בארץ דעות

מאמר דעה: מחאה א-פוליטית היא מחאה א-עשייתית.

קרדיט: מערכת "לתוך הלילה".

עם כל הרבה סילופי מידע במשא-ומתן הקואליציוני, יש רק לקוות כי קריאת הגוש והאזרחים שאינם מעוניינים בפסקת החסינות, על שלל צורותיה והגדרותיה, יעלו מעבר לקריאות הנדושות לא-פוליטיות.

כיום קיימים רק שני גושים. כן או לא. כן לשלטון יחיד או לא. כן להפיכת ישראל צעד אחד קרוב יותר לתיאוקרטיה. כן להפיכת השלטון לארדואני גרידא. כן לעריצות הרוב כפי שכל-כך הרתיעו מפניה בשיעורי האזרחות הבסיסיים ביותר.

ניתן לראות את הזחיחות של ח"כ סמוטריץ' ואת הזעתו של ח"כ זהר. האחד, יודע כי מי שעומד כרגע בראש הפירמידה הליכודית לחיץ ולכן יש לדרוש דרישות סקטוריאליות קיצוניות. כפי שחשף עיתון הארץ השבוע, דרישות איחוד הימין כעת נחות על שירות עם מידור נשים למגזר הציונות הדתית ואף בחינת שירות נשים בתפקידים קרביים. בכך סמוטריץ' ממשיך את מדיניות "הצגה ותוחלת לחוד". בעיני העולם להיתפס כאור לגויים, בעוד בקרבנו אנחנו חושך. חושך אפל ורב.

בעיני זהר, הוא כנראה מבצע מה שמכתיבים. מה שנגזר בשם קיסריה. התיקון לחוק החסינות כפי שהונחה על שולחן הכנסת הוא לא פחות מחוק פרסונלי, אישי וממוקד. ניתן לראות זאת רק בדבריו השבוע. הוא ייחל שניתקע עם נתניהו. אני חושב שניתקע עם הרבה מעבר. זהו סיפתח. פרצה שאכן תהיה זמינה ונכוחה לפורץ. השאלה היא לכמה פורצים? אני לא מאמין שח"כ זהר לא רואה זאת. התשובה הפשוטה היא שפשוט לא אכפת לו. לא בהכרח מהמדינה כפי שהיא היום. לא מהמדינה כחלק מאידאל גבוה יותר.

כעת, רק הזמן יגיד. האם קואליצית התיקים תקום? לאור דברי חלק מאנשי מפלגת כולנו אולי. כחלון רצה להיות מנהיג, הבטיח לשמור נחרצות על הדמוקרטיה ואף קרא לעצמו מייצג מה שהגדיר כ"ימין שפוי". כעת, זוהי שעתו ושעתנו הקשה ביותר. כעת, הוא צריך לאזור אומץ. כעת, ההכרעה תצטרך להינתן. בקצה הנוכחי, הפרצה להימלטות משפטית של אדם ספציפי רק תביא לחורים אחרים שיפערו בגדר.

בהתייחס להבטחות הסיפוח, מי יודע אם יעשה זאת? לדעתי לא. כל הכלכלה המפוארת בה רה"מ מתפאר, כל הדיפלומטיה (שכפי שהעלנו בעבר היה לה כנראה הסבר מורכב יותר ממה שמציגים) וכל הישגי העבר יתנדפו במשב רוח הזמן. ברגע שיהיה אמברגו.

About the author

אלון ויס, מערכת "לתוך הלילה"