה השלטונית המיידית לשלטון ראש הממשלה בנימין נתניהו. כל מה שנותר ממנה כעת אלו חלומות של מחנה "הלא ביבי" לשינוי. השינוי כעת לא יבוא מעצמו. הוא צריך לקרות כעת בדרך דו-שלבית. מהשטח ומההיררכיה הפוליטית. לאחר שאולי התפקח מהבטחות השווא של נתניהו, על המחנה הפוליטי שאינו מקבל נאשם בעבירות חמורות של שוחד, מרמה והפרת אמונים כמנהיג צריך לארגן כוחות מחדש ולבצע מה שהיה נדרש קודם- לאור הצעות מפלגת הליכוד במסגרת המשא ומתן, קביעת חוקים שהם גם ערכיים וגם הכרחיים לשלטון תקין לבחירות הבאות. בחירות שבכל מקרה יקרו עם ירידתו של נתניהו מהבימה הפוליטית.

אם ח"כ גנץ לא נבוך מהצהרות המשא ומתן הנתון, הוא צריך להיות. סיפורו של גנץ במידה רבה משתקף בסיפורו האלמותי של סנצ'ו פנצ'ו. פנצ'ו ניסה בכל מאודו לרצות את אדונו, אך לשווא. כך גנץ כלפי נתניהו. כעת ברור לכל בר בי דעת כי את נתניהו מפחיד דבר אחד. אימת הדין. ההיבריס של נתניהו, כמו ההיבריס של חבר כחול לבן, רא"ל (במיל') גבי אשכנזי, הוא שאם לא הוא אז לא אף אחד. פנצ'ו שלנו אולי מבין זאת ולא פועל. אך המאצ'ו-אומברה לידו כן. בהיעדר הצהרה אחרת מצדו.

על גנץ לשמר את מה שנשאר מכבודו הערכי והפוליטי ולא להיכנס לממשלת נתניהו. לא משנה במידה רבה הנסיבות. אדרבא, נדמה כי נתניהו כעת צריך את גנץ כדי להציג את מצבו העגום ברחבי ישראל. כי כאשר יצא המרצע מהשק, לא תרצה לבחון איך הוא נראה? בהתאם, נתניהו יצטרך מישהו להאשים במצב של מדינת ישראל. בהיעדר שינוי נרטיב משמעותי, מדינת ישראל בדרך לעוד ועדת חקירה מיוחדת וממלכתית למשבר הקורונה. בכך כל דיבורי נתניהו על מרקע הטלוויזיה בימים אלה הם לפרוטוקול, לפה ובכלל לא ללב. מי שמאמין שלא יואשם לאחר נפילת דבר בישראל כי נתניהו חפץ בכך, לא רק נאיבי אלא בהכרח בהחלט לא בר הבנה בסיסית במה שהולך סביבו.

יו"ר תל"ם, ח"כ רא"ל (במיל') משה (בוגי) יעלון, אמר לבן כספית במעריב השבוע כי "זה מה שמדאיג אותי, שאנשים יבינו שהמדינה הזו מושחתת ופשוט יוותרו. זו מלחמה על המדינה, לא פחות", והוסיף בפנייה לח"כ גנץ: "אני הייתי בפנים. אז מה? זה מנע ממנו לעשות את עסקת הצוללות מאחורי גבי? והאישור למכור צוללות למצרים? תראה איך הוא עובד. במיליציות. הוא הקים מיליציות ואיתן הוא מנהל את המדינה". יעלון סיפר על רגע ההתפרקות ואמר שגנץ לא הסתכל אליו בעיניים. אני נוטה להאמין לתיאור הזה. בכך יעלון צודק. בכך יעלון מנציח את ההיבריס הטבוע כבר מאז שיחתי החטופה עם ח"כ אשכנזי. אשכנזי אמר לי אז כי רק בכניסה לממשלה יוכל להשגיח מקרוב על נתניהו. אני אמרתי לו בתגובה כי תיתן לנתניהו אצבע, והוא יאכל את כל היד. בדיוק מה שקורה כעת.

"לזה התכוונת, בני? דיברת על ממשלת חירום שתיאבק בקורונה, ובמקום זה אתה תמצא את עצמך בממשלת חסינות לעבריין נמלט. אתה מלבין את השחיתות שלו. אתה, שהתחייבת לציבור, יחד איתנו בכחול לבן, להחזיר את המדינה למסילה, לחזק את שלטון החוק, לחזק את האיזונים והבלמים שנתניהו מנסה להחליש. אתה שותף לדבר עבירה. עכשיו אתה נדרש לתת יד להפרת החוק. הרי זה לא חוקתי שתמליץ על נתניהו להרכיב ממשלה כי הוא נמנע מקבלת המנדט מחשש בג"ץ. אתה יודע את זה. אתה כופר בעיקר. עוד לא מאוחר. תעצור, בני" פנה יעלון במעריב לח"כ גנץ. במידה מסוימת אכן כבר מאוחר, אך לא מאוחר מדי. אם ח"כ גנץ בהחלט יבטיח את הגנת נתניהו מהחוק בנוגע למצבו המשפטי- הוא יהיה בדיחה. לדורות. הוא יהיה דוגמא הפוכה מוחלטת למה שעומד בעיני כל קצין בבה"ד אחד. "ממני תראה, ואל תעשה" תהיה לחישת היום בנוגע לבני גנץ.

Print Friendly, PDF & Email

About the author

אלון ויס, מערכת "לתוך הלילה"