המנות גדושות כל טוב, הבאנים מדהימים, ורואים שיש רצון לחדש בכל מנה- אך משהו במדור הראמנים פשוט עובד על פי הטלת מטבע. באנו לראמן לברו-נואוז החיפאי ונשארנו בשביל הבאן.
יצאנו לבדוק את בר הראמן הצפוני. מי שעוקב אחרי המדור יודע שמרק הראמן היפני הוא הבייבי של כל המעורבים במגזין. מה לעשות כשמחצית לא סותמים את הפה לגבי הטיול ליפן. (במאמר מוסגר: איפה אתה אויישי ראמן מאוסקה ולמה אתה לא מגיע לארץ?). ראשית, האווירה טובה. מקום מגניב שלא מפחד להגיש דברים טובים מעבר לאלכוהול. ישיבה בחוץ מועדפת.
כעת, יש לבחון את הסיבה שלשמה באנו, כל טוען לכתר של המלך הבלתי-מעורער של ישראל בתחום הראמן-הוא בר הראמן מן טן טן. לאחר אכילה מרובה במוסד התל-אביבי, ולאחר אכילה בברו נואוז, נראה כי המלך ימשיך לשלוט. אנחנו לקחנו שני מרקים שונים. אחד הרגיל, ואחד יותר על הצד האוונגרדי של הכנת גודש הכיף שהוא הראמן. הרגיל היה מעולה. למרות החריפות המורגשת, איטריות טובות וציר שמנוני ברמה הנאותה נתנו את האיתות כי הבר החיפאי אכן הולך בדרך הנכונה ללקיחת הכתר. מנגד, ציר האוונגרד בתוספת בייקון היה מוזר ביותר. לא בסמיכות המתאימה ובעיקר בעל תוספת שלא עשתה טוב למנה-טחינה. קיצר, לדבוק במקורות.
לאחר מכן, לקחנו את באן השניצל טופו של המקום. במילה אחת- וואו. בשתי מילים- אנחנו נחזור. לדעתי, בפריכות, ברכות הטופו ובשילוב הבאן היה את האיזון הכי טוב מזה זמן רב במה שהוצע בסצנה הישראלית. באמת טירוף. נראה שמצאנו יורש לדה-באן ועוד בחיפה.
מערכת לתוך הלילה נותנת ארבעה כוכבים מתוך חמישה ל-BREW KNOWS בנתן 8, חיפה. מי ייתן וירבו בבאנים שנאכל ונתענג. רק בהצלחה.
